כמותית

עד כה COVID-19 לא נדון בבלוג.

בתחילה, כי חשתי שהמידע הכמותי דל ולא אמין, ועל מה שיש כבר יש מספיק אנשים שמסתכלים בזכוכית מגדלת. אחר-כך, כי הפכתי מאוד עסוק בעבודה (מהבית). בהקשרי קורונה, אבל זה סיפור אחר.

מדי פעם שרבטתי תרשים ואמירה בפוסט פייסבוק. המעט הזה, עם קצת רקע ותזכורת למידע שהיה קיים אז ולרוח התקופה, הוא תוכן הרשומה הנוכחית. אם אכתוב עוד, אולי רשומה זו פשוט תעודכן.

כמו רובנו גם אני מחוייב בגילוי הנאות: איני אפידימיולוג, לא חובש כובע של שום סוג של מומחה, לא מייצג אף גוף חשוב, נטול אחריות על הנושא או ייעוץ לאנשים בעלי אחריות, וכמובן הרבה יותר טוב בחכמה לאחר מעשה מאשר לפני.

איך מתחילים? בטקסי חלוקת שבחים עצמיים

כבר ב 11/3 נתניהו הצהיר לציבור כי "בישראל מצבנו טוב יותר מרוב המדינות". הוא המשיך והשתמש הרבה במילה "אני" בקונוטציה חיובית ומתן ציונים גבוהים. למשל "אני שוחחתי היום גם עם ד"ר דברה בירקס, האחראית על המלחמה במגפה בארה"ב, היא שיבחה את ההתארגנות שלנו, והיא מדברת עם הרבה מדינות."

רובנו היינו עדיין שאננים בשלב זה. ביום שהדברים נאמרו היו 107 חולים מאומתים בישראל, כשההתייחסות היא כמעט רק לחוזרים מחו"ל וממקומות מאוד ספציפיים. ארבעה ימים אחר-כך, מספר החולים עלה ל־229 והתחושה הכללית של רבים היא עדיין שמדובר בעיקר בחבר'ה שהיו תקועים על ספינת תענוגות מול חופי יפן. אז פרסמתי את התרשים הבא, שמראה בין השאר:

• שישראל היא מדינה ככל העמים, ואינה אור לגויים
• שבקצב הנוכחי נגיע ל 1,000 חולים מאומתים תוך פחות משבוע, ול 10,000 תוך שבועות ספורים

להמשיך לקרוא חצי גרוש על קורונה

עתה כשהתוצאות הן סופיות (או לפחות מאוד קרוב לכך) ניתן להתבונן מה נשתנה הסבב הזה.

למרות רושם ראשוני ש"כחול לבן" נחלשה הנתונים מראים אחרת. מפלגת "כחול לבן" קיבלה יותר קולות בוחרים מבבחירות הקודמות. גם לא ניתן לראות נטישה של בוחרים (ואם יש כזו, היא אוזנה על-ידי תוספת מאנשים שהצביעו "אמת" בבחירות הקודמות).

אבל הליכוד גדל. זהו הכשלון של "כחול לבן" (או ההצלחה של "הליכוד"). למרות שהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה הייתה עשויה להוביל לירידת מספר המצביעים לליכוד, ואף לימין בכלל, בפועל המצב הפוך. בעוד שבבחירות הקודמות (לכנסת ה־22) הייתה ירידה ברורה בהצבעה לימין בכלל ולליכוד בפרט (יחסית לכנסת ה־21), בבחירות הנוכחיות המגמה התהפכה. נראה שמצביעי הליכוד נשארו בליכוד, ובנוסף הייתה לליכוד הצלחה במשיכת קולות עצמה יהודית בראשות בן גביר (שזכה לכרבע מהקולות שקיבל בבחירות הקודמות).

בנוסף, לראשונה, מצביעי הרשימה המשותפת לא נמצאים בתחתית רשימת הערכת אחוז ההצבעה בפועל מקרב התומכים. עדיין האחוזים נמוכים למדי, אך יחסית לעצמה מדובר בעליה גדולה (ועקיפה של ישראל ביתנו). בשאר המפלגות ישנם שינויים (ובכיוונים המצופים) אך לא בהיקף גדול.

מספר לא מבוטל של אנשים שינה את העדפתו בבחירות הללו. מצביעי "עצמה יהודית" לא נשארו בבית, אלא הצביעו למפלגות אחרות. קולות ערביים שניתנו בבחירות הקודמות למרצ, לעבודה או לכחול לבן עברו בבחירות הללו להצבעה לרשימה המשותפת, ותרמו גם הם להתחזקותה.

את כל זאת, ועוד, אפשר לראות באמצעות המפות האינטראקטיביות המצורפות. כרגיל – לא ניתן להתבונן בהן בטלפון הנייד, ונדרש מחשב.

המפה הראשונה מהווה מצרף של מפות שונות, שמאפשר להתמקד באזור גאוגרפי ולראות מה השתנה בו:

להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־23

הבוקר פורסמה כתבה של אלוף בן בעיתון "הארץ" הנושאת את הכותרת "אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע".

עיקרה הוא נסיון להצליב בין האשכול הכלכלי-חברתי של ישובים לבין תוצאות ההצבעה בהם.

בעבר עשיתי משחק דומה מספר פעמים, ודבר מסוים נראה בעייתי: ישובים רבים אינם הומוגניים, ולכן המדד הכלכלי-חברתי שלהם הוא ממוצע שלא ממש מייצג חלקים ניכרים מהעיר. קחו את תל-אביב כדוגמה בולטת. ניתוח המתבסס על המדד הכלכלי-חברתי של העיר כמכלול אחד מפספס. יפו מייצגת אוכלוסיה שונה מאוד מדרום תל אביב. אוכלוסיית דרום תל אביב שונה מאוד מזו של צפון תל אביב. האם באמת סביר להשתמש במדד הכלכלי החברתי הממוצע של העיר? האם נכון להשתמש בכלל תוצאות ההצבעה בעיר כמכלול אחד?

אז הנה ניתוח עם בסיס דומה שיש בו שימוש רק בישובים הומוגניים.

רגע, איך נקבע שהם הומוגניים? או, טוב ששאלתם. אבל אולי נתחיל דווקא מהתוצאות:

להמשיך לקרוא אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע

שלושת קוראי הבלוג כבר מכירים שהקשר בין הערכות הדמוגרפיה של קבוצת אוכלוסיה לבין התפתחות המנדטים של המפלגות המייצגות אותה – כמעט שאינו קיים. אך לאחרונה עודכן גרף המנדטים ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים וראינו בשנית שאין קשר של ממש בין מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות למספר המוערך של החרדים. בפרט, מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לא משקף את גידול האוכלוסיה.

הרשומה הזו מנסה לראות מה ניתן ללמוד על שאר שבטי ישראל מהסתכלות דומה. איך נראית ההצבעה ל"ימין" או ל"שמאל" או למפלגות הערביות לאורך כל שנות המדינה?

אבל נתחיל במפלגות הדתיות האחרות (אלה שאינן חרדיות).
רגע לפני זה חשוב לציין שהקטלוג של מפלגה לקבוצה הוא סובייקטיבי, וניתן להתווכח עם החלוקה שנבחרה. יתרה מכך, בניתוח הזה כל מפלגה תהיה בדיוק בקטגוריה אחת. האם "ישראל ביתנו" של הבחירות הקודמות היא מפלגה סקטוריאלית (עולים) או מפלגת ימין? האם ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית או מפלגה חרדית? בניתוח הזה "ישראל ביתנו" נחשבת סקטוריאלית ואילו ש"ס נחשבת מפלגה חרדית. יש עוד דוגמאות רבות.

יאללה, נחזור למפלגות הדתיות. ברשומה ישנה (הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך) ראינו שהחינוך הממלכתי דתי לא גדל, למרות פריון גבוה יותר, אלא רק שומר על חלקו היחסי. איך נראית תמונת המנדטים שלהם? עד כמה המפלגות הללו היו חלק מבלוק הימין לאורך שנות המדינה? בואו נראה:

להמשיך לקרוא דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

אם נכנסתם הנה בתקווה לגלות מי יהיה ראש הממשלה הבא, היכונו להתאכזב. יש כאן כלים שמאפשרים לכם לבחון את תוצאות הבחירות בצורה שונה – אך מי שכבר קרא את הניתוחים על מערכות הבחירות הקודמות בבלוג כבר מכיר את הדברים החשובים באמת.

מה בכל זאת מתווסף כאן? ניתן לראות את תוצאות הבחירות על מפה בכל מיקום קלפי. ניתן כרגיל לראות את השבטיות המאוד ברורה שלנו, אזרחי ישראל. ניתן לראות איפה אחוז ההצבעה צנח ואיפה עלה. ניתן לראות את ההבדלים בין התוצאות של שתי מערכות הבחירות של 2019, ניתן לראות איפה הצביעו לכל אחת מהמפלגות, ניתן גם לראות הערכה לאחוז הצבעה לפי מפלגה, ניתן לראות כיצד הצביעו ערביי ישראל, ניתן לראות את השפעת חוק בדר-עופר, וניתן לראות שהמפלגות החרדיות לא מתחזקות.

מפה 1: תוצאות ומפלגה דומיננטית בכל קלפי

כמיטב המסורת, רצ"ב מפת המפלגה הדומיננטית בכל כתובת קלפי. תזכורת – מותאם למחשב אישי, לא לטלפון הנייד. עוד תזכורת – כל המפות אינטראקטיביות – ניתן להקליק על קלפיות ולראות פרטים על תוכנן (וכמובן להתמקד באזור רצוי).

מרבית המפות מופיעות, בחלון חדש, רק לאחר לחיצה על הקישור בפסקת הטקסט הקודמת לכל מפה (דוגמת הקישור מפת המפלגה הדומיננטית), אך הראשונה מופיעה גם בעמוד זה:

להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־22

ברשומה הקודמת ראינו שהקופות עם תשואה גבוהה בממוצע על פני חמש שנים משקפות הרבה פעמים בסך הכל הצלחה גבוהה בשנה אחת, ולא רצף הצלחות שנה אחר שנה.

מספר אנשים העירו לי שזה ממש לא אומר שהקופות שהצליחו בעקביות הן באמת טובות (במובן שצריך להניח שגם בהמשך הסיכוי שלהן להצליח טוב מקופות אחרות). הטענה הבסיסית היא שמאחורי הכסות של חברות ההשקעות השונות אין הרבה תוכן, ובאותו מסלול – כל הקופות דומות. גם אם הצלחה הייתה תלויה ביד המזל בלבד, תמיד תהיה קופה כלשהי שתצליח יותר מאחרות.

כך, למשל, בין קופות הגמל המנייתיות יש אחת שהייתה מוצלחת בכל שש השנים האחרונות.
סביר שיועצי השקעות רבים יגידו שכדאי לבחור בה. כי היא "קופה טובה" (יותר מהאחרות).
מי צודק? האם באמת אין להעדיף את "הקופות המוצלחות" על כל קופה אקראית אחרת? האם באמת אין הצדקה לבחור בקופה "טובה", ולשלם לה דמי ניהול גבוהים יותר?

שאלה טובה. בואו ננסה לגלות יחד.

להמשיך לקרוא האם יש קופות גמל "טובות"?

מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.

אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.

השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.

הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.

מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.

להמשיך לקרוא הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

אוטותל הוא מיזם השכרת רכב לפי דקה בתל אביב. לפי אתר העירייה "מענה תחבורתי, שיאפשר לתושבי העיר ולמבקריה לוותר על רכבם הפרטי ולהתנייד בעיר בתחבורה ציבורית בלבד כדי לצמצם את העומס בכבישים ואת זיהום האוויר ולהוזיל במעט את יוקר המחיה". האמנם?

לאחרונה הועלה ל Kaggle בסיס נתונים של כל הנסיעות במהלך חודש (בין ה 11/12/2018 ל 10/1/2019). אם לדייק, כל נתוני החניות (מתי, איפה ואיזה רכב היה זמין). מגרש משחקים חביב. מאפשר לגלות כמה רחוק צריך לצעוד לאוטותל באזורים שונים ובשעות היממה השונות. מאפשר לראות את היקף השימוש. מאפשר לדון האם אוטותל אכן תורם לצמצום העומס בכבישים, וגם לדון מה הנזק הגדול של הפרויקט (לא, לא מדובר באובדן חניות, לא בעלות למשלם הארנונה וגם לא חוסר שימוש).

ניסע?

כמה צריך לצעוד לרכב הקרוב?

כדי שאנשים יסתפקו ברכב שיתופי ולא יקנו רכב פרטי צריך, בין השאר, שיהיה רכב זמין בסביבה. לכן, נתחיל בשאלה – כמה רחוק ממך נמצא רכב האוטותל הקרוב? כמה תצטרך ללכת?

להמשיך לקרוא אוטותל

בית המשפט העליון עולה לכותרות בשנים האחרונות בשאלה של משילות. כשבית המשפט העליון פוסל סעיף בחוק או כשבית המשפט מחליט שלא לכבד החלטת קבינט מתעוררת השאלה האם בית המשפט מבצע הפיכה (כתבתי במקור "הפיכה" במרכאות, אך הסרתי אותן מאחר שיש הטוענים להפיכה של ממש ולא לביטוי מוקצן)? האם מספר קטן של אנשים שלא נבחרו על-ידי הציבור (ויהיו מכובדים ככל שיהיו) קובע את המדיניות של מדינת ישראל במקום ממשלת ישראל, ואת ניסוח החוק במקום הכנסת?

כהמשך לרשומה האחרונה שעוסקת בניתוח מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון איני מתאפק מלשפוך כמה מחשבות על "שאלת המשילות" והאיזון בין בית המשפט העליון לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

להמשיך לקרוא דיקטטורת בג"ץ?

גיא זומר גילה לי את המאגר החדש הזה שכולל מידע רב על החלטות בית המשפט העליון בין השנים 2010 ל־2018. על המאגר צריך להודות לקרן וינשל, לי אפשטיין ואנדי וורמס.

המאגר מאפשר גם לאנשים כמוני, שלא מכירים את בית המשפט, הצצה חלקית פנימה. רוצים להציץ יחד?

להמשיך לקרוא טריוויה על בית המשפט העליון

(עודכן שנית לאחר הבחירות לכנסת ה־22, כולל שינוי שיטת הניתוח)

אחוז ההצבעה לכנסת.

היום נפטפט על האנשים שיכולים להצביע לכנסת, אך לא מצביעים.
למשל, האם אחוז ההצבעה גבוה או נמוך מבעבר? נמוך, ברור. נתאר איך נראית הירידה לאורך השנים.
ספוילר? ירידה חדה. בבת אחת. כמה, מתי ולמה – בהמשך.

אצל החרדים אין בעיה של אחוז הצבעה נמוך. אצל הערבים יש ועוד איך. אם כולנו היינו מצביעים, גם אלו שהיום נשארים ביום הבחירות על הספה בבית, מה היה משתנה?

לבסוף, נראה גם באיזה שעה אנחנו מצביעים, מתי יש לנו מקומות טובים יותר להיות בהם מבקלפי, ואיך זה השתנה עם השנים.

להכין פתקים. מתחילים.

להמשיך לקרוא "אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

הפעם הרעיון הגיע מבועז שהתעניין בניתוח של ההצבעות באו״ם נגד ישראל והאם יש שינוי (לטובה/לרעה) לאורך השנים. 

להמשיך לקרוא הצבעות באו"ם נגד ישראל

תשכחו מהרשומה הקודמת בנושא.

הרשימה ההיא התבססה על אזור מאוד מצומצם, ואילו זו מבוססת על כל תאונות הדרכים מהעשור האחרון בישראל המתועדות ב Anyway, כלומר בלמ"ס, כלומר במשטרה.

אז מה ההבדל בין גברים לנשים? האם להתמקד בנהגים מבוגרים? איפה בשכונה שלך היו רב הדריסות? האם נהגות יותר מסוכנות מנהגים? על זאת, ועל עוד כל מני, ברשומה החדשה והמתוקנת.

נתחיל בדיון על ההבדלים בין הולכי הרגל הנפגעים לבין הולכות הרגל. בעצם נתחיל בתעלומה, ומייד אחריה נציץ על המפה ונראה שיש אזורי תאונות מגדריים. כן, תאונות דרכים הן עניין של גאוגרפיה.

נראה שלמרות שהרכב הפרטי שלנו נעשה מוגן יותר, אחוז הולכי הרגל בקרב הנפגעים – יציב. נראה גם מאפיינים של נפגעים מבוגרים, ולצידם של נהגים מבוגרים. נסתבך עם משטרת הפוליטיקלי קורקט כשננסה לבחון האם אשה נהגת מסוכנת יותר לציבור הולכי הרגל מעמיתה הגבר הנהג. נבחן האם אפשר לתמוך בהמלצה המקובלת להפחית את מהירות הנסיעה בערים. נבחן מתי אנחנו נדרסים ונסמן מעברי חציה אדומים בהם היו מקרי תאונות רבים. חוץ מזה נראה כיצד אפשר לראות מה משתנה באכיפת המשטרה. ואחרי כל הממצאים הללו נגלה שאולי את הפעולות החשובות ביותר לא ניתן להצדיק באמצעות הנתונים.

קצת עמוס. מתחילים?

הולכות רגל, הולכי רגל, ומה שביניהם

מהרשומה הקודמת עלתה ההשערה שיש הרבה יותר הולכות רגל שנפגעות (פגיעה קשה) מאשר הולכי רגל. כך זה, לפחות, ברמת אביב.

נתחיל בתעלומה

להמשיך לקרוא תאונות דרכים של הולכי רגל, סיבוב שני.

למרבה השמחה בעיית הנפגעים בתאונות דרכים מצטמצמת בהיקפה עם השנים. עם זאת, הדבר נכון בעיקר לתאונות של מכונית עם מכונית ופחות לתאונות בהן נפגעים הולכי רגל. הפעם נתמקד בפגיעה בהולכי הרגל.

מכירים את Anyway? מדובר בפרויקט הפועל בחסות הסדנא לידע ציבורי ונבנה על ידי מתנדבים המנגיש נתוני תאונות דרכים. ANYWAY מציגה על גבי מפה תאונות דרכים עם נפגעים ע״ב נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונתוני ארגון ״איחוד הצלה״.

בנסיון ללמוד קצת על תאונות דרכים במעורבות הולכי רגל שלפתי משם נתונים משנת 2008 ועד לתחילת שנת 2018. התמקדתי בתאונות בהן הולך רגל נפגע באופן קטלני או קשה.

היה טוב לבחון בצורה נרחבת תאונות מכל רחבי הארץ, אך הסתפקתי בדגימה קטנה. זאת, לאור קוצר זמן ויכולת מוגבלת לשלוף מהאתר (הן מבחינת הפריסה הגאוגרפית להורדת קובץ, הנתנת לאזור מצומצם בלבד; הן כיוון שחלק מהנתונים החיוניים לניתוח ניתנים לשימוש רק באמצעות מעבר ידני על נתוני התאונות). בחרתי אזור עירוני מצומצם: תל אביב, שכונות רמת אביב. את הממצאים יש לסייג לכן בשל המדגם הקטן.

נשים נפגעות הרבה יותר

הממצא הראשון הפתיע אותי. מבין הנפגעים מספר הנשים היה יותר מכפול מאשר הגברים:

להמשיך לקרוא תאונות דרכים של הולכי רגל

בשנים האחרונות מחיר הדלק עלה וירד – בעשרות אחוזים.

שינויים כאלה הם ניסוי מעניין. אחד הדברים המסקרנים הוא עד כמה השינוי במחיר הדלק הוביל לשינוי בכמות הדלק שרכשנו, נהגי הרכבים הפרטיים.

התשובה – הוא לא. הנתונים מצביעים לכאורה על אדישות למחיר הדלק.

אדישות

בגרף המצורף אפשר לראות, באדום, את מחיר הדלק לאורך העשור האחרון; ובכחול, את צריכת הדלק לנפש – כמה ליטרים של דלק נרכשים בחודש על-ידי אדם ממוצע (התייחסתי רק לגודל האוכלוסייה בגילים 20-80, כיוון שמחוץ לתחום זה כמעט שלא משתתפים בנהיגה). להמשיך לקרוא דלק. שיעלה כמה שיעלה

ראוי לציין כשמשהו משתנה לטובה.
לפני כשנתיים עלתה טענה שטיסות אל-על לניו יורק ארוכות מהנדרש, כשהסיבה היא אופן תגמול הטייסים (טיסה ארוכה יותר = הכנסה גבוהה יותר).  בדיקה מדגמית שעשיתי בסוף 2016 הצביעה שאכן הטיסות באל-על לניו-יורק ארוכות יותר מאצל החברות הזרות, ובנוסף שכמעט תמיד הן מגיעות בעיכוב ביחס לתכנון.

החלטתי להציץ האם המצב השתנה.

להמשיך לקרוא בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב