תאונת דרכים של הולכי רגל, סיבוב שני.

תשכחו מהרשומה הקודמת בנושא.

הרשימה ההיא התבססה על אזור מאוד מצומצם, ואילו זו מבוססת על כל תאונות הדרכים מהעשור האחרון בישראל המתועדות ב Anyway, כלומר בלמ"ס, כלומר במשטרה.

אז מה ההבדל בין גברים לנשים? האם להתמקד בנהגים מבוגרים? איפה בשכונה שלך היו רב הדריסות? האם נהגות יותר מסוכנות מנהגים? על זאת, ועל עוד כל מני, ברשומה החדשה והמתוקנת.

נתחיל בדיון על ההבדלים בין הולכי הרגל הנפגעים לבין הולכות הרגל. בעצם נתחיל בתעלומה, ומייד אחריה נציץ על המפה ונראה שיש אזורי תאונות מגדריים. כן, תאונות דרכים הן עניין של גאוגרפיה.

נראה שלמרות שהרכב הפרטי שלנו נעשה מוגן יותר, אחוז הולכי הרגל בקרב הנפגעים – יציב. נראה גם מאפיינים של נפגעים מבוגרים, ולצידם של נהגים מבוגרים. נסתבך עם משטרת הפוליטיקלי קורקט כשננסה לבחון האם אשה נהגת מסוכנת יותר לציבור הולכי הרגל מעמיתה הגבר הנהג. נבחן האם אפשר לתמוך בהמלצה המקובלת להפחית את מהירות הנסיעה בערים. נבחן מתי אנחנו נדרסים ונסמן מעברי חציה אדומים בהם היו מקרי תאונות רבים. חוץ מזה נראה כיצד אפשר לראות מה משתנה באכיפת המשטרה. ואחרי כל הממצאים הללו נגלה שאולי את הפעולות החשובות ביותר לא ניתן להצדיק באמצעות הנתונים.

קצת עמוס. מתחילים?

הולכות רגל, הולכי רגל, ומה שביניהם

מהרשומה הקודמת עלתה ההשערה שיש הרבה יותר הולכות רגל שנפגעות (פגיעה קשה) מאשר הולכי רגל. כך זה, לפחות, ברמת אביב.

נתחיל בתעלומה

להמשיך לקרוא תאונת דרכים של הולכי רגל, סיבוב שני.

תאונות דרכים של הולכי רגל

למרבה השמחה בעיית הנפגעים בתאונות דרכים מצטמצמת בהיקפה עם השנים. עם זאת, הדבר נכון בעיקר לתאונות של מכונית עם מכונית ופחות לתאונות בהן נפגעים הולכי רגל. הפעם נתמקד בפגיעה בהולכי הרגל.

מכירים את Anyway? מדובר בפרויקט הפועל בחסות הסדנא לידע ציבורי ונבנה על ידי מתנדבים המנגיש נתוני תאונות דרכים. ANYWAY מציגה על גבי מפה תאונות דרכים עם נפגעים ע״ב נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונתוני ארגון ״איחוד הצלה״.

בנסיון ללמוד קצת על תאונות דרכים במעורבות הולכי רגל שלפתי משם נתונים משנת 2008 ועד לתחילת שנת 2018. התמקדתי בתאונות בהן הולך רגל נפגע באופן קטלני או קשה.

היה טוב לבחון בצורה נרחבת תאונות מכל רחבי הארץ, אך הסתפקתי בדגימה קטנה. זאת, לאור קוצר זמן ויכולת מוגבלת לשלוף מהאתר (הן מבחינת הפריסה הגאוגרפית להורדת קובץ, הנתנת לאזור מצומצם בלבד; הן כיוון שחלק מהנתונים החיוניים לניתוח ניתנים לשימוש רק באמצעות מעבר ידני על נתוני התאונות). בחרתי אזור עירוני מצומצם: תל אביב, שכונות רמת אביב. את הממצאים יש לסייג לכן בשל המדגם הקטן.

נשים נפגעות הרבה יותר

הממצא הראשון הפתיע אותי. מבין הנפגעים מספר הנשים היה יותר מכפול מאשר הגברים:

להמשיך לקרוא תאונות דרכים של הולכי רגל

דלק. שיעלה כמה שיעלה

בשנים האחרונות מחיר הדלק עלה וירד – בעשרות אחוזים.

שינויים כאלה הם ניסוי מעניין. אחד הדברים המסקרנים הוא עד כמה השינוי במחיר הדלק הוביל לשינוי בכמות הדלק שרכשנו, נהגי הרכבים הפרטיים.

התשובה – הוא לא. הנתונים מצביעים לכאורה על אדישות למחיר הדלק.

אדישות

בגרף המצורף אפשר לראות, באדום, את מחיר הדלק לאורך העשור האחרון; ובכחול, את צריכת הדלק לנפש – כמה ליטרים של דלק נרכשים בחודש על-ידי אדם ממוצע (התייחסתי רק לגודל האוכלוסייה בגילים 20-80, כיוון שמחוץ לתחום זה כמעט שלא משתתפים בנהיגה). להמשיך לקרוא דלק. שיעלה כמה שיעלה

בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

ראוי לציין כשמשהו משתנה לטובה.
לפני כשנתיים עלתה טענה שטיסות אל-על לניו יורק ארוכות מהנדרש, כשהסיבה היא אופן תגמול הטייסים (טיסה ארוכה יותר = הכנסה גבוהה יותר).  בדיקה מדגמית שעשיתי בסוף 2016 הצביעה שאכן הטיסות באל-על לניו-יורק ארוכות יותר מאצל החברות הזרות, ובנוסף שכמעט תמיד הן מגיעות בעיכוב ביחס לתכנון.

החלטתי להציץ האם המצב השתנה.

להמשיך לקרוא בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

"כמותית" עוברת

כמותית עברה דירה.

מ hovavdror.wordpress.com לאתר זה ( https://quantitatively.club )

הרשומות הישנות הועתקו גם הנה.

הרבע הראשון בכדורסל

האם אפשר רק איתו? האם אפשר בלעדיו?

בסיום הרבע הראשון הפער היה מעל 10 נקודות. אפשר לכבות את הטלויזיה.

רגע. באמת? התחושה שלי הייתה הפוכה: למי אכפת מהרבע הראשון. כמעט שאין לו משמעות.
אז מה נכון? האם פער גדול ברבע הראשון כבר סוגר את המשחק, או האם אפשר להתעלם ממנו, וניתן להתחיל לראות את המשחק ברבע השני?

 

כדי לענות על השאלה הרת הגורל "גרדתי" מהאתר basketball reference נתוני NBA של מעל 45 שנים, מ־1970 ועד היום.

שורות תחתונות:
להמשיך לקרוא הרבע הראשון בכדורסל

מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

 

את הקובץ המפרט את תוצאות הבחירות לכנת ה־20 לפי ישוב ומספר קלפי בישוב הכרתי מזמן. עכשיו גיליתי קובץ אחר שבו יש את הכתובות של הקלפיות. הצרוף מאפשר להציג את התוצאות על גבי מפה. הצגה כזו אפשרה לגלות הרבה דברים שבבורותי לא הכרתי. גם בהקשר הישיר (תוצאות הבחירות) וגם ככלי המאפשר זוית ראיה מעניינת על הדמוגרפיה הישראלית. למתעניינים – מצורפות שתי מפות אינטראקטיביות וכמה דוגמאות לדברים שאפשר לראות באמצעותן.

להמשיך לקרוא מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

אסנת ואלי מגדילים את השתתפותם החודשית בקצבאות נכים בכ־175 ₪. מ־650 ₪ בחודש למעל 800 ₪ בחודש.

אסנת ואלי מגדלים שני ילדים ומרוויחים יחדיו 30,000 ₪ ברוטו בחודש.

הרשומה הזו אינה על קצבאות הנכים. הרשומה הזו מסייעת להבין כמה מכספי המיסים שלך משמשים, למשל, לתשלום תוספת של 4.2 מיליארד שקלים, וכך לאפשר המשגה של תקציב המדינה באופן אינטואיטיבי יותר.

באופן כללי יותר, ננסה להבין מה ההשתתפות העצמית של אסנת ואלי (ולהבדיל – שלך) בתקציב בגודל מיליארדים. בתקציב החינוך. בבריאות. בסלילת כבישים ובתחבורה ציבורית. לא כמה מיליארדים המדינה משלמת – אלא כמה שקלים, שקלים שאסנת ואלי הרוויחו ונגבו כמיסים, נותבו לכל נושא.

זה עניין אותי כי כששומעים שהתקציב לנושא כלשהו עומד על, נניח, 50 מיליארד ₪ ברור שמדובר בהרבה כסף, אבל לא ברור באמת כמה. רובינו לא חושבים במיליארדים.

להמשיך לקרוא כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

הרשומה הזו היא תוצאה של עיון (מומלץ) ב"דמוגרפיה של הדתיות (תהליכי חילון בציבור הדתי והמסורתי)".

היה מעניין לקרוא כי "מאז תחילת שנות התשעים ועד היום, שיעור הציבור הדתי מרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת קבוע ועומד על 10-11% למרות שיעור פריון יותר מכפול מאשר הציבור החילוני".

בהמשך לרשומה מהעבר (חרדים, דמוגרפיה ומנדטים) נראה שיש כאן עוד רמזים לכך שגודלו של כל אחד מה"שבטים" במדינת ישראל בעתיד (וגם בהווה) אינו מוסבר בפשטות לפי רמת ילודה.

אחת הדרכים לבחון את השינוי המסתמן היא לראות מה אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי היהודי, בחינוך הממלכתי בשפה הערבית, בחינוך הממלכתי דתי, בחינוך החרדי (האמת – נפרט אף יותר מחלוקה זו) – ובעיקר כיצד האחוזים הללו משתנים לאורך השנים. עיקר התרומה של הרשומה הנוכחית היא חלוקת החינוך הממלכתי (המ"מ – המוסדות המוכרים) לפלחים שונים.

יש להודות שהנתונים לא לגמרי ברורים לי, וכמו תמיד – תגובות שיעזרו להבין טוב יותר את התעלומות – יתקבלו בברכה.

להמשיך לקרוא הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

דן בן-דוד כותב כי "מערכת הבריאות איבדה דרכה" (הארץ 6/4/17).

המאמר (וגם בגרסתו כמזכר מדיניות של מוסד "שורש") מהווה ממש קריאה לחשבון נפש, שכן המצב המצטייר עגום ו"הגיעה העת לתת מענה לשאלה הגדולה — איזו מערכת בריאות מדינת ישראל רוצה שתהיה לה בעוד עשור?"

בסמיכות ליום העצמאות, אנו מכריזים בזאת שמערכת הבריאות שלנו היא גאווה ישראלית. מערכת שממש, אבל ממש, לא איבדה דרכה. מכריזים, ותומכים בעובדות.

EPSON scanner image

כיצד רואים שמערכת הבריאות איבדה דרכה לפי דן בן-דוד? מאמרו כולל טעונים מסוגים שונים:

  • יש בישראל פחות מיטות לנפש מבעבר וביחס ל־OECD (טעוני תשומות).
  • בישראל יותר מקרי מוות מזיהומים (לנפש) מכל מדינה אחרת ב־OECD (טעוני תפוקות).
  • המספר השנתי של בוגרי לימודי סיעוד בתחתית ה־OECD (טעוני תכנון).
  • המדינה משקיעה במקומות הלא נכונים – צריך להסיט יותר לבריאות, גם על חשבון טיפול בטרור או בתאונות דרכים (טעון תקציבי).

דן בן-דוד הוא מסוג האנשים שכדאי להקשיב להם. הוא גם מלווה את דבריו בנתונים, מה שמוסיף רובד נוסף שנמצא במחסור במחוזותינו: דיון ענייני ומבוסס עובדות.

בכל זאת, הפעם לדעתי הוא החטיא.

רשומה קצת ארוכה? אולי. מדובר בבריאות שלנו.

לממהרים, הנה תמצית:

להמשיך לקרוא אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

גיל ושכר ממוצע

הגיל עושה את שלו.

השכר הממוצע (והחציוני) במשק מסקרן רבים מאיתנו כדי לדעת משהו לגבי עצמנו. נו? אני מרוויח יותר או פחות מהשכר הממוצע? הרבה יותר או פחות?

כנראה שבגיל 20 מעטים מתעניינים האם השכר שלהם נמוך או גבוה מהשכר הממוצע במשק. בגיל 40 זה כבר מעניין, אבל אז (חדשות משמחות) מובטח שקוראי הבלוג יהנו מהכנסה ממוצעת גבוהה מהשכר הממוצע במשק. כן, כן, אפשר לקבוע תאריך. נתכנס יחדיו ונסתכל באושר ועושר הרחק מלמעלה על השכר הממוצע.

feeling-rich

להמשיך לקרוא גיל ושכר ממוצע

משך הטיסות באל-על לניו-יורק

האם טיסות אל-על אכן ארוכות יותר מהנדרש?

לאחר שראיתי טענות לשני הצדדים, בלי ביסוס. לאחר שחלק מציגים את לוח הזמנים המתוכנן ל JFK של אל-על לעומת זה של Delta כדי לטעון שההבדלים לא גדולים (רק שמדובר בהבדל בתכנון, ולא בטיסה בפועל), חיפשתי נתונים.

להמשיך לקרוא משך הטיסות באל-על לניו-יורק

הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

ברירת המחדל של המצטרפים לביטוח סיעודי (רובנו?) היא כיסוי לחמש שנים של הזדקקות לסיוע, בלבד.

העובדה שהביטוח הסיעודי מוגבל לחמש שנים בלבד מטרידה. למה רק חמש? מה אם אאריך חיים, אז משפחתי תצטרף להוסיף לסבל הבלתי נמנע גם הוצאה של עוד 15,000 שקלים בחודש?
לכן, מציעים לנו גם אופציה לביטוח נוסף – למקרה שבעתיד נשתכן במוסד סיעודי, ונהיה לקוחות מתמידים. הביטוח ישלם סכומים נכבדים למוסד הסיעודי כל עוד נשהה בו, החל מסיום חמש השנים הראשונות וככל שרק יהיה בכך צורך.

כמו כל ביטוח שקשור לבריאות, הנטיה שלנו היא להגיד לסוכן "כן". הרי מה יותר חשוב מבריאות? רק שאז רואים את העלות, ושואלים האם לא מפילים עלינו כפל כיסויים? האם לא מציעים לנו לבטח גם את מה שלא צריך?

להמשיך לקרוא הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

הפעם משהו מעט שונה. משהו ששוכב במגירה כבר שנה. בלי תרשימים בכלל. רק מלל.

קצת על עסקים חברתיים בישראל. דבר נפלא וראוי להערכה. הציניקנים שבינינו לא מודעים כמה אנשים טובים פועלים סביבם.

העסקים הללו והאנשים הבוחרים לתרום את מרצם לעסקים כאלו ראויים להכרה ולהערכה של כולנו. הרשומה הזו, ואין בכך כל ניגוד, היא רשומה ביקורתית ויש בה הצעה לאופן חשיבה ופעולה לעסקים חברתיים.

בקצרה:

  • טוּב אינה מילה נרדפת להשפעה.
  • עסקים שעוסקים בטוּב ולא משיגים השפעה בקנה מידה רלוונטי מייצרים תחושה של עשיה ומטשטשים את ההשפעה המועטה.
  • בהגדרת מטרת ארגון אין די בקביעת הבעיה בה הארגון יעסוק. נכון לקבוע מטרה חברתית המפרטת יעדים כמותיים ומדידים, שמידתם מספקת להשגת שיפור משמעותי.

  להמשיך לקרוא עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

תאונות דרכים, טלפונים ניידים ואופניים חשמליים

לאחר שנים בהם מצב הבטיחות בדרכים הלך והשתפר (כן, כן) המגמה המבורכת נבלמה. בדיוק כשנכנסו לחיינו הטלפונים הניידים והאופניים החשמליים. למרות שעדיין חסרים הרבה מהנתונים, הרשומה הזו מנסה לברר איפה כדאי שיהיו הדגשים שלנו – ואיפה מסתמן שתחושות הבטן שלנו מטעות.

להמשיך לקרוא תאונות דרכים, טלפונים ניידים ואופניים חשמליים

השקעה בדירה או בשוק ההון?

הקדמה

נניח שיש לך סכום מכובד להשקעה. מספיק מכובד כדי שיהיה אפשר לקנות בו דירה. האם, להשקעה ארוכת טווח, עדיף לרכוש דירת מגורים ולהשכיר אותה או להשקיע את הכסף בשוק ההון? נדמה שמדובר באחת מהשאלות השחוקות ביותר. רק שפעם אחר פעם חוזרים אליה.

רובנו בטוחים בתשובה. אם אתה כבר בטוח בתשובה, כמו אנשים רבים, הרשומה הזו לא מיועדת עבורך. אולי כי אתה כבר מכיר את הפרטים. אולי להפך. כך או כך הרשומה הזו לא תשנה את דעתך.

אבל אם דעתך לא התקבעה ואתה סקרן, אז בבקשה. הסתבר שלמרות שמדובר בשאלה שחוקה, לא מצאתי מן המוכן את הפרטים שחיפשתי, והיה צורך ללקט את המידע ולעבד אותו. הרשומה היא שיתוף של החיפוש שלי אחר נתונים כמותיים כדי להבין לאן נוטה הכף, ועד כמה.

לתשובה יש מרכיבים מבוססי נתונים, ומרכיבים "רכים". לאנשים רבים השיקולים הרכים מספיקים כדי לבחור בהחלטה הנכונה עבורם. בצדק. יש כאלה שעיסוק בדירה, מציאת שוכרים, טיפול בתקלות וכל שאר הנושאים הכרוכים בכך – גורם להם סבל שמניעתו שווה עבורם ויתור על תשואה, גם אם היא עודפת. יש כאלה שעבורם החלטה להעדיף להשקיע בשוק ההון אינה מוצדקת, בכלל ללא תלות בשאלה האם כלכלית היא מוצלחת. כי ההחלטה הזו תגרום עבורם לסבל ארוך ומתמשך בדיונים עם אמא ואבא, סבא וסבתא הדודה והשכן שיודעים שהם טועים – סבל שעולה עבורם על כל רווח כלכלי סביר. מי שנמנה על קבוצת ה"סובלים" – לא צריך נתונים כמותיים על תשואה כדי לבחור.

בדומה מי שיודע שאם לא יקשרו לו את הידיים הוא ישחק עם אפיק ההשקעה פעם בשבועיים, ובמיוחד בעת משבר – עדיף לו לבחור באפיק שקושר לו את הידיים מפעולות פזיזות (ספויילר: זה לא בהכרח דירה).

קדימון – הניתוח הביא אותי למסקנה שהשקעה בשוק ההון עדיפה בדרך כלל. כמותית – העדיפות גבוהה הרבה יותר משציפיתי.

כסת"ח: אינני מומחה לנדל"ן, לשוק ההון או להשקעות מכל סוג אחר. אני בטח טועה ומחמיץ דברים עיקריים וחשובים. אשמח לשמוע הערות והארות. עם זאת, שימוש במידע – על אחריותך האישית.

מספיק הקדמה? אפשר לעבור לנתונים?

"מחירי הדירות בישראל תמיד עולים"

בטח שמעתם את הטענה הזו. כיוון שהיא טענה עובדתית, אפשר לבחון אותה.

להמשיך לקרוא השקעה בדירה או בשוק ההון?

תשומת לב לרעידות אדמה – הרוגים לעומת תמ"ג לנפש

רעידת האדמה שהתחוללה באיטליה השבוע וגבתה את חייהם של כ־300 איש (מספר לא סופי) זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב אצלנו.

רצ"ב השוואה, מבוססת נתוני ויקיפדיה, של רעידות אדמה שגבו מעל 100 הרוגים בין השנים 2010-2016.

להשוואה שלושה פרמטרים:

  1. מספר ההרוגים,
  2. תמ"ג לנפש של המדינה,
  3. האם יש ערך בויקיפדיה העברית המתאר את רעידת האדמה.

הבחירה בבחינת קיום ערך בויקיפדיה העברית היא בחירה פשטנית לאמידת תשומת הלב שלנו לרעידת האדמה.

להמשיך לקרוא תשומת לב לרעידות אדמה – הרוגים לעומת תמ"ג לנפש

חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

הקדמה – שר החינוך

לאחרונה נושא לימודי הליבה היה בכותרות, לאור ביטול החוק שהעבירה מפלגת 'יש עתיד' בכנסת הקודמת.

שר החינוך הגיב למקטרגים ברשומה בפייסבוק שכותרתה כל האמת על "ביטול לימוד ליבה של החרדים" – הפוסט שיעשה לכם סדר ב 2 דקות.

ציטוטים עיקריים מדבריו:

יש כ440,000 תלמידים חרדים.
כ40,000 מתוכם אינם לומדים מתמטיקה ואנגלית. הם לומדים במה שנקרא "מוסדות פטור".
יתר ה400,000 כבר לומדים מתמטיקה/אנגלית ברמות שונות (בדרך כלל לא מספיק וברמה נמוכה למדי, ואגיע לכך מיד).

לפיד חוקק חוק שנוגע ל1.8% מתלמידי ישראל (40 אלף מתוך 2.3 מיליון) ופחות מעשירית (!) מהחרדים.

אני מתמקד ב400,000 החרדים (מעל 90%) שכן לומדים ליבה מסוימת.

 

האומנם? לא בדיוק. הנה פוסט אחר שינסה לעשות לכם "סדר בשתי דקות"…

להמשיך לקרוא חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

להמשיך לקרוא חרדים, דמוגרפיה ומנדטים