A Quantitative blog
איך להשוות בין קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה או פוליסות חסכון?
התשובה הראשונית היא גמלנט, והאתרים המקבילים לפנסיה ולביטוח.
בניתי כלי שמאפשר לראות את הנתונים באופן מפורט יותר משמופיע באתרים הרשמיים, אז אשתף ואתן גם לכם גישה. בצרוף כמה תובנות.
הערה: מתאים למחשב בלבד, לא לשימוש מהנייד.
להמשיך לקרוא השוואת קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות חסכון וקרנות פנסיה
תוצאות הבחירות לכנסת ה־25 אולי דרמטיות במהות, אך זה מעט מטעה.
אין שינוי דרמטי בהצבעה שלנו הבוחרים, אלא:
1. בתרגום של ההצבעה למנדטים (תוצאה של אחוז החסימה והסכמי העודפים)
2. באופציות הבחירה שהיו לבוחר (ובפרט, בהעדר תחליף טבעי למפד"ל)
נסביר, נמחיש, נוסיף מפה אינטראקטיבית של התוצאות ונפנה לשגרת יומנו:
להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־25
גם הפעם ניתוח התוצאות לא יועיל למו״מ הקואליציוני 😉
למרות שכבר נמאס אפילו מהבחירות עצמן, קל וחומר מניתוחי בחירות, לא ניתן להתעלם לחלוטין, נכון?
בשלב זה מצ״ב מפה אינטראקטיבית של התוצאות, הערכת אחוזי ההצבעה במגזרים שונים, בחינה האם גדעון סער הצליח לקבל קולות מהליכוד, מי הרוויח מבזבוז הקולות למפלגה הכלכלית של ירון זליכה, הסבר על קטלוג השכונות לקטגוריות של סוגי מצביעים ושלוש מפות אינטראקטיביות של השינוי בעוצמת ההצבעה (לליכוד, ל״גוש ביבי״ ול״מרכז שמאל״) באזורים שונים.
(מאז הגרסה המקורית הוספתי עוד קצת: תמונת המנדטים אם במגזר הערבי היה אחוז הצבעה דומה לבחירות הקודמות; סקרי הבחירות מול המציאות)
רשומה מעט אופטימית.
כמובן שנתוני פתיחה פסימיים עוזרים למצוא קרן אור בתמונה לא יפה במיוחד.
בכל זאת – השורה התחתונה היא שהתחלואה כתוצאה מחגי תשרי (ועוד לפני כן מתחילת ספטמבר) אכן גבוהה כמצופה – אך התמותה ממנה מסתמנת כנמוכה הרבה יותר.
[עדכון: לאו דווקא, כפי שעודכן בגוף הרשומה, למטה]
הכל התחיל מנסיון לעשות מודל חיזוי תמותה תוך שימוש בנתונים המשותפים לכלל האוכלוסיה, ולא למקורבים בלבד. הנסיון להיות יצירתי ולמצוא דרכים עקיפות להעריך מידע ששמור ליודעי ח"ן העלה תובנות שאולי יעניינו גם אותך.
יאללה, לקצת פרטים:
אתם כבר כנראה יודעים שישראל מובילה בבטחה בטבלת המדינות עם הכי הרבה מקרי קורונה מאובחנים בשבוע לנפש. מקום ראשון בעולם כולו.
אבל אולי זה סתם כי אנחנו בודקים הרבה? סתם מפחידים אותנו? הרי בתמותה המצב סביר ואפילו טוב, לא? אז לא.
עד עכשיו התחרנו בקטגוריית החיוביים והצלחנו להפוך למובילים בעולם. אבל גמרנו להתעסק בקטנות – מעכשיו אנחנו הולכים על קטגריית התמותה. נפגש בנובמבר.
"ערב יום הכיפורים" הוא מטבע לשון בישראל. הוא ביטוי למבחן שבו עמדנו ערב יום הכיפורים של שנת 1973. אז ראינו, אומנם ברגע האחרון, את האסון הקרב ובא אך נכשלנו בהתמודדות המדינית והצבאית.
ערב יום הכיפורים 2020. האם אנחנו במצב דומה?
מוטרדים מהתחלואה ההולכת וגדלה בישראל, ומשתגעים איך אפשר לאפשר הפגנות בתנאים הללו? סתם סקרנים לראות עד כמה בישראל השמאלנים הם מפיצי מחלות? הרשומה הזאת בשבילכם.
רגע, יש בכלל נתונים? במפתיע, כן.
רוצים לראות מה גובה להבות התחלואה בחברה החרדית? תקופת החגים מגיעה והצורך להתפלל יחדיו בבית הכנסת ולהתכנס עם משפחה מורחבת לכבוד החג חזק ונכון מתמיד. האם נכון להתגמש או לפחות להעלים עין לאור הצורך העז? אתם עדיין במקום הנכון.
בימים כתיקונם לא הייתי כותב רשומה כזו. הפילוג ביננו כבר זועק לשמיים. עצוב.
בכל מקרה, הנה הנתונים:
יוצא לי קצת ארוך לפייסבוק, אז אשפוך את המלל כאן.
תקציר:
כמו תמיד מזכיר שהכותב אינו אפידמיולוג, רופא או נושא תפקיד.
מסקרן מספיק? אז בבקשה, הנה מה שעובר לי בראש:
עד כה COVID-19 לא נדון בבלוג.
בתחילה, כי חשתי שהמידע הכמותי דל ולא אמין, ועל מה שיש כבר יש מספיק אנשים שמסתכלים בזכוכית מגדלת. אחר-כך, כי הפכתי מאוד עסוק בעבודה (מהבית). בהקשרי קורונה, אבל זה סיפור אחר.
מדי פעם שרבטתי תרשים ואמירה בפוסט פייסבוק. המעט הזה, עם קצת רקע ותזכורת למידע שהיה קיים אז ולרוח התקופה, הוא תוכן הרשומה הנוכחית. (מאז פרסום הרשומה כתבתי עוד בפייסבוק, והרשימה עודכנה בהתאם)
כמו רובנו גם אני מחוייב בגילוי הנאות: איני אפידימיולוג, לא חובש כובע של שום סוג של מומחה, לא מייצג אף גוף חשוב, נטול אחריות על הנושא או ייעוץ לאנשים בעלי אחריות, וכמובן הרבה יותר טוב בחכמה לאחר מעשה מאשר לפני.
אז מה יש לנו כאן?
כבר ב 11/3 נתניהו הצהיר לציבור כי "בישראל מצבנו טוב יותר מרוב המדינות". הוא המשיך והשתמש הרבה במילה "אני" בקונוטציה חיובית ומתן ציונים גבוהים. למשל "אני שוחחתי היום גם עם ד"ר דברה בירקס, האחראית על המלחמה במגפה בארה"ב, היא שיבחה את ההתארגנות שלנו, והיא מדברת עם הרבה מדינות."
רובנו היינו עדיין שאננים בשלב זה. ביום שהדברים נאמרו היו 107 חולים מאומתים בישראל, כשההתייחסות היא כמעט רק לחוזרים מחו"ל וממקומות מאוד ספציפיים. ארבעה ימים אחר-כך, מספר החולים עלה ל־229 והתחושה הכללית של רבים היא עדיין שמדובר בעיקר בחבר'ה שהיו תקועים על ספינת תענוגות מול חופי יפן. אז פרסמתי את התרשים הבא, שמראה בין השאר:
עתה כשהתוצאות הן סופיות (או לפחות מאוד קרוב לכך) ניתן להתבונן מה נשתנה הסבב הזה.
למרות רושם ראשוני ש"כחול לבן" נחלשה הנתונים מראים אחרת. מפלגת "כחול לבן" קיבלה יותר קולות בוחרים מבבחירות הקודמות. גם לא ניתן לראות נטישה של בוחרים (ואם יש כזו, היא אוזנה על-ידי תוספת מאנשים שהצביעו "אמת" בבחירות הקודמות).
אבל הליכוד גדל. זהו הכשלון של "כחול לבן" (או ההצלחה של "הליכוד"). למרות שהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה הייתה עשויה להוביל לירידת מספר המצביעים לליכוד, ואף לימין בכלל, בפועל המצב הפוך. בעוד שבבחירות הקודמות (לכנסת ה־22) הייתה ירידה ברורה בהצבעה לימין בכלל ולליכוד בפרט (יחסית לכנסת ה־21), בבחירות הנוכחיות המגמה התהפכה. נראה שמצביעי הליכוד נשארו בליכוד, ובנוסף הייתה לליכוד הצלחה במשיכת קולות עצמה יהודית בראשות בן גביר (שזכה לכרבע מהקולות שקיבל בבחירות הקודמות).
בנוסף, לראשונה, מצביעי הרשימה המשותפת לא נמצאים בתחתית רשימת הערכת אחוז ההצבעה בפועל מקרב התומכים. עדיין האחוזים נמוכים למדי, אך יחסית לעצמה מדובר בעליה גדולה (ועקיפה של ישראל ביתנו). בשאר המפלגות ישנם שינויים (ובכיוונים המצופים) אך לא בהיקף גדול.
מספר לא מבוטל של אנשים שינה את העדפתו בבחירות הללו. מצביעי "עצמה יהודית" לא נשארו בבית, אלא הצביעו למפלגות אחרות. קולות ערביים שניתנו בבחירות הקודמות למרצ, לעבודה או לכחול לבן עברו בבחירות הללו להצבעה לרשימה המשותפת, ותרמו גם הם להתחזקותה.
את כל זאת, ועוד, אפשר לראות באמצעות המפות האינטראקטיביות המצורפות. כרגיל – לא ניתן להתבונן בהן בטלפון הנייד, ונדרש מחשב.
המפה הראשונה מהווה מצרף של מפות שונות, שמאפשר להתמקד באזור גאוגרפי ולראות מה השתנה בו:
הבוקר פורסמה כתבה של אלוף בן בעיתון "הארץ" הנושאת את הכותרת "אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע".
עיקרה הוא נסיון להצליב בין האשכול הכלכלי-חברתי של ישובים לבין תוצאות ההצבעה בהם.
בעבר עשיתי משחק דומה מספר פעמים, ודבר מסוים נראה בעייתי: ישובים רבים אינם הומוגניים, ולכן המדד הכלכלי-חברתי שלהם הוא ממוצע שלא ממש מייצג חלקים ניכרים מהעיר. קחו את תל-אביב כדוגמה בולטת. ניתוח המתבסס על המדד הכלכלי-חברתי של העיר כמכלול אחד מפספס. יפו מייצגת אוכלוסיה שונה מאוד מדרום תל אביב. אוכלוסיית דרום תל אביב שונה מאוד מזו של צפון תל אביב. האם באמת סביר להשתמש במדד הכלכלי החברתי הממוצע של העיר? האם נכון להשתמש בכלל תוצאות ההצבעה בעיר כמכלול אחד?
אז הנה ניתוח עם בסיס דומה שיש בו שימוש רק בישובים הומוגניים.
רגע, איך נקבע שהם הומוגניים? או, טוב ששאלתם. אבל אולי נתחיל דווקא מהתוצאות:
אנחנו כישראלים יכולים להנות גם ממוסיקה עולמית וגם משירים מקומיים. חוץ מההנאה מהשירים העבריים, הם גם כנראה מספרים עלינו משהו.
קטגוריה מיוחדת בשירה העברית היא שירי שלום. זמזמו בהנאה – "הן אפשר שיהיה כבר מחר", "אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה", "אלוהים שלי רציתי שתדע", "נולדתי לשלום, שרק יגיע", "יונה עם עלה של זית", "אנחנו הילדים של חורף, שנת שבעים ושלוש". לרגל חג הסוכות שחל כעת, אפשר להזכיר גם ש"שלומית בונה סוכת שלום".
ברשומה הזו נציץ מתי נכתבו שירי השלום העיקריים, ונחשוב מה זה אומר עלינו.
שלושת קוראי הבלוג כבר מכירים שהקשר בין הערכות הדמוגרפיה של קבוצת אוכלוסיה לבין התפתחות המנדטים של המפלגות המייצגות אותה – כמעט שאינו קיים. אך לאחרונה עודכן גרף המנדטים ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים וראינו בשנית שאין קשר של ממש בין מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות למספר המוערך של החרדים. בפרט, מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לא משקף את גידול האוכלוסיה.
הרשומה הזו מנסה לראות מה ניתן ללמוד על שאר שבטי ישראל מהסתכלות דומה. איך נראית ההצבעה ל"ימין" או ל"שמאל" או למפלגות הערביות לאורך כל שנות המדינה?
אבל נתחיל במפלגות הדתיות האחרות (אלה שאינן חרדיות).
רגע לפני זה חשוב לציין שהקטלוג של מפלגה לקבוצה הוא סובייקטיבי, וניתן להתווכח עם החלוקה שנבחרה. יתרה מכך, בניתוח הזה כל מפלגה תהיה בדיוק בקטגוריה אחת. האם "ישראל ביתנו" של הבחירות הקודמות היא מפלגה סקטוריאלית (עולים) או מפלגת ימין? האם ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית או מפלגה חרדית? בניתוח הזה "ישראל ביתנו" נחשבת סקטוריאלית ואילו ש"ס נחשבת מפלגה חרדית. יש עוד דוגמאות רבות.
יאללה, נחזור למפלגות הדתיות. ברשומה ישנה (הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך) ראינו שהחינוך הממלכתי דתי לא גדל, למרות פריון גבוה יותר, אלא רק שומר על חלקו היחסי. איך נראית תמונת המנדטים שלהם? עד כמה המפלגות הללו היו חלק מבלוק הימין לאורך שנות המדינה? בואו נראה:
אם נכנסתם הנה בתקווה לגלות מי יהיה ראש הממשלה הבא, היכונו להתאכזב. יש כאן כלים שמאפשרים לכם לבחון את תוצאות הבחירות בצורה שונה – אך מי שכבר קרא את הניתוחים על מערכות הבחירות הקודמות בבלוג כבר מכיר את הדברים החשובים באמת.
מה בכל זאת מתווסף כאן? ניתן לראות את תוצאות הבחירות על מפה בכל מיקום קלפי. ניתן כרגיל לראות את השבטיות המאוד ברורה שלנו, אזרחי ישראל. ניתן לראות איפה אחוז ההצבעה צנח ואיפה עלה. ניתן לראות את ההבדלים בין התוצאות של שתי מערכות הבחירות של 2019, ניתן לראות איפה הצביעו לכל אחת מהמפלגות, ניתן גם לראות הערכה לאחוז הצבעה לפי מפלגה, ניתן לראות כיצד הצביעו ערביי ישראל, ניתן לראות את השפעת חוק בדר-עופר, וניתן לראות שהמפלגות החרדיות לא מתחזקות.
כמיטב המסורת, רצ"ב מפת המפלגה הדומיננטית בכל כתובת קלפי. תזכורת – מותאם למחשב אישי, לא לטלפון הנייד. עוד תזכורת – כל המפות אינטראקטיביות – ניתן להקליק על קלפיות ולראות פרטים על תוכנן (וכמובן להתמקד באזור רצוי).
מרבית המפות מופיעות, בחלון חדש, רק לאחר לחיצה על הקישור בפסקת הטקסט הקודמת לכל מפה (דוגמת הקישור מפת המפלגה הדומיננטית), אך הראשונה מופיעה גם בעמוד זה:
ברשומה הקודמת ראינו שהקופות עם תשואה גבוהה בממוצע על פני חמש שנים משקפות הרבה פעמים בסך הכל הצלחה גבוהה בשנה אחת, ולא רצף הצלחות שנה אחר שנה.
מספר אנשים העירו לי שזה ממש לא אומר שהקופות שהצליחו בעקביות הן באמת טובות (במובן שצריך להניח שגם בהמשך הסיכוי שלהן להצליח טוב מקופות אחרות). הטענה הבסיסית היא שמאחורי הכסות של חברות ההשקעות השונות אין הרבה תוכן, ובאותו מסלול – כל הקופות דומות. גם אם הצלחה הייתה תלויה ביד המזל בלבד, תמיד תהיה קופה כלשהי שתצליח יותר מאחרות.
כך, למשל, בין קופות הגמל המנייתיות יש אחת שהייתה מוצלחת בכל שש השנים האחרונות.
סביר שיועצי השקעות רבים יגידו שכדאי לבחור בה. כי היא "קופה טובה" (יותר מהאחרות).
מי צודק? האם באמת אין להעדיף את "הקופות המוצלחות" על כל קופה אקראית אחרת? האם באמת אין הצדקה לבחור בקופה "טובה", ולשלם לה דמי ניהול גבוהים יותר?
שאלה טובה. בואו ננסה לגלות יחד.
מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.
אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.
השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.
הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.
מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.
[עדכון: יש רשומת המשך האם יש קופות גמל "טובות"? ובנוסף, תוכלו להשתמש בכלי הזה להשוואת קופות גמל, פוליסות חסכון וקרנות השתלמות, וכן לקרוא רשומה מאוחרת עוד יותר על השוואה כזו]
חלק מהחסכון הפנסיוני שלי מופקד בקופת גמל. ככזו שאמורה לעבוד עוד שנים רבות בחרתי בקופה מנייתית.
בבחירת הקופה התחשבתי בדמי הניהול ובתשואה הממוצעת של הקופה על פני חמש שנים. הגיוני? כך חשבתי. עכשיו אני חושב אחרת.
בקצרה?
1. הסתכלות על תשואה ארוכת טווח (נניח של 5 שנים) עשויה להטעות אם היא מושפעת מאוד משנה אחת מוצלחת.
2. לפחות בקופות המנייתיות, אופייני שההבדל בדמי הניהול שולי יחסית להבדלים בתשואות בין הקופות.
עכשיו קצת יותר בהרחבה:
אוטותל הוא מיזם השכרת רכב לפי דקה בתל אביב. לפי אתר העירייה "מענה תחבורתי, שיאפשר לתושבי העיר ולמבקריה לוותר על רכבם הפרטי ולהתנייד בעיר בתחבורה ציבורית בלבד כדי לצמצם את העומס בכבישים ואת זיהום האוויר ולהוזיל במעט את יוקר המחיה". האמנם?
לאחרונה הועלה ל Kaggle בסיס נתונים של כל הנסיעות במהלך חודש (בין ה 11/12/2018 ל 10/1/2019). אם לדייק, כל נתוני החניות (מתי, איפה ואיזה רכב היה זמין). מגרש משחקים חביב. מאפשר לגלות כמה רחוק צריך לצעוד לאוטותל באזורים שונים ובשעות היממה השונות. מאפשר לראות את היקף השימוש. מאפשר לדון האם אוטותל אכן תורם לצמצום העומס בכבישים, וגם לדון מה הנזק הגדול של הפרויקט (לא, לא מדובר באובדן חניות, לא בעלות למשלם הארנונה וגם לא חוסר שימוש).
ניסע?
כדי שאנשים יסתפקו ברכב שיתופי ולא יקנו רכב פרטי צריך, בין השאר, שיהיה רכב זמין בסביבה. לכן, נתחיל בשאלה – כמה רחוק ממך נמצא רכב האוטותל הקרוב? כמה תצטרך ללכת?
בית המשפט העליון עולה לכותרות בשנים האחרונות בשאלה של משילות. כשבית המשפט העליון פוסל סעיף בחוק או כשבית המשפט מחליט שלא לכבד החלטת קבינט מתעוררת השאלה האם בית המשפט מבצע הפיכה (כתבתי במקור "הפיכה" במרכאות, אך הסרתי אותן מאחר שיש הטוענים להפיכה של ממש ולא לביטוי מוקצן)? האם מספר קטן של אנשים שלא נבחרו על-ידי הציבור (ויהיו מכובדים ככל שיהיו) קובע את המדיניות של מדינת ישראל במקום ממשלת ישראל, ואת ניסוח החוק במקום הכנסת?
כהמשך לרשומה האחרונה שעוסקת בניתוח מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון איני מתאפק מלשפוך כמה מחשבות על "שאלת המשילות" והאיזון בין בית המשפט העליון לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.
גיא זומר גילה לי את המאגר החדש הזה שכולל מידע רב על החלטות בית המשפט העליון בין השנים 2010 ל־2018. על המאגר צריך להודות לקרן וינשל, לי אפשטיין ואנדי וורמס.
המאגר מאפשר גם לאנשים כמוני, שלא מכירים את בית המשפט, הצצה חלקית פנימה. רוצים להציץ יחד?
(עודכן שנית לאחר הבחירות לכנסת ה־22, כולל שינוי שיטת הניתוח)
אחוז ההצבעה לכנסת.
היום נפטפט על האנשים שיכולים להצביע לכנסת, אך לא מצביעים.
למשל, האם אחוז ההצבעה גבוה או נמוך מבעבר? נמוך, ברור. נתאר איך נראית הירידה לאורך השנים.
ספוילר? ירידה חדה. בבת אחת. כמה, מתי ולמה – בהמשך.
אצל החרדים אין בעיה של אחוז הצבעה נמוך. אצל הערבים יש ועוד איך. אם כולנו היינו מצביעים, גם אלו שהיום נשארים ביום הבחירות על הספה בבית, מה היה משתנה?
לבסוף, נראה גם באיזה שעה אנחנו מצביעים, מתי יש לנו מקומות טובים יותר להיות בהם מבקלפי, ואיך זה השתנה עם השנים.
להכין פתקים. מתחילים.
