חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

מתי, בהנחת "עסקים כרגיל", נהפוך למיעוט בקרב המצביעים

ללמ"ס סקירה נהדרת שכותרתה תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2009-2059. זהו מחקר שמתמודד באומץ ומקצועיות עם שאלות קשות של הערכות התפתחות אוכלוסיה 50 שנה קדימה.  נעזרתי ב"תחזית הבינונית" בנתוני הלמ"ס שצורפו למחקר כדי להעריך את מספר האזרחים מעל גיל שמונה עשרה במגזרים השונים:

אחוז אזרחים חרדים ערבים ואחרים מעל גיל 18 לאורך השנים

(קבוצת הגיל הצעירה ביותר בנתוני הלמ"ס כוללת גיל לידה עד גיל 20. הגרף הוכן בעזרת קרוב לפיו האוכלוסיה עד גיל 18 היא 90% (18/20) מהאוכלוסיה עד גיל 20.)

ראשית, קל לראות שלמרות העובדה (הנכונה) על ההיפוך שכבר התרחש בספסלי כיתות א'  – הירידה בכח האלקטורלי של בוגרי החינוך הממלכתי הדרגתית, ובהנחה שהכל ימשיך ללא הפיכות, מהפכות והפתעות גדולות – יש עוד 50 שנה עד לרגע הדרמטי בו האוכלוסיה היהודית הלא חרדית תרד מתחת לקו מחצית אוכלוסיית האזרחים הבוגרים.

אפשר גם לראות שאפילו בעוד 50 שנה, קל וחומר בעוד 20, החרדים הבוגרים נותרים המיעוט הקטן ביותר מבין שלוש קבוצות האזרחים הנבחנות כאן (חרדים, ערבים וכל האחרים). בעוד 20 שנה, לפי הגרף, חרדים יהוו קצת יותר מ־13% מהאוכלוסיה הבוגרת, ערביי ישראל ימנו 22% והשאר יהיו כ־65%. אפילו בעוד 50 שנה, בנתוני הגרף, יהיו יותר ערבים ישראלים מאשר חרדים ישראלים.

כמובן שהיכולת להקים קואליציה ללא חרדים, שהיא בעייתית מאוד כבר היום, תהפוך בעייתית עוד יותר – בהנחה שיוותרו נושאי מחלוקת בפוליטיקה הישראלית שיקבלו קדימות ולכן יפלגו את קולות האוכלוסיה של בוגרי החינוך הממלכתי לשתי קבוצות (לפחות).

הבהרה: אישית, אשמח לקואליציה עם חרדים. אך לא מחוסר ברירה. אם היתה יכולת להקים קואליציה ללא חרדים, היה ניתן גם להקים קואליציה עם חרדים – בתנאים סבירים, בשונה מאוד מהמצב הקיים.

אחוז החרדים מקום המדינה ועד היום

נילס בוהר, בביטוי שכבר הפך לקלישאה, אמר שקשה לנבא – בעיקר את העתיד. במקרה של אוכלוסיית החרדים בארץ נדמה שקל יותר לתת תחזיות לעתיד מאשר למפות את העבר.

לא מצאתי ניתוח מלומד על מספר החרדים לאורך שנות המדינה. מוזמנים להעמיד אותי על טעותי.

יש מספר דרכים לאמוד את מספר החרדים. קושי עיקרי הוא ההגדרה "מיהו חרדי". אחת הדרכים המקובלות היא באמצעות דפוסי הצבעה בבחירות. שימוש בדרך זו נראה המשך טבעי לפסקאות הקודמות.

רגע לפני שאתם מציצים וחושבים על הגרף, חישבו מה צפוי להתקבל. האוכלוסיה החרדית גדלה כל הזמן, בקצב גדול בהרבה משאר האוכלוסיה, ומספר המנדטים שלה בודאי גדל בהתאם. נכון?

הגרף הבא מציג את מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לאורך כל מערכות הבחירות (למעט לכנסת הראשונה), ומבוסס על ליקוט נתונים מויקיפדיה.

מנדטים למפלגות חרדיות לאורך השנים2

אם מגמות העבר מלמדות אותנו משהו לגבי העתיד, אז התמונה המתקבלת מפתיעה מאוד. לכאורה היינו צפויים לראות מגמת עליה במספר המנדטים. בפועל, עושה רושם שהמנדטים של היהדות החרדית האשכנזית יציבים יותר משהם גדלים.

חוץ מזה, נדמה שהקמת ש"ס הגדילה מאוד, בבת אחת, את מספר המנדטים למפלגות חרדיות, וגזלה רק מעט מהמנדטים של יהדות התורה.

בניסוח כללי – קשה לראות קשר בין מספר החרדים למספר המצביעים למפלגות חרדיות.

ההלימה בין מספר החרדים למספר המנדטים למפלגות חרדיות

שאלה מתבקשת בעקבות הממצא האחרון היא ההלימה בין מספר המנדטים שיש בפועל למפלגות החרדיות לבין הערכות עדכניות של מספר החרדים.

הגרף הבא מבוסס על נתוני הלמ"ס שהוזכרו בתחילת הרשומה, תוך התמקדות בבחירות שנת 2009. לפי הניתוח (שוב, כפי שתואר קודם לכן, החסרתי מהאוכלוסיה הכוללת בכל קבוצה 18/20 מגודל האוכלוסיה שעד גיל 20) היו 5.1 מליון אזרחים מעל גיל 18. מתוכם, כ־350,000 חרדים בגילי הצבעה, המהווים כ־7% מכלל אוכלוסיית האזרחים הבוגרים; כ־870,000 ערבים ישראלים המהווים 17% מהאוכלוסיה וכ־3.9 מליון בוגרים אחרים (76%).

כל אוכלוסיה בגרף מוצגת שלוש פעמים:

  • פעם אחת צפי המנדטים בהנחת אחוז הצבעה זהה בכל מגזר,
  • פעם שניה – בהנחה מוטה לטובת החרדים לפיה באוכלוסיה החרדית שיעור ההצבעה הוא 90%, אצל הערבים רק 50% ואצל הרוב 65%,
  • לבסוף, מספר המנדטים בפועל.

בחירות 2009 חרדים וערבים

שוב התוצאות מפתיעות. המפלגות החרדיות זכו בבחירות ב־16 מנדטים. רק שמספר החרדים קטן יותר, והיה צפוי להביא ל־8 מנדטים (מחצית מהמספר בפועל!) בלבד. אפילו בהנחה של אחוז הצבעה גבוה מאוד בחברה החרדית (וזיופים ורמאויות ו… כל שתרצו לכלול כאן. הצבעה של 90% מבעלי זכות הבחירה צריכה להספיק להכל) מגיעים ל־12 מנדטים בלבד. 75% בלבד ממספר המנדטים שהתקבל בפועל.

אפשר לנחש שההסבר העיקרי הוא אנשים מסורתיים שמצביעים לש"ס (שנחשבת בניתוח זה מפלגה חרדית). הטענה שחלק גדול ממצביעי ש"ס אינם חרדים אינה חדשה. אך לא הייתי מודע לכך שבין רבע לחצי מהמנדטים של החרדים מגיעים מהצבעה של מצביעים שאינם חרדים.

אולי זה נתון מעודד? אולי גישור הפער בין האוכלוסיה החילונית המתמעטת לחרדית קשה יותר מאשר גישור פערים בין זו הראשונה לבין האוכלוסיה המסורתית או הערבית?

והערה על האוכלוסיה הערבית, על הדרך: כתמונה משלימה לחרדים, ואפילו תחת הנחה ששיעור ההצבעה אצל האזרחים הערבים הוא 50% בלבד, נראה שלפחות שליש מהקולות שלהם ניתנים למפלגות שמחוץ למגזר הערבי. כיוון שנראה שמספר המנדטים של ה"יהודים ואחרים לא חרדים" תואם את גודלם היחסי, נראה שיש הצבעה לא מבוטלת של ערבים למפלגות חרדיות – או לפחות תופעה סיבובית של "קיזוז" בין קולות ערבים למפלגות שאינן ערביות או חרדיות – לבין קולות של יהודים לא חרדים למפלגות חרדיות (יש להניח שכמעט רק לש"ס, למרות שמדובר בניחוש מבלי להכיר פילוח של מספרי אוכלוסיית החרדים לתתי מגזרים).

הנחת עסקים כרגיל

בראית המידע שנצבר, לא ברור איזה משקל נכון לתת לתרגום של הגידול הצפוי באוכלוסיה החרדית לשינוי במספר המנדטים שיהיה לאותן מפלגות. כבר ראינו שהקמתה של ש"ס הקפיצה בבת אחת את מספר המנדטים – הרבה יותר מהקפיצה הצפויה אפילו תוך 50 שנה כתוצאה משינויים דמוגרפיים.

ראינו גם שמספר המנדטים של המפלגות החרדיות יציב להפליא, ואינו משקף אוכלוסיה שהולכת וגדלה בעקביות. ראינו, לסיום, שמספר המנדטים שיש למפלגות החרדיות גדול ממספר האנשים החרדים.

תחזיות דמוגרפיות עשרות שנים קדימה הן בעיתיות מאוד, כמובן. מי יודע מה ילד יום. מבטיח לא ליפול מהכסא אם מספר החרדים בפועל יהיה שונה מאוד מזה שמוערך (ואפילו בתחזיות הקלות) על-ידי הלמ"ס.

למשל, אולי בעוד עשור תתפתח מגמה חזקה של חזרה מתשובה. לא נדרש מעבר לחילוניות (מה שמכונה לעיתים "חזרה בשאלה"), ויהיה זה שינוי דרמטי אם חרדים רבים יעברו לזרמים דתיים אחרים. בעצם, האם לא עבר על החברה החרדית משהו מאוד דומה בעשורים הראשונים של המדינה?

יהיה זה שינוי דרמטי אפילו אם "רק" יתעצם כוחו של זרם חרדי שונה. כזה שמזכיר יותר את החרדים בארה"ב. חרדים שישתלבו בשוק העבודה ושלא יקצו מחמת מיאוס השכלה (כולל גבוהה).

האם מדובר בתרחיש דמיוני? בשנת 1979 כ־85% מהגברים החרדים עבדו. ב־2002 המספר ירד לכ־40%, בלבד. בעשור שלאחר הגזרות הכלכליות שהטיל שר האוצר בנימין נתניהו המספר עלה ל־56% (ב־2013). אפשר לנחש שהפליק-פלאק שעשתה הממשלה הנוכחית יתן את אותותיו ואחוז החרדים העובדים יחזור וירד.

לבסוף, יש עוד הרבה גורמים שיכולים להפיל את הנחת ה"עסקים כרגיל". למשל, אם תתפתח מוסכמה רחבה בציבור שהפוליטיקה החרדית מנצלת את שאר החברה ושזו אחת הבעיות החמורות בישראל (יותר מבטחון, הגישה לשכנינו או תפיסה כלכלית). או אם תהיה עזיבה משמעותית מהמדינה (מכל סיבה שהיא) של אוכלוסיות מבוססות.

ככל הנראה לא נצליח לדמיין כרגע את התרחיש שיתממש בפועל. עם זאת, ממליץ להמר שהעסקים לא יתנהלו לאורך עשרות שנים במגמות הנצפות כעת.

פילוסופיה בגרוש

יש חשש שהניתוח יוביל לשאננות. לא כדאי. מדובר בנושא שראוי שיהיה מרכזי בשיח הישראלי. מרכזי יותר משהו היום.

בין כל האפשרויות שיש לנו ניתן לפשט ולדון בשלוש גישות:

  • להתמקד בנושאים אחרים. חסרות לנו בעיות? עם זו נסתדר. אם צריך, נסחוב את האלונקה עם החרדים עליה.
  • בהשאלה מהשיח הפלשתיני – הפרדה. הם "שם" ואנחנו "כאן". בתרחיש הזה תתפתח, למשל, כלכלה חרדית פנימית שתאפשר המשכיות של החברה החרדית עם תלות מעטה בהרבה מהקיים בשאר החברה הישראלית.
  • השתלבות. התעקשות על חיים משותפים. על כל המשתמש מכך.

הגישות הללו שונות מאוד. יתכן תמהיל, אך בבסיס יש ביניהן הבדל מהותי. נדמה שרוב הפוליטיקאים יטענו כלפי חוץ שהם דוגלים באפשרות האחרונה, של השתלבות. אך בפועל אנו מקדמים את שתי האפשרויות הראשונות. בשירות בצה"ל. בנכונות להעדר לימודי ליבה (ובהסרת האחריות שלנו כמדינה מהקניית יכולות מינימליות לכל האזרחים, כבסיס). בדרך האמידה והטיפול בעוני. בדיור. בחוסר מדידה וטיפול בכלכלה שחורה.

hovav@hotmail.com

8 תגובות בנושא “חרדים, דמוגרפיה ומנדטים”

  1. בעיני יש שתי נקודות מפנה מכריעות ושתיהן הרבה יותר קרובות מהיום בו החרדים כן או לא יהיו לרוב בעם או בכנסת.
    הראשונה – כאשר 50% מהיהודים יהיו חובשי כיפה.
    השניה – כאשר 50% מהאזרחים לא יגדלו בחינוך ציוני.
    והחשש אינו מגל של חרדים או ערבים שיהפכו לציונים אלא מגל של ישראלים חילונים שלא יראו פה את ביתם. ואולי בצדק.

    1. התובנה שלי היא שצריך להפנות את תשומת הלב מדמוגרפיה לרגולציה.
      עשוי להשפיע גם על מספר המתחנכים בבתי ספר המשויכים לזרמים השונים, ולא רק על תכני הלימוד.

  2. הרגולציה נקבעת ע"י הפוליטיקאים. תחת הנחות דומות לאלו שלקחת בגרף האחרון (שיעורי הצבעה של 50% לערבים, 90% לחרדים ו-65% לשאר), שהן כנראה ראליות, לכל אורך התחזית הקואליציה תכלול חרדים, וזאת מחוסר ברירה ! במצב כזה, מגמות הרגולציה כנראה לא ישתנו.

    ולאיתן: אני מוטרד בעיקר מהמגמה השנייה (מחצית מהאזרחים לא יגדלו בחינוך ציוני). להערכתי, אחוז חובשי הכיפות שירצה להפוך את המדינה למדינת הלכה קטן בהרבה מאחוז חובשי הכיפות.

  3. האמת שיש ברירה, אריק. זה דווקא עניין של סדרי עדיפויות. אם הנושא היה בראש סדר העדיפויות, והיה מאחד אזרחים מימין ומשמאל – אז בנקל היה ניתן לגבש קואליציה ללא חרדים, ולצרף אותם רק בתנאים סבירים.
    אפילו אם הייתה מפלגה בת עשרה מנדטים שמציבה את הרגולציה כתנאי להשתתפותה בקואליציה (לפני סוגיות אחרות) לא הייתה ברירה אלא לשנות את מגמת הרגולציה, כדי להקים קואליציה.
    אך כנראה שהנושא רחוק מלהיות מספיק גבוה בסדרי העדיפויות, בשלב זה.

    לגבי "המגמה השניה", אריק ואיתן, אם חינוך ציוני הוא חינוך ממלכתי או ממלכתי דתי, אז היא לא צפויה להתרחש בעתיד הנראה לעין (ראו בגרף הראשון שאפילו בקצה שלו, בשנת 2059, 55% מהאוכלוסיה אינה אזרחים ערבים או חרדים; וזה בלי הפתעות טובות – הפתעות שישנו מאוד את המצב יחסית לתחזית ה"עסקים כרגיל". אישית, אני מאמין שההפתעות יגיעו בהמשך הדרך).

  4. ההסבר לסטאטיות היחסית במנדטים של החרדים האשכנזים- הסברה שונה: עד הקמת ש"ס חיו החרדים הספרדים תחת כנפי האשכנזים. אולי אפילו ניתן לקרא לזה דיכוי. מספר המנדטים מכח ההצבעה של חרדים האשכנזים היה 3 או 4. החרדים הספרדים העלו את מספר המנדטים ל 6. רואים זאת כאשר עם הקמת שס היו לאשכנזים רק 3 מנדטים. היום יש להם 6 או 7. הם קיבלו 6 בבחירות האחרונות רק כי הפלג הירושלמי לא הצביע. בנוסף אולי כמות המתים המצביעים פחת- מסיבות מגוונות. כלומר יש עליה מ3 ל 6 מנדטים. בנוסף- הכפלת המנדטים קרתה על אף העליה הרוסית העצומה [600,000 אחרי ירידה חוזרת של חלקם], שהקטינה את אחוז החרדים באוכלוסיה, ובכל זאת הם הכפילו את עצמם במנדטים תוך 30 שנה. אם כך מספרם שוב יכפיל את עצמו ל כ 12 מנדטים עד שנת 2045. לא כולל שס- שם הסיפור מורכב בהרבה. זה ברמה של גרף. למעשה יש נתונים משתנים- חוזרים בתשובה או בשאלה, עליה חילונית מול עליה חרדית שמתחילה מארה"ב [ודתית לאומית מצרפת] ועוד משתנים לא צפויים. כגון ירידה יחסית בילודה חרדית והתאוששות בילודה חילונית.
    עוד הערה. בהנחה שמספר המנדטים של הציבור הדתי לאומי יחזור ל 12, [תהליכים ארוכים שמתבצעים] 6 המנדטים הללו ירדו מהציבור החילוני לסוגיו. לא ברור מאיזה מפלגות, בייחוד שהמפה משתנה מעט, ואחוז המסורתיים מצביעי "בגין" הולך ונעלם. [כל זה בלי להתייחס למנדטים למפלגות חילוניות מהצד השמאלי + תנועת ש"ס שהגיעו מהציבור הערבי. אין לי שום מושג מה יקרה בתחום הזה בעתיד]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *