האם יש קופות גמל "טובות"?

ברשומה הקודמת ראינו שהקופות עם תשואה גבוהה בממוצע על פני חמש שנים משקפות הרבה פעמים בסך הכל הצלחה גבוהה בשנה אחת, ולא רצף הצלחות שנה אחר שנה.

מספר אנשים העירו לי שזה ממש לא אומר שהקופות שהצליחו בעקביות הן באמת טובות (במובן שצריך להניח שגם בהמשך הסיכוי שלהן להצליח טוב מקופות אחרות). הטענה הבסיסית היא שמאחורי הכסות של חברות ההשקעות השונות אין הרבה תוכן, ובאותו מסלול – כל הקופות דומות. גם אם הצלחה הייתה תלויה ביד המזל בלבד, תמיד תהיה קופה כלשהי שתצליח יותר מאחרות.

כך, למשל, בין קופות הגמל המנייתיות יש אחת שהייתה מוצלחת בכל שש השנים האחרונות.
סביר שיועצי השקעות רבים יגידו שכדאי לבחור בה. כי היא "קופה טובה" (יותר מהאחרות).
מי צודק? האם באמת אין להעדיף את "הקופות המוצלחות" על כל קופה אקראית אחרת? האם באמת אין הצדקה לבחור בקופה "טובה", ולשלם לה דמי ניהול גבוהים יותר?

שאלה טובה. בואו ננסה לגלות יחד.

להמשיך לקרוא האם יש קופות גמל "טובות"?

הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.

אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.

השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.

הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.

מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.

להמשיך לקרוא הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

איך בחרתי את קופת הגמל המנייתית שלי

[עדכון: יש רשומת המשך האם יש קופות גמל "טובות"?]

חלק מהחסכון הפנסיוני שלי מופקד בקופת גמל. ככזו שאמורה לעבוד עוד שנים רבות בחרתי בקופה מנייתית.

בבחירת הקופה התחשבתי בדמי הניהול ובתשואה הממוצעת של הקופה על פני חמש שנים. הגיוני? כך חשבתי. עכשיו אני חושב אחרת.

בקצרה?

1. הסתכלות על תשואה ארוכת טווח (נניח של 5 שנים) עשויה להטעות אם היא מושפעת מאוד משנה אחת מוצלחת.

2. לפחות בקופות המנייתיות, אופייני שההבדל בדמי הניהול שולי יחסית להבדלים בתשואות בין הקופות.

עכשיו קצת יותר בהרחבה:

להמשיך לקרוא איך בחרתי את קופת הגמל המנייתית שלי

אוטותל

אוטותל הוא מיזם השכרת רכב לפי דקה בתל אביב. לפי אתר העירייה "מענה תחבורתי, שיאפשר לתושבי העיר ולמבקריה לוותר על רכבם הפרטי ולהתנייד בעיר בתחבורה ציבורית בלבד כדי לצמצם את העומס בכבישים ואת זיהום האוויר ולהוזיל במעט את יוקר המחיה". האמנם?

לאחרונה הועלה ל Kaggle בסיס נתונים של כל הנסיעות במהלך חודש (בין ה 11/12/2018 ל 10/1/2019). אם לדייק, כל נתוני החניות (מתי, איפה ואיזה רכב היה זמין). מגרש משחקים חביב. מאפשר לגלות כמה רחוק צריך לצעוד לאוטותל באזורים שונים ובשעות היממה השונות. מאפשר לראות את היקף השימוש. מאפשר לדון האם אוטותל אכן תורם לצמצום העומס בכבישים, וגם לדון מה הנזק הגדול של הפרויקט (לא, לא מדובר באובדן חניות, לא בעלות למשלם הארנונה וגם לא חוסר שימוש).

ניסע?

כמה צריך לצעוד לרכב הקרוב?

כדי שאנשים יסתפקו ברכב שיתופי ולא יקנו רכב פרטי צריך, בין השאר, שיהיה רכב זמין בסביבה. לכן, נתחיל בשאלה – כמה רחוק ממך נמצא רכב האוטותל הקרוב? כמה תצטרך ללכת?

להמשיך לקרוא אוטותל

דיקטטורת בג"ץ?

בית המשפט העליון עולה לכותרות בשנים האחרונות בשאלה של משילות. כשבית המשפט העליון פוסל סעיף בחוק או כשבית המשפט מחליט שלא לכבד החלטת קבינט מתעוררת השאלה האם בית המשפט מבצע הפיכה (כתבתי במקור "הפיכה" במרכאות, אך הסרתי אותן מאחר שיש הטוענים להפיכה של ממש ולא לביטוי מוקצן)? האם מספר קטן של אנשים שלא נבחרו על-ידי הציבור (ויהיו מכובדים ככל שיהיו) קובע את המדיניות של מדינת ישראל במקום ממשלת ישראל, ואת ניסוח החוק במקום הכנסת?

כהמשך לרשומה האחרונה שעוסקת בניתוח מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון איני מתאפק מלשפוך כמה מחשבות על "שאלת המשילות" והאיזון בין בית המשפט העליון לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

להמשיך לקרוא דיקטטורת בג"ץ?

טריוויה על בית המשפט העליון

גיא זומר גילה לי את המאגר החדש הזה שכולל מידע רב על החלטות בית המשפט העליון בין השנים 2010 ל־2018. על המאגר צריך להודות לקרן וינשל, לי אפשטיין ואנדי וורמס.

המאגר מאפשר גם לאנשים כמוני, שלא מכירים את בית המשפט, הצצה חלקית פנימה. רוצים להציץ יחד?

להמשיך לקרוא טריוויה על בית המשפט העליון

"אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

אחוז ההצבעה לכנסת.

היום נפטפט על האנשים שיכולים להצביע לכנסת, אך לא מצביעים.
למשל, האם אחוז ההצבעה גבוה או נמוך מבעבר? נמוך, ברור. נתאר איך נראית הירידה לאורך השנים.
ספוילר? ירידה חדה. בבת אחת. כמה, מתי ולמה – בהמשך.

אצל החרדים אין בעיה של אחוז הצבעה נמוך. אצל הערבים יש ועוד איך. אם כולנו היינו מצביעים, גם אלו שהיום נשארים ביום הבחירות על הספה בבית, מה היה משתנה?

לבסוף, נראה גם באיזה שעה אנחנו מצביעים, מתי יש לנו מקומות טובים יותר להיות בהם מבקלפי, ואיך זה השתנה עם השנים.

להכין פתקים. מתחילים.

להמשיך לקרוא "אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

הצבעות באו"ם נגד ישראל

הפעם הרעיון הגיע מבועז שהתעניין בניתוח של ההצבעות באו״ם נגד ישראל והאם יש שינוי (לטובה/לרעה) לאורך השנים. 

להמשיך לקרוא הצבעות באו"ם נגד ישראל

תאונות דרכים של הולכי רגל, סיבוב שני.

תשכחו מהרשומה הקודמת בנושא.

הרשימה ההיא התבססה על אזור מאוד מצומצם, ואילו זו מבוססת על כל תאונות הדרכים מהעשור האחרון בישראל המתועדות ב Anyway, כלומר בלמ"ס, כלומר במשטרה.

אז מה ההבדל בין גברים לנשים? האם להתמקד בנהגים מבוגרים? איפה בשכונה שלך היו רב הדריסות? האם נהגות יותר מסוכנות מנהגים? על זאת, ועל עוד כל מני, ברשומה החדשה והמתוקנת.

נתחיל בדיון על ההבדלים בין הולכי הרגל הנפגעים לבין הולכות הרגל. בעצם נתחיל בתעלומה, ומייד אחריה נציץ על המפה ונראה שיש אזורי תאונות מגדריים. כן, תאונות דרכים הן עניין של גאוגרפיה.

נראה שלמרות שהרכב הפרטי שלנו נעשה מוגן יותר, אחוז הולכי הרגל בקרב הנפגעים – יציב. נראה גם מאפיינים של נפגעים מבוגרים, ולצידם של נהגים מבוגרים. נסתבך עם משטרת הפוליטיקלי קורקט כשננסה לבחון האם אשה נהגת מסוכנת יותר לציבור הולכי הרגל מעמיתה הגבר הנהג. נבחן האם אפשר לתמוך בהמלצה המקובלת להפחית את מהירות הנסיעה בערים. נבחן מתי אנחנו נדרסים ונסמן מעברי חציה אדומים בהם היו מקרי תאונות רבים. חוץ מזה נראה כיצד אפשר לראות מה משתנה באכיפת המשטרה. ואחרי כל הממצאים הללו נגלה שאולי את הפעולות החשובות ביותר לא ניתן להצדיק באמצעות הנתונים.

קצת עמוס. מתחילים?

הולכות רגל, הולכי רגל, ומה שביניהם

מהרשומה הקודמת עלתה ההשערה שיש הרבה יותר הולכות רגל שנפגעות (פגיעה קשה) מאשר הולכי רגל. כך זה, לפחות, ברמת אביב.

נתחיל בתעלומה

להמשיך לקרוא תאונות דרכים של הולכי רגל, סיבוב שני.

תאונות דרכים של הולכי רגל

למרבה השמחה בעיית הנפגעים בתאונות דרכים מצטמצמת בהיקפה עם השנים. עם זאת, הדבר נכון בעיקר לתאונות של מכונית עם מכונית ופחות לתאונות בהן נפגעים הולכי רגל. הפעם נתמקד בפגיעה בהולכי הרגל.

מכירים את Anyway? מדובר בפרויקט הפועל בחסות הסדנא לידע ציבורי ונבנה על ידי מתנדבים המנגיש נתוני תאונות דרכים. ANYWAY מציגה על גבי מפה תאונות דרכים עם נפגעים ע״ב נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונתוני ארגון ״איחוד הצלה״.

בנסיון ללמוד קצת על תאונות דרכים במעורבות הולכי רגל שלפתי משם נתונים משנת 2008 ועד לתחילת שנת 2018. התמקדתי בתאונות בהן הולך רגל נפגע באופן קטלני או קשה.

היה טוב לבחון בצורה נרחבת תאונות מכל רחבי הארץ, אך הסתפקתי בדגימה קטנה. זאת, לאור קוצר זמן ויכולת מוגבלת לשלוף מהאתר (הן מבחינת הפריסה הגאוגרפית להורדת קובץ, הנתנת לאזור מצומצם בלבד; הן כיוון שחלק מהנתונים החיוניים לניתוח ניתנים לשימוש רק באמצעות מעבר ידני על נתוני התאונות). בחרתי אזור עירוני מצומצם: תל אביב, שכונות רמת אביב. את הממצאים יש לסייג לכן בשל המדגם הקטן.

נשים נפגעות הרבה יותר

הממצא הראשון הפתיע אותי. מבין הנפגעים מספר הנשים היה יותר מכפול מאשר הגברים:

להמשיך לקרוא תאונות דרכים של הולכי רגל

דלק. שיעלה כמה שיעלה

בשנים האחרונות מחיר הדלק עלה וירד – בעשרות אחוזים.

שינויים כאלה הם ניסוי מעניין. אחד הדברים המסקרנים הוא עד כמה השינוי במחיר הדלק הוביל לשינוי בכמות הדלק שרכשנו, נהגי הרכבים הפרטיים.

התשובה – הוא לא. הנתונים מצביעים לכאורה על אדישות למחיר הדלק.

אדישות

בגרף המצורף אפשר לראות, באדום, את מחיר הדלק לאורך העשור האחרון; ובכחול, את צריכת הדלק לנפש – כמה ליטרים של דלק נרכשים בחודש על-ידי אדם ממוצע (התייחסתי רק לגודל האוכלוסייה בגילים 20-80, כיוון שמחוץ לתחום זה כמעט שלא משתתפים בנהיגה). להמשיך לקרוא דלק. שיעלה כמה שיעלה

בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

ראוי לציין כשמשהו משתנה לטובה.
לפני כשנתיים עלתה טענה שטיסות אל-על לניו יורק ארוכות מהנדרש, כשהסיבה היא אופן תגמול הטייסים (טיסה ארוכה יותר = הכנסה גבוהה יותר).  בדיקה מדגמית שעשיתי בסוף 2016 הצביעה שאכן הטיסות באל-על לניו-יורק ארוכות יותר מאצל החברות הזרות, ובנוסף שכמעט תמיד הן מגיעות בעיכוב ביחס לתכנון.

החלטתי להציץ האם המצב השתנה.

להמשיך לקרוא בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

"כמותית" עוברת

כמותית עברה דירה.

מ hovavdror.wordpress.com לאתר זה ( https://quantitatively.club )

הרשומות הישנות הועתקו גם הנה.

הרבע הראשון בכדורסל

האם אפשר רק איתו? האם אפשר בלעדיו?

בסיום הרבע הראשון הפער היה מעל 10 נקודות. אפשר לכבות את הטלויזיה.

רגע. באמת? התחושה שלי הייתה הפוכה: למי אכפת מהרבע הראשון. כמעט שאין לו משמעות.
אז מה נכון? האם פער גדול ברבע הראשון כבר סוגר את המשחק, או האם אפשר להתעלם ממנו, וניתן להתחיל לראות את המשחק ברבע השני?

 

כדי לענות על השאלה הרת הגורל "גרדתי" מהאתר basketball reference נתוני NBA של מעל 45 שנים, מ־1970 ועד היום.

שורות תחתונות:
להמשיך לקרוא הרבע הראשון בכדורסל

מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

 

את הקובץ המפרט את תוצאות הבחירות לכנסת ה־20 לפי ישוב ומספר קלפי בישוב הכרתי מזמן. עכשיו גיליתי קובץ אחר שבו יש את הכתובות של הקלפיות. הצרוף מאפשר להציג את התוצאות על גבי מפה. הצגה כזו אפשרה לגלות הרבה דברים שבבורותי לא הכרתי. גם בהקשר הישיר (תוצאות הבחירות) וגם ככלי המאפשר זוית ראיה מעניינת על הדמוגרפיה הישראלית. למתעניינים – מצורפות שתי מפות אינטראקטיביות וכמה דוגמאות לדברים שאפשר לראות באמצעותן.

להמשיך לקרוא מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

אסנת ואלי מגדילים את השתתפותם החודשית בקצבאות נכים בכ־175 ₪. מ־650 ₪ בחודש למעל 800 ₪ בחודש.

אסנת ואלי מגדלים שני ילדים ומרוויחים יחדיו 30,000 ₪ ברוטו בחודש.

הרשומה הזו אינה על קצבאות הנכים. הרשומה הזו מסייעת להבין כמה מכספי המיסים שלך משמשים, למשל, לתשלום תוספת של 4.2 מיליארד שקלים, וכך לאפשר המשגה של תקציב המדינה באופן אינטואיטיבי יותר.

באופן כללי יותר, ננסה להבין מה ההשתתפות העצמית של אסנת ואלי (ולהבדיל – שלך) בתקציב בגודל מיליארדים. בתקציב החינוך. בבריאות. בסלילת כבישים ובתחבורה ציבורית. לא כמה מיליארדים המדינה משלמת – אלא כמה שקלים, שקלים שאסנת ואלי הרוויחו ונגבו כמיסים, נותבו לכל נושא.

זה עניין אותי כי כששומעים שהתקציב לנושא כלשהו עומד על, נניח, 50 מיליארד ₪ ברור שמדובר בהרבה כסף, אבל לא ברור באמת כמה. רובינו לא חושבים במיליארדים.

להמשיך לקרוא כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

הרשומה הזו היא תוצאה של עיון (מומלץ) ב"דמוגרפיה של הדתיות (תהליכי חילון בציבור הדתי והמסורתי)".

היה מעניין לקרוא כי "מאז תחילת שנות התשעים ועד היום, שיעור הציבור הדתי מרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת קבוע ועומד על 10-11% למרות שיעור פריון יותר מכפול מאשר הציבור החילוני".

בהמשך לרשומה מהעבר (חרדים, דמוגרפיה ומנדטים) נראה שיש כאן עוד רמזים לכך שגודלו של כל אחד מה"שבטים" במדינת ישראל בעתיד (וגם בהווה) אינו מוסבר בפשטות לפי רמת ילודה.

אחת הדרכים לבחון את השינוי המסתמן היא לראות מה אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי היהודי, בחינוך הממלכתי בשפה הערבית, בחינוך הממלכתי דתי, בחינוך החרדי (האמת – נפרט אף יותר מחלוקה זו) – ובעיקר כיצד האחוזים הללו משתנים לאורך השנים. עיקר התרומה של הרשומה הנוכחית היא חלוקת החינוך הממלכתי (המ"מ – המוסדות המוכרים) לפלחים שונים.

יש להודות שהנתונים לא לגמרי ברורים לי, וכמו תמיד – תגובות שיעזרו להבין טוב יותר את התעלומות – יתקבלו בברכה.

להמשיך לקרוא הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

דן בן-דוד כותב כי "מערכת הבריאות איבדה דרכה" (הארץ 6/4/17).

המאמר (וגם בגרסתו כמזכר מדיניות של מוסד "שורש") מהווה ממש קריאה לחשבון נפש, שכן המצב המצטייר עגום ו"הגיעה העת לתת מענה לשאלה הגדולה — איזו מערכת בריאות מדינת ישראל רוצה שתהיה לה בעוד עשור?"

בסמיכות ליום העצמאות, אנו מכריזים בזאת שמערכת הבריאות שלנו היא גאווה ישראלית. מערכת שממש, אבל ממש, לא איבדה דרכה. מכריזים, ותומכים בעובדות.

EPSON scanner image

כיצד רואים שמערכת הבריאות איבדה דרכה לפי דן בן-דוד? מאמרו כולל טעונים מסוגים שונים:

  • יש בישראל פחות מיטות לנפש מבעבר וביחס ל־OECD (טעוני תשומות).
  • בישראל יותר מקרי מוות מזיהומים (לנפש) מכל מדינה אחרת ב־OECD (טעוני תפוקות).
  • המספר השנתי של בוגרי לימודי סיעוד בתחתית ה־OECD (טעוני תכנון).
  • המדינה משקיעה במקומות הלא נכונים – צריך להסיט יותר לבריאות, גם על חשבון טיפול בטרור או בתאונות דרכים (טעון תקציבי).

דן בן-דוד הוא מסוג האנשים שכדאי להקשיב להם. הוא גם מלווה את דבריו בנתונים, מה שמוסיף רובד נוסף שנמצא במחסור במחוזותינו: דיון ענייני ומבוסס עובדות.

בכל זאת, הפעם לדעתי הוא החטיא.

רשומה קצת ארוכה? אולי. מדובר בבריאות שלנו.

לממהרים, הנה תמצית:

להמשיך לקרוא אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

גיל ושכר ממוצע

הגיל עושה את שלו.

השכר הממוצע (והחציוני) במשק מסקרן רבים מאיתנו כדי לדעת משהו לגבי עצמנו. נו? אני מרוויח יותר או פחות מהשכר הממוצע? הרבה יותר או פחות?

כנראה שבגיל 20 מעטים מתעניינים האם השכר שלהם נמוך או גבוה מהשכר הממוצע במשק. בגיל 40 זה כבר מעניין, אבל אז (חדשות משמחות) מובטח שקוראי הבלוג יהנו מהכנסה ממוצעת גבוהה מהשכר הממוצע במשק. כן, כן, אפשר לקבוע תאריך. נתכנס יחדיו ונסתכל באושר ועושר הרחק מלמעלה על השכר הממוצע.

feeling-rich

להמשיך לקרוא גיל ושכר ממוצע