טריוויה על בית המשפט העליון

גיא זומר גילה לי את המאגר החדש הזה שכולל מידע רב על החלטות בית המשפט העליון בין השנים 2010 ל־2018. על המאגר צריך להודות לקרן וינשל, לי אפשטיין ואנדי וורמס.

המאגר מאפשר גם לאנשים כמוני, שלא מכירים את בית המשפט, הצצה חלקית פנימה. רוצים להציץ יחד?

כמו ברשומות אחרות בבלוג הזה, הכתיבה נעשית לא מתוך היותי חלק מהמערכת, ועל נושא שאין לי היכרות מוקדמת לגביו. ראו הוזהרתם – יש יותר מחשש סביר שחלק מהתובנות מעוותות, ושמי שמכיר את בית המשפט ופסיקותיו יכול לצייר תמונה מורכבת יותר, מדויקת יותר ואולי אף שונה בתכלית.

בית המשפט כמפעל

בית המשפט העליון הוא המוסד אליו מתגלגלים תפוחי האדמה הלוהטים ביותר במדינה. הוא זה שאמר את המילה האחרונה כשהוחלט להכניס ראש ממשלה לכלא, הוא זה שנדרש לדון בחוקיות ההסדרים הנוגעים לגיוס תלמידי ישיבה.

אך בית המשפט העליון לא מתמקד במספר קטן של סוגיות קשות ומעמיק בהן. הוא שותף ל"מפעל" שצריך לייצר החלטות ופסקי דין בקצב גבוה. הפעילות השוטפת גוזלת את עיקר הזמן והמשאבים.

איך ניתן לראות זאת? במגוון דרכים. למשל במספר התיקים שנפתחים ונסגרים מדי יום ובסיכום הקצר והלקוני של כמעט כל העתירות.

כמה תיקים חדשים מתווספים מדי יום עבודה?

ההתייחסות כאן היא רק לתיקים שמצויים במאגר המידע. זה מפחית מאוד ממספר התיקים, שכן בית המשפט עוסק בעניינים רבים שאינם כלולים במאגר: צווי מניעה זמניים (בערעורים), עיכוב ביצוע פסקי דין, מעצרים, וצווי ביניים של בית המשפט בשבתו כבג"ץ. אלה ניתנים בדרך כלל על ידי שופט יחיד ומופיעים במאגר רק במקרים בהם הורחב הדיון לשלושה שופטים.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, ובכל דיון שמפורט במאגר יושבים (לפחות) שלושה מהם. אז מתוך המקרים שיש במאגר – כמה תיקים חדשים מתווספים מדי יום עבודה?

המספר החציוני הוא 7-8 תיקים חדשים ביום עבודה. זה גם, פחות או יותר, מספר התיקים שנסגרים מדי יום:

כמה זמן חולף מפתיחת תיק ועד לסיום הטיפול וקבלת פסק הדין? בדרך כלל לא הרבה.

כ 20% מהתיקים נסגרים תוך פחות מחודש. כ־60% תוך שנה. כ־10% מהתיקים, אלה שלא נסגרים תוך שנתיים, עשויים להגרר שנים רבות.

בכל תיק עוסקים בדיוק שלושה שופטים. טוב, לא בדיוק. הנקודה היא שלמרות שיש אפשרות להרכבים נרחבים, מדובר באירוע נדיר מאוד. בלמעלה מ 99% מהתיקים ההרכב הוא של שלושה שופטים בדיוק.

אז בואו נעשה חשבון: 8 תיקים ביום, 3 שופטים נדרשים לכל תיק, יש 15 שופטים בבית המשפט העליון. מה יוצא? כל שופט צריך לסכם כתיק וחצי כל יום (או אם תעדיפו – שלושה תיקים כל יומיים).

זה כשאנחנו מתעלמים מהנושאים הרבים שניתנים על ידי שופט יחיד (כאמור – צווי מניעה זמניים בערעורים, עיכוב ביצוע פסקי דין, מעצרים וצווי ביניים של בית המשפט בשבתו כבג"ץ).

מממ…. מישהו אמר מפעל?

ואיך נראה סיכום אופייני? הנה דוגמה אחת מרבות:

פסק הדין הזה עטוף בפרטים טכניים רבים (שמות השופטים, המערערים, המשיבים, עורכי הדין, המקרה המדובר ועוד) אך עיקרו קצר ולקוני.

הוא לא יוצא דופן. מדגימה שעשיתי נראה שאורכם של מעל 75% מפסקי הדין קצר מחצי עמוד. הרושם שנוצר אצלי הוא שהשופטים מנסים להגיד בנימוס כמעט לכל העותרים – חבל שבאתם. לא בשביל זה צריך בית משפט עליון. העתירה גם לא תעזור לכם. אתם מבזבזים את הזמן של כולנו.

רגע, זה באמת לא יעזור להם? בואו נבדוק.

מי מנצח?

אם עתרת לבית המשפט העליון, מה סיכוייך לזכות? לא גבוהים. בפחות מ־10% מהמקרים העותר יוצא הצד הזוכה במשפט.

עם זאת, אין צורך להסתפק בשתי האפשרויות הברורות – להיות הצד הזוכה או הצד המפסיד. בכמעט 30% מהמקרים אין זוכה ברור במשפט. לפעמים העותר מושך את העתירה (מרבית המקרים המסומנים כאן כ unknown הם כאלה) ולעיתים העותר לא יוצא בידיים ריקות גם אם לא זכה במשפט. כך, למשל, מי שמבקש לבטל עונש מאסר ויוצא עם עונש קצר יותר.

בית המשפט מכהן גם כערכאה העליונה לערעור על פסקי דין של בתי הדין המחוזיים וגם כבית המשפט הגבוה לצדק. כמעט מחצית מפסקי הדין הם בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק:

אם סיכוייו של העותר לזכות במשפט קטנים, בדיון כבית המשפט הגבוה לצדק (ולא כערעור) סיכוייו של העותר קטנים עוד יותר. בכ־2% מהמקרים בלבד העותר זוכה:

בנוסף, התוצאה תלויה בסוג הנושא המשפטי הנדון. כשמדובר בחוק האזרחי או הפלילי סיכוייו של העותר לקבל מענה, ולפחות לא להיות הצד המפסיד באופן ברור, גבוהים משמעותית מאשר כשמדובר בחוק מנהלי:

למרות כל האמור בפסקאות האחרונות – עיון פרטני בפסקי דין, דגימה כזו מופיעה בסוף הרשומה, מגלה שיש מקרים רבים בהם העותר לכאורה הפסיד, ובכל זאת היה כדאי לו להגיע לבית המשפט. למשל, ישנם מקרים בהם עצם הגשת העתירה הובילה לטיפול של הרשויות (טיפול שלא התרחש כשהעותר פנה לרשויות לפני כן). בדיון הוצג הטיפול, והעתירה נדחתה כיוון שהנושא טופל לשביעות רצון העותר.
זאת, מהסתכלות בפסקי דין. יש לשער שבמקרים רבים עצם העתירה זרזה מענה או הובילה להתייחסות רצינית יותר מצד המשיב – גם אם אין לכך תעוד בפסק דין.

מעט גיוון דעות

שלושה שופטים בכל משפט, אמרנו. עד כמה הם מסכימים זה עם זה?

כמעט לחלוטין. בלמעלה מ־99% מהמקרים ההחלטה המתקבלת היא פה אחד על-ידי כל השופטים. רק ב־120 פסקי דין מתוך למעלה מ־16,000 שהתקבלו בתקופה הנבחנת הייתה גם עמדת מיעוט.

מפעל.

במקרים המעטים מאוד בהם יש יותר משלושה שופטים ניתן לראות קצת יותר גיוון. עדיין בכשני שליש מהמקרים ההחלטה היא פה אחד, אבל לפחות בשליש מהמקרים החשיבה אינה אחידה (בהשוואה לפחות מאחוז בודד בהסתכלות על כלל פסקי הדין).

אפילו אם מתמקדים במקרים בהם פסק הדין היה ארוך (מספר עמודים ומעלה) השופטים נמצאים כמעט תמיד בהסכמה מלאה:

גם בפסקי דין שנמסרו לאחר זמן רב (שלוש שנים או יותר מפתיחת התיק) ב־97% מהמקרים ההחלטה של כל השופטים זהה.

דמוגרפיה של עותרים ושל משיבים

עתירה יכולה להיות על-ידי אדם או גוף בודד, אך גם על-ידי גופים רבים.

במרבית המקרים מדובר בעותר בודד:

בכמחצית מהמקרים המדינה נדרשת להשיב על התביעה.

מעניין להבחין שבשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלמעלה משליש מהמקרים המשיב הוא צה"ל, ואם נחשיב אותו כחלק מהמדינה (להבדיל מאנשים פרטיים או עסקים) אז, כצפוי, בית המשפט הגבוה לצדק עוסק בעיקר בעתירות נגד המדינה. בכל מקרה, וגם בזאת אין הפתעה גדולה, מצבה הייחודי של מדינת ישראל ובכלל זה השלטון הצבאי ביהודה ושומרון מוביל לפניות רבות עליהן נדרש הצבא להשיב.

עם זאת, ממש לאחרונה (ביולי 2018) הועבר חוק המעביר סמכויות הנוגעות לאיו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי. החוק זכה לביקורת משמאל כעוד אחד מהאמצעים להחליש את השפעתו של בית המשפט העליון וכאמצעי שגורם לסיבוך המצב המשפטי באיו"ש ולסיפוח השטחים. יחד עם זאת הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור תביא לכך שהחלטות אלה לא יידונו לפני בג"ץ כערכאה ראשונה ואחרונה. התרשים למעלה, אם כך, צפוי להשתנות בשנים הקרובות.

מי עותר כנגד הצבא?
ארגוני השמאל? עמותות ומלכ"רים? רשות מקומית? בית עסק? לא, העותר הרשום הוא כמעט תמיד אדם פרטי:

כשמדובר בעתירות נגד המדינה יש כבר יצוג בולט יותר לעסקים ולעמותות. למרות זאת, גם במקרה זה בדרך כלל העותר הוא אדם פרטי:

יש גם עותרים סדרתיים. אדם, או ארגון בודד, שחתום לא על עתירה אחת, אלא שב ועותר לבית המשפט (או מערער), פעמים רבות. הנה הבולטים בהם:

בראש הרשימה המערערת היא המדינה עצמה. מדינת ישראל ערערה בפני בית המשפט העליון יותר מ־400 פעמים בתקופה שנבחנה.

באופן כללי יותר רשימת העותרים הסדרתיים כוללת יותר ארגונים מאשר אנשים פרטיים: המוקד להגנת הפרט, התנועה למען איכות השלטון בישראל, רגבים, עיריית חיפה, המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית הם דוגמאות לשמות בולטים שעתרו לבית המשפט עשר פעמים או יותר. דגימה של פסקי דין של חלק מהגופים הללו מופיעה בסוף הרשומה.

יש גם אנשים פרטיים, הבולט בהם הוא אדם בשם חיים רובינסון שהגיש יותר מעשרים עתירות.

אם נקבץ את הארגונים לקבוצות, מתקבלת תמונת העותרים הבאה:

עורכי דין

ישנם עורכי דין שממש מתמחים בבית המשפט העליון. כאלה שייצגו עותרים עשרות ואף מאות פעמים בשנים האחרונות. הנה רשימת שמות עורכי הדין הבולטים:

קל להבחין שמבין עורכי הדין שמייצגים עותרים לבג"צ באופן סדרתי חלקם של עורכי הדין הערבים ישראלים גדול בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיה. יש להניח שכתוצאה מעתירות רבות של אסירים בטחוניים או אסירים ערבים.

הערה שקיבלתי על טיוטה של הרשומה היא שחלק ניכר מהן הן בירור תקופתי כמעט-אוטומטי של עתירות מעצר מנהלי שכמעט כל העצירים בהם ממילא ערבים. חיזוק לכך ניתן למצוא בדגימה של פסקי הדין למטה. לכן יש להזהר מלקפוץ לפרשנויות פוליטיות מסוימות מעצם ריבוי השמות הערביים של עורכי הדין. בשנים האחרונות מוצאים יותר מאלף צווי מעצר מנהלי כל שנה  חלקם צווים חדשים וחלקם הארכה לתקופה נוספת של צו קיים. מדובר במאות אנשים שנמצאים במעצר ללא משפט וללא כוונה לשפוט אותם (מתוך חשש ממה שאולי היו עושים אם לא היו במעצר). מחוץ למערכת המשפט הצה"לית היכולת שלהם לערער על המעצר היא רק בבית המשפט העליון, ולכן אין פלא שבמאגר ניתן למצוא ריבוי פניות כאלה.

ראינו כבר שהסיכויים של עתירה לבית המשפט להסתיים בנצחון קטנים. האם יש עורכי דין שמצליחים הרבה מעבר לממוצע? קצת. התרשים הבא מפרט את אחוזי הזכיה של עורכי הדין עם אחוזי הזכיה הגבוהים ביותר, מבין עורכי הדין שייצגו לקוחות בעשרים משפטים לפחות:

בהכנת התרשים ספרנו כמקרה בודד את כל המקרים בהם שימש אותו פסק דין.

לנצח קשה. אפשר גם להסתכל על אלה שלא מפסידים (גם כשהם לא מנצחים). בבקשה:

נראה שיש עורכי דין מצטיינים שאם כבר לעתור, כנראה עדיף לרוץ איתם.
בנוסף, מוזכר שפעמים רבות העתירה מועילה לעותר גם כשהיא נדחית, מסיבות רבות.

המדינה

ראינו שהסיכויים של עותר לזכות במשפט קטנים מאוד. האם המדינה מצליחה יותר? כן:

מרבית הפניות של המדינה הן ערעור במשפט פלילי, והמדינה זוכה בכמעט 40% מהמקרים, ומשיגה משהו מהערעור במעל 60% מהמקרים. בהשוואה לשאר העתירות לבית המשפט מדובר בהצלחה כבירה:

כפי שיש עותרים סדרתיים, יש גם מי שנדרשים באופן סדרתי להיות המשיבים. מי? בעיקר המדינה על גופיה השונים (כולל הצבאיים):

מעניין לראות את גיוון "התלבושות" של המשיבים מטעם המדינה. הם מופיעים כמדינת ישראל, כממשלת ישראל, כאחד השרים או כאחד המשרדים ועוד. מעניין גם לראות את התפקידים הצבאיים העיקריים שחוזרים שוב ושוב. כמו גם את השב"כ שמופיע גבוה ברשימה.

מה מידת ההצלחה של המדינה כמשיבה לעתירות? גבוהה למדי:

גם כאן המדינה מצליחה יותר מהאחרים, בדרך כלל:

התבוננות במקרים פרטיים – עותרים ספציפיים

התבוננות במספר מקרים פרטיים עשויה לשפוך עוד אור. בין השאר, כאמור, לא כל "זכיה" או "הפסד" צריך לקבל כפשוטם.

פרוט המקרים כולל את תאריך פסק הדין, שלחיצה עליו מובילה למסמך פסק הדין עצמו, ונסיון לתמצת את המקרה במשפט אחד.
(אם יש קורא מעורב – בבקשה לא להעלב מתמצות לא מוצלח; מבטיח שאם יש כזה – הוא נעשה בתם לב).

נתחיל בהתבוננות בעותרים ספציפיים.

המוקד להגנת הפרט

"המוקד להגנת הפרט" הוא אחד העותרים הבולטים. נתבונן בעשרת המקרים האחרונים בהם הוא העותר הרשום ראשון בעתירה:

  1. 28/1/2018 – עתירה לקבל לעיון ולהעתקה את הנהלים העוסקים בקבורת מחבלים. העתירה נמחקה – אך לאחר שמערכת הבטחון שקלה את החלטתה והחליטה להעתר לבקשה. המוקד להגנת הפרט מחק את הבקשה, אך זכה להוצאות משפט.
  2. 1/2/2017 – בקשה להורות לשפר את תנאי הכליאה באגף נחקרי השב"כ בבית הסוהר שקמה באשקלון. המוקד לעתירת הפרט ביקש למחוק את עתירתו, לאחר ששירות בתי הסוהר עדכן כי תיקן את הבעיות.
  3. 31/12/2014 – בקשה לבטל את סמכות משרד הבטחון להחרים, להרוס ולאטום בתי חשודים בפעילות עוינת. הפסיקה מורכבת, אך בשורה התחתונה – העתירה נדחתה.
  4. 29/12/2014 – תנאי החזקה של עצורים בטחוניים לחקירה. לאחר הגשת העתירה המשיב ביצע שיפוץ במתקן ושיפר את תנאי הכליאה. העתירה נמחקה.
  5. 4/8/2014 – נושא שלא מפורט. "בעקבות האמור בתגובה של המשיב … הודיעו … שאינם עומדים על העתירה".
  6. 5/6/2014 – דרישה לצרף מתורגמן לשפות עברית-ערבית לוועדות הפועלות ליד הביטוח הלאומי לגבי תביעות של תושבי מזרח ירושלים לקצבאות נכות. המשיבים הסכימו, והעתירה התייתרה. העתירה נמחקה, אך המשיבים נשאו בהוצאות משפט.
  7. 26/12/2012 – נוגע לקבלת חומר. המשיבים (משרד המשפטים והשב"כ) הודיעו שהם מוכנים להעביר את החומר. העתירה נמחקה.
  8. 20/6/2012 – נוגע לתיקו הרפואי של אסיר או עציר המתקבל מרשות מינהלית אחרת. נוכח הצהרת שירות בתי הסוהר העתירה נמחקה.
  9. 24/5/2012 – עוסק בתושבי רצועת עזה המבקשים להפוך לתושבי איו"ש. העתירה נדחתה.
  10. 18/4/2012 – נוהל הברור וההודעה למבקש לדעת אם קיימת נגדו מניעה בטחונית אשר תמנע את יציאתו לחו"ל. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה והעתירה נדחתה.

לכאורה, באף אחד מהמקרים המוקד להגנת הפרט אינו הזוכה. בפועל, זה רחוק מלהיות המצב. בחלק ניכר מהמקרים "המוקד להגנת הפרט" משך את העתירה כיוון שבעקבות הגשתה הרשויות טיפלו בבעיה שהובילה לעתירה. בחלק מהמקרים הללו הרשויות אף שילמו ל"מוקד להגנת הפרט" הוצאות, על אף שהעתירה נמשכה.

התנועה למען איכות השלטון

הנה תמצית עשרת פסקי הדין האחרונים במאגר הנתונים בהם "התנועה למען איכות השלטון" הייתה העותרת הראשונה.

  1. 19/2/2018 – עתירה הנוגעת לבחירות לראשות מקומית וועדות קרואות. העתירה נמחקה, נראה שלאור מענה שניתן על-ידי משרד הפנים.
  2. 31/12/2017 – עתירה כנגד יו"ר הועדה המרחבית לתכנון ולבניה בשרונים ובמזרח השרון. העתירה נמשכה משום שמיצתה את עצמה, כיוון שהמשיבים אינם ממלאים עוד את תפקידם.
  3. 10/11/2017 – עתירה כנגד שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה. לא מפורט טיבה, אך "כמוסכם, העתירה תימחק. המשיבים יישאו בהוצאות לטובת העותרים".
  4. 5/12/2017 – עתירה בנוגע לצורך למנות יושב ראש לדירקטוריון התעשייה האווירית (לאחר למעלה משנה ללא יושב ראש, ולאחר שהתעלמו מפניות התנועה למען איכות השלטון בנדון). התנועה משכה את העתירה בעקבות מינוי הראל לוקר.
  5. 8/10/2017 – עתירה נגד החלטת המשטרה להתנות בקבלת רשיון הפגנות מחאה על שחיתות שלטונית ועל אופן הטיפול בחקירות הפליליות כנגד ראש הממשלה, ודרישת הממשלה שלא לקיים עוד את ההפגנות האמורות בכיכר גורן. הוחלט שההפגנות אינן טעונות ברשיון, אלא במתן הודעה בלבד. נקבע כי המשטרה רשאית להציב תנאים לשמירה על הסדר הציבורי ומניעת פגיעה ברגשות הדת של תושבי השכונה. עוד נקבע שלא לעשות צו להוצאות כיוון שבית המשפט נדרש בעתירה זו לראשונה לסוגיה משפטית עקרונית.
    עוד פרט מידע מעניין על עתירה זו הוא שעל אף שהפניה באה לאפשר הפגנה כנגד ראש הממשלה (ולכן ניתן לראותה כהפגנת "שמאל") עו"ד איתמר בן גביר וברוך מרזל ביקשו להצטרף לעתירה וציינו כי הם מפגינים וותיקים אשר הפגינו לא אחת מול בתיהם של אנשי ציבור ואף נעצרו בשל כך. לטענתם, עמדת המשטרה לפיה ההפגנות פוגעות בסדר הציבורי משוללות יסוד, והן תורמות לשיח הדמוקרטי במדינת ישראל.
  6. 12/9/2017 – ארבע עתירות חוקתיות הנוגעות לגיוס תלמידי ישיבות. שלוש עתירות התקבלו ואחת נדחתה.
  7. 15/8/2017 – עתירה כנגד סגירת התיק הפלילי נגד עורך דין נבות תל-צור אשר נחשד בשיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות. ההקשר הוא משפט אולמרט. תל-צור נחשד שניסה להשפיע על זקן בשליחותו של אולמרט. השופטים השתכנעו מתשובת המדינה לבסיס ההחלטה לסגור את התיק. בהאם הוחלט לדחות את העתירה.
  8. 31/7/2017 – עתירה שלא מפורט עניינה כנגד פרקליט המדינה, היועץ המשפטי, שרה נתניהו, גיא אליהו וחברת קלינור אחזקה. "בהמלצתנו ולאחר שמיעת טיעונים הודיעה העותרת כי אינה עומדת על העתירה". העתירה נדחתה.
  9. 24/7/2017 – עתירה המבקשת להורות על היועץ המשפטי לחקור חשד לביצוע עבירה במסגרת "תיק 2000". העתירה נדחיתה על הסף.
  10. 14/6/2017 – עתירה למינוי שר תקשורת. "עדכנו המשיבים כי העתירות התייתרו כיוון שהשר איוב קרא מונה"

גם בעיון עתירות "התנועה למען איכות השלטון" מתגלה תמונה מורכבת בה חלק מהפניות המוגדרות במאגר הנתונים כ"הפסד" (כלומר זכיה של המשיב) נתנו לאחר שניתן בפועל מענה לעתירה.

רגבים

הנה תמצית עשרת פסקי הדין האחרונים במאגר הנתונים בהם תנועת "רגבים" הייתה העותרת הראשונה:

  1. 29/1/2018 – בקשה לצווי הפסקת עבודה והריסה של עבודות בניה בבית איכסא. העתירה נדחתה כיוון שהחלק העיקרי של הבניה נופל בשטח B והמשיבים פעלו ממילא להוצאת צווי הפסקת עבודה והריסה לגבי החלק אשר נופל בשטח C.
  2. 18/1/2018 – עתירה נגד יו"ר הכנסת להפסקת מימון שכירות לשכתו הפרלמנטרית של ח"כ יוסף ג'אברין בשל כך שהיא ממוקמת במבנה בלתי חוקי, וכן בקשה לחיוב ח"כ בהשבת הכספים שהועברו למימון הלשכה. העתירה נדחתה על הסף.
  3. 26/12/2017 – בקשה להורת על צעדי פיקוח ואכיפה נגד סלילת כביש ממזרח לכפר תקוע. בית המשפט קיבל את הטענה שאין כל היתכנות לחיבור ציר הדרך לכביש 90 ודחה את העתירה.
  4. 19/12/2017 – עתירה לנקוט בפעולות להעתקת כ־70 משפחות בדואיות שפלשו לשטח G שבמעלה אדומים למתחם הקיבוע באבו דיס. בית המשפט החליט לדחות את העתירה ולא להתערב בקביעת סדרי העדיפות באכיפת דיני התכנון והבניה על-ידי שר הבטחון וראש המנהל האזרחי.
  5. 6/11/2017 – עתירה להריסת מבנה בלתי חוקי שנבנה באתר ארכיאולוגי בכפר אל מוע'ייר. רגבים ביקשה להתיר לה לתקן את העתירה. בקשה שנדחתה והעתירה נמחקה "לאחר שהמשך הדיון בה התייתר". בית המשפט ציין כי העותרים יוכלו למצות הליכים בנושא בנייה חדשה הנטענת, לאחר מיצוי ההליכים, ככל שיסברו כי קיימת עילה לכך.
  6. 6/11/2017 – עתירה לטובת הפסקת השתלטות על מקרקעין בשטחים. העתירה נדחתה, לאור תגובת המדינה (שר הבטחון, מפקד פיקוד המרכז וראש המינהל האזרחי באיו"ש).
  7. 31/10/2017 – עתירה בהקשר הליכים תכנוניים, מנהליים או משפטיים ביהודה ושומרון. נדחתה על הסף.
  8. 19/10/2017 – עתירה המבקשת צעדי פיקוח ואכיפה כנגד בנייה בלתי חוקית בשטחים. העתירה נדחתה.
  9. 27/9/2017 – עתירה כנגד הרשות השופטת, נשיאת בית המשפט העליון (וכן ראש ממשלת ישראל וגורמים ממלכתיים נוספים) בדבר החלטם "'להחרים' את ה'טקס הממלכתי לחגיגות היובל לשחרור יהודה ושומרון בקעת הירדן ורמת הגולן'", וכן להורות לבטל את הטקס אם לא ישתתף בו נציג מטעם הרשות השופטת. בית המשפט קיבל את עמדתה של נשיאת בית המשפט העליון "כי המנעות נציגי הרשות השופטת מליטול חלק באירוע … בעל אופי קונטרוברסאלי עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה בהם מחוייבים כלל חברי הרשות השופטת". וציין כי ההחלטה שלא ליטול חלק באירוע שנוי במחלוקת ציבורית נחוצה גם למען הגנה על מעמדה העצמאי של הרשות השופטת ושמירת אמון הציבור במערכת המשפט. העתירה נדחתה.
  10. 20/2/2017 – עתירה כנגד שר הביטחון, מפקד פיקוד מרכז, ראש המנהל האזרחי באיו"ש וקמ"ט איכות הסביבה. העותר "מסתפק באמור בהודעה המעדכנת מטעם המשיבים". העתירה נמחקה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל

הנה תמצית עשרת פסקי הדין האחרונים במאגר הנתונים בהם "האגודה לזכויות האזרח בישראל" הייתה העותרת הראשונה.

  1. 17/10/2017 – עתירה שביקשה להורות על משטרת ישראל לפרסם באופן הנגיש לציבור כל רשיון לאסיפה או תהלוכה שניתן. העתירה מיצתה עצמה ודינה להמחק.
  2. 13/9/2017 – עתירה על פסילתה של הרשות השניה קטעים מתשדיר של התנועה לזכויות האזרח שעניינו זכויות אדם, בנימוק שהם שנויים במחלוקת. הקטעים שנפסלו: "גם אם אני הומו", הזכות לדבר ערבית "בלי לחשוש" ו"אין כבוד אין חרות אין שויון – במקום שלא שומר על זכויות אדם". הפסיקה התירה חלק מהקטעים ואסרה על חלקם.
  3. 24/8/2017 – ייצוג הולם לנשים ולבני האוכלוסייה הערבית במועצת מקרקעי ישראל. "העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק".
  4. 13/6/2017 – עתירה בדבר תנאי הכליאה של אסירים ועצורים, ובפרט שטח המחיה של כל אסיר ועצור. התקבלה.
  5. 11/6/2017. עתירה נגד שר הפנים והכנסת. "בהסכמה נמחקת העתירה משהושגו הסעדים שנתבקשו בה".
  6. 18/4/2017 – "יש לברך על השינויים המשמעותיים בקיצור תקופות המעצר, ובהיבט זה העתירות מיצו את עצמן והשיגו את מטרתן".
  7. 7/12/2016 – קבילה נגד החלטת קבינט הדיור לחריגה מאחוז יחידות הדיור שהיו אמורות לפי החוק להיות מוקצות להשכרה. העתירה נדחתה.
  8. 3/11/2015 – ערעור על אי קבלת נתונים על היקף השימוש בביצוע האזנות סתר. הערעור נדחה.
  9. 18/6/2014 – עתירה בדבר שיווק יחידות דיור (בכרמית?). "הושגה הסכמה כי העתירה תימחק תוך שלעותרת נשמרות כל טענותיה"
  10. 20/11/2013 – דרישה לפרסום באתר האינטרנט של מקרקעי ישראל כל החלטה להעניק פטור ממכרז. הרשויות הודיעו שיפורסמו, ובהתאם האגודה הסכימה למחיקת העתירה.

שרותי בריאות כללית

הנה תמצית עשרת פסקי הדין האחרונים במאגר הנתונים בהם שרותי בריאות כללית הייתה העותרת הראשונה.

  1. 22/2/2017 – לא מפורט נושא העתירה. נדרשו לה משיבים רבים בהם ממשלת ישראל, שר האוצר, שר הבריאות, בתי החולים שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ועוד, קופות החולים מכבי, מאוחדת, לאומית ועוד. "לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובהמלצתנו משכה העותרת את עתירתה"
  2. 10/2/2016 – עתירה נגד רשות המיסים המבקשת פיצוי מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים. העתירה נמחקה.
  3. 10/9/2015 – ערעור שהסתיים בהפחתת סכום ההוצאות שפסק בין המשפט המחוזי במחציתו.
  4. 25/6/2015 – ערעור על פסק דין שייצג שלושה אנשים עם אותו שם משפחה. "בהמלצתנו חזרו בהם המערערים מהערעור. הערעור נדחה"
  5. 19/1/2015 – עתירה נגד משרד הבריאות ורוקחת מחוזית בשל ביטול אישור של נציג העותרת לשמש רוקח אחראי של משרד הבריאות. הופנו לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים. העתירה נמחקה.
  6. 4/11/2014 – ערעור על פסק דין שניתן לטובת אדם פרטי. "בהמשך להצעת הפשרה מיום 6.10.2014, ובהסכמת הצדדים, אנו מורים כי מן הסכום שעוכב בבית משפט קמא, שהוא מיליון ₪, יועברו למשיב 400,000 ₪, והשאר – 600,000 ₪ – יוחזר למערערת"
  7. 30/6/2014 – ערעור על פסק דין לטובת קטינה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהקשר חלקה של שירותי בריאות כללית, בוטל, והורי הקטינה ישיבו "את הסך של 850,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה"
  8. 4/5/2014 – ערעור על פסק דין שניתן לטובת התנועה לחופש המידע. " על יסוד האמור בהודעה המשותפת, אנו מורים על מחיקת הערעור"
  9. 17/3/2014 – ערעור על פסק דין של בית הדין להגבלים עסקיים, נגד גופים רבים בהם בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק פועלים, חברות כרטיסי אשראי, חברת סופר פארם, פורמאלי חברת פרטנר תקשורת ועוד. המערערת "לא ביקשה לבודד לצורך ההסדר את חלק הפעילות שלה המבוסס על בתי חולים ציבוריים, לצורך השוואתו לבתי החולים של המדינה, אלא בקשה, בשל קיומו של נתון זה, לכלול את כל שירותיה בקטגוריה הנמוכה", "סוף דבר: אנו דוחים את הערעור לגופו"
  10. 21/10/2013 – ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי הנוגע לכספים (המשיבים הם עזבון מנוח ושני בני משפחתו). "בשלב זה ובהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה מתוך הסכומים שנפסקו על-ידי בית המשפט קמא המעוכבים בידיה של עורכת-הדין רייף-ליגנזה יוחזר סך כולל של 400,000 ש"ח לידי המערערת"

התבוננות במקרים פרטיים – עורכי דין ספציפיים, המייצגים עותרים

ראינו שיש עורכי דין המופיעים בפני בית המשפט העליון באופן סדרתי. ננסה לראות האם ניתן ללמוד משהו מהסתכלות על כמה עורכי דין בולטים.

עו"ד חמזה אבו מיזר

הנה תמצית עשרת פסקי הדין האחרונים במאגר הנתונים בהם עו"ד חמזה אבו מיזר ייצג את העותר.

  1. 14/2/2018 – עתירה כנגד צו מעצר מנהלי שני ברציפות של תושב מחנה הפליטים דהיישה. העתירה נדחתה.
  2. 4/2/2018 – "לאחר עיון בחומר הסודי, בהמלצתנו, הודיע ב"כ העותר כי אינו עומד עוד על עתירתו"
  3. 31/1/2018 – "לאחר עיון בהסכמה במעמד צד אחד בחומר החסוי ולאחר שהערנו שהפרפראזה משקפת את החומר החסוי, הודיע בא כוח העותר כי אין הוא עומד על העתירה והיא נדחית בזאת"
  4. 31/1/2018 – פעיל חמאס. "לאחר שהעברנו את התרשמותנו לב"כ העותר, הוא הודיענו כי אינו עומד על העתירה"
  5. 31/1/2018 – צו מינהלי. "נוכח דברים אלו, מבקש העותר למחוק את העתירה"
  6. 24/1/2018 – עתירה נגד צו מנהלי רביעי ברציפות לתושב הכפר אלעקה. נדחתה.
  7. 23/1/2018 – "הבאנו את התרשמותנו זו בפני בא כח העותר והוא הודיע לנו בתגובה כי אינו עומד על העתירה"
  8. 23/1/2018 – "הבאנו את התרשמותנו זו בפני בא כח העותר והוא הודיענו בתגובה כי אינו עומד על העתירה"
  9. 22/1/2018 – בהתאם להסכמות שהושגו בין הצדדים כמפורט בבקשה, העתירה נמחקת כמבוקש.
  10. 14/1/2018 – צו מינהלי שלישי של תושב ג'נין. העתירה נדחתה.

קל לראות שמדובר ב"מפעל" לייצוג פלשתינים החשודים או מואשמים בעבירות ביטחוניות. באותה קלות וסדרתיות שהעתירות מוגשות, כך גם עו"ד אבו מיזר מוותר עליהן. האם מדובר בגישת "לא יועיל לא יזיק"? מצד שני, מדובר בצוים מנהליים, כולל למשל הארכה רביעית – כלומר לשנתיים של מעצר ללא משפט וללא כוונה לשפוט את העצור. נזכיר שאין ערכאה אזרחית אחרת לפנות אליה כדי לברר את העילה ולערער עליה זולת בית המשפט העליון.

עו"ד ידין עילם

רשימת עורכי הדין הסדרתיים למעלה ממשיכה עם עוד מספר שמות ערביים. נקפוץ לעורך הדין הראשון עם שם יהודי – ידין עילם. הנה תמצית עשרת פסקי הדין האחרונים במאגר הנתונים בהם הוא המייצג את העותר.

  1. 20/11/2017 – מייצג את נאצר מחמוד מוחמד צבאג ומוחמד חזאם אבראהים ערקאוי. "העותרים קיבלו את המלצתנו. העתירה נמחקת. אין צו להוצאות"
  2. 11/7/2017 – עתירה להענקת אזרחות לבן לאם יהודיה המחזיק בדת אחרת, וכן לאשתו וילדו. העתירה נדחתה.
  3. 4/7/2017 – יצוג יוסף עומר מנצור נבהאן. העתירה נמחקה.
  4. 27/6/2017 – יצוג עותר המתגורר בשטח המוניציפלי של ירושלים אך מקיים קשר הדוק לכפר בשטחי איו"ש, שטוען שמסרבים לתת לו לשוב לביתו שבשטח ירושלים מבית סבו שבבית לחם מזה למעלה מעשרה חודשים. העתירה נדחתה.
  5. 25/5/2017 – עתירה לאפשר היתר כניסה למרחב התפר לצורך עיבוד אדמות שבבעלותו, שנמנעת משיקולי בטחון. "העתירה מוצתה, אפוא, והיא נמחקת"
  6. 30/1/2017 – יצוג צובחי מובדא אחמד ג'ראר. "כמבוקש וכמוסכם. העתירה תימחק ללא צו להוצאות."
  7. 10/1/2017 – יצוג "שמורת הקופים בע"מ" הטוענת כי על גורמי המדינה לממן את המשך החזקת הקופים. העתירה נדחתה.
  8. 9/1/2017 – ערעור של נאאל בהגת רזק ריאן. "משך בא-כוח המערער את הערעור"
  9. 5/9/2016 – יצוג פהים יונס יוסף שואהנה. " בהסכמת הצדדים ולבקשתם  העתירה נמחקת בזאת"
  10. 11/4/2016 – יצוג ראדי אסמעיל עבד אלפתאח אלמחאריק. העתירה נמחקה.

גם כאן מרבית העתירות הן בהקשרים בטחוניים, והעתירות ככלל נדחו. עם זאת, בין העתירות יש גם מקרים בעלי אופי שונה, כגון יצוג שמורת הקופים ואזרח אוקראיינה שביקש לעלות מכח חוק השבות.

התבוננות במקרים פרטיים – תשעה שופטים

בבואנו לחפש את המקרים המשמעותיים והמורכבים יותר ניתן להסתכל על המקרים בהם ישבו יותר משלושה שופטים בדיון. שם נמצא את המקרים בהם בית המשפט העליון התערב ופסל חוק או סעיף בחוק ונושאים נוספים המעוררים ענין רב, ובצדק.

הנה למשל פרוט פסקי הדין במאגר בהם ישבו תשעה שופטים בדיון:

  1. 12/9/2018, הסדרת גיוס תלמידי ישיבה. נושא בו נדמה באופן קבוע שהממשלה (מימין ומשמאל) מנסה להפיל את האחריות על בית המשפט משיקולים קואליציוניים של שימור תמיכת החרדים בממשלה. כך מקודמים חוקים שאינם טובים גם בעיני רוב חברי הממשלה והכנסת.
  2. 10/12/2015, המנעות מאישור החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים כי ברוך מרזל וחנין זועבי מנועים מלהשתתף בבחירות לכנסת העשרים.
  3. 15/4/2015, החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. פסק הדין פסל סעיף בחוק החרם הקובע פיצויים ללא הוכחת נזק למי שקורא לחרם על ישראל.
  4. 12/3/2015, עתירה בה נטען כי העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3.25% תוביל להדרה מהכנסת של קבוצות באוכלוסיה, בדגש על המגזר הערבי. העתירה נדחתה.
  5. 19/10/2014, עתירה המכוונת כלפי חוק-יסוד: הממשלה (תיקון), וחוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד-2014. בעתירה זו שלוש טענות: אי תקינות בהליך החקיקה של חוקים אלה, אי סבירות ואי צדק במנגנון שנקבע ביחס להבעת אי אמון בממשלה, ושימוש לא ראוי בסמכות בהעלאת אחוז החסימה. העתירה נדחתה.
  6. 22/9/2014 עתירה בדבר חוק למניעתת סתננות, ובפרט בדבר החזקה במשמורת לתקופה של שנה מסתננים שהוצא נגדם צו גירוש לגבי העברת מסתננים למרכז שהייה "פתוח" ללא הגבלת זמן. בית המשפט פסל חלקים מהחוק.
  7. 17/9/2014 מתן פטור מלימודי ליבה למוסדות חינוך חרדיים שלומדים בהם תלמידים בכיתות ט' עד י"ב. במוקד העתירה הזכות לחינוך והאוטונומיה של הילד, אליהן נלווית הזכות לשוויון בחינוך. העתירה נדחתה.
  8. 17/9/2014 אישור של ועדת קבלה לישוב. העתירה נדחתה.
  9. 23/2/2012, חוקתיות החוק להפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות. העתירה נדחתה.

ממליץ מאוד ללחוץ על הקישורים ולקרוא חלק מפסקי הדין הללו. קחו זמן. מרביתם פסקי דין ארוכים בהם ניתן לקרוא על הרקע לבעיה, לקבל המשגה מחודשת שלה, להכיר את העובדות שעמדו בפני בית המשפט, את עמדות העותרים והמשיבים ובעיקר את הדיון והשיקולים הקודמים לפסיקה. כמובן שגם את השורה התחתונה.

המתח בין נבחרי ציבור לבית המשפט העליון

רשומה זו התחילה בתאור בית המשפט העליון כ"מפעל", אך מסתיימת בדוגמאות שמראות שהפעילות השוטפת הזו אינה באה במקום פסיקות עמוקות ושקולות. בחלק מהמקרים תחושתי שבית המשפט שגה. למשל בפסק הדין הפוטר מוסדות חינוך חרדיים מלימודי ליבה. אך גם במקרים הללו המשגת הנושא, השיקולים שמועלים ומנותחים והדעות השונות – מהווים עבודת מופת. הלואי שתשמש דוגמה לחיקוי במוסדות אחרים.

גם כשהפסיקה מורכבת ומנומקת נשאלת השאלה האם בית המשפט, במיוחד כשהוא מבטל חוקים או דן בחוקיות של חוק יסוד, חורג מתפקידו. נושא זה עלה לכותרות בעצמה גבוהה במהלך כהונת הכנסת הנוכחית.

אי אפשר לסיים רשומה זו בלי להתייחס לסוגיית המשילות, ולהתערבות בית המשפט בהחלטות נבחרי הציבור, נכון? אפשר. אקדיש לנושא רשומה בפני עצמה, בקרוב.

נתונים

Weinshall Keren, Lee Epstein & Andy Worms. The Israeli Supreme Court Database, 2018 version URL: http://iscd.huji.ac.il

(או בינתיים: http://iscdbstaging.wustl.edu/home)

 

 

5 תגובות בנושא “טריוויה על בית המשפט העליון”

  1. מאלף. תודה.
    למרות האובייקטיביות שניתן לרכוש מהכתבה, קשה להתעלם מהבדלי התחושה העולים מהצלחתן הסדרתית של המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בישראל לעומת כשלונה הסדרתי של תנועת רגבים. גם אם בית המשפט מאוזן משניתן לחשוב, אחרי הפוסט החשוב הזה קשה עוד יותר לטעון שהוא מאוזן לחלוטין.

    1. באופן סובייקטיבי ולא אובייקטיבי – אין סימטריה בין העתירות. הן לא תמונת ראי משני צידי הקשת הפוליטית.
      הטעון שלפי מספר הפסיקות רואים חוסר איזון קלוקל בדומה לטעון "איך יכול להיות שבעזה יש הרבה יותר הרוגים מאשר בישראל" כ'ראיה' לכך שישראל לא בסדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *