ב 19/7 רבים מאיתנו נדהמו לראות את הנתונים שהוצגו בפני ועדת הקורונה על מקומות ההדבקה שזוהו בחקירות האפידמיולוגיות. הם היו דלים ומעוותים. נתונים שלא ניתן להשתמש בהם לקבלת החלטות מבוססת נתונים.
מה אפשר לעשות? במקום לנסות להתקשר ולתשאל טלפונית את כל מי שהתגלה כנשא של הנגיף – אפשר לאסוף מידע גם בטופס ממוכן. פשוט – לבקש מהאנשים למלא פרטים. אפשר להשלים אותם אח"כ – אבל הרבה מאוד יכול להאסף במקביל ללא מעורבות של מתחקר אנושי, מהר מאוד.
עד שזה יקרה, הצעתי טופס התנדבותי. הנה קישור לטופס (מכירים "חיובי?" בקשו גם ממנו למלא).
הטופס נשאר אלמוני למדי, ולפי שעה מעטים מלאו אותו. הרשומה הזו מציגה טעימה של מיעוט הנתונים שכן מלאו.
נכון, מדובר במספר קטן של אנשים ויש להזהר בהסקת המסקנות. בכל זאת, כמי שביקש מהציבור להתנדב ולחלוק את הפרטים שלהם, ראוי לחלוק את פיסות הנתונים שבידי.
המשיבים טוענים שלא הקפידו על ההנחיות
אחת השאלות שנשאלו המשיבים (כולם אנשים שקיבלו תוצאה חיובית, לפיה הם נשאים של הנגיף) היא "עד כמה הקפדנו על הכללים?". השאלה ברבים כי היא מכוונת לא רק לעצמך, אלא גם לסביבתך – ובפרט למי שאולי הדביק אותך.
רבים לא השיבו על השאלה כלל. מה שמעניין יותר הוא שאין אפילו משיב אחד שטען שהיה בסביבה שבה הקפידו על הכללים.
הזמן עד לקבלת תוצאה, בידוד ועוד ירקות
נמשיך. שאלה אחרת, עליה ענו כבר יותר אנשים היא "כמה ימים חלפו מאז שעלה בך חשד שכדאי להבדק ועד שהיית בידך התוצאה?". השאלה מעניינת כי ככל שהזמן ארוך יותר, התועלת שבידיעה יורדת (לא רק שאתה ממשיך להדביק, אלא אנשים שיתכן שהדבקת לא מתבקשים להכנס לבידוד, ומייצרים כבר מעגלים חדשים של נדבקים). כפי שניתן לראות, כשני שליש מהאנשים מדווחים שקיבלו את התוצאה יותר מיומיים אחרי שעלה בהם חשד שכדאי להבדק. גם שבוע אחרי שעלה אצל הנבדק חשד לכ־20% מהמדווחים עדיין לא הייתה תוצאה:
