כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

אסנת ואלי מגדילים את השתתפותם החודשית בקצבאות נכים בכ־175 ₪. מ־650 ₪ בחודש למעל 800 ₪ בחודש.

אסנת ואלי מגדלים שני ילדים ומרוויחים יחדיו 30,000 ₪ ברוטו בחודש.

הרשומה הזו אינה על קצבאות הנכים. הרשומה הזו מסייעת להבין כמה מכספי המיסים שלך משמשים, למשל, לתשלום תוספת של 4.2 מיליארד שקלים, וכך לאפשר המשגה של תקציב המדינה באופן אינטואיטיבי יותר.

באופן כללי יותר, ננסה להבין מה ההשתתפות העצמית של אסנת ואלי (ולהבדיל – שלך) בתקציב בגודל מיליארדים. בתקציב החינוך. בבריאות. בסלילת כבישים ובתחבורה ציבורית. לא כמה מיליארדים המדינה משלמת – אלא כמה שקלים, שקלים שאסנת ואלי הרוויחו ונגבו כמיסים, נותבו לכל נושא.

זה עניין אותי כי כששומעים שהתקציב לנושא כלשהו עומד על, נניח, 50 מיליארד ₪ ברור שמדובר בהרבה כסף, אבל לא ברור באמת כמה. רובינו לא חושבים במיליארדים.

הרעיון הגיע כשראיתי את ה"תרגום" הבא בעקבות מאבק הנכים: "כל אדם במדינה ישלם 525 ₪ לשנה (לפי גודל אוכלוסיה של 8.5 מליון), או בחלוקה אחרת – כל אדם עובד ישלם תוספת של 1050 ₪ לשנה (ישנם כ4 מליון מועסקים)"

הרעיון קסם לי. צורת ההצגה כ"1000 ₪ לאדם עובד לשנה" היא הרבה יותר אינטואיטיבית מ"תקציב של 4.2 מיליארד ₪ בשנה". נכון? עם זאת, הייתי די משוכנע שאסנת ואלי לא ישלמו 1,000 ₪ לשנה.

2017-10-01 15_29_59-‫מילים לשיר האהבה שלי היא לא האהבה שלו - יצחק קלפטר - שירונט

כמשלמי מיסים אנחנו מאוד לא הומוגניים. אלה מאיתנו שבעשירונים העליונים משלמים את רוב המס (ולכן אסנת ואלי ישלמו  יותר מ 1,000 ₪ לשנה או 85 ₪ לחודש). אלה מאיתנו שמשתייכים לעשירונים הנמוכים יותר, משלמים פחות.

תיכף נראה שעבור אלה מאיתנו שנמצאים בעשירון העליון מדובר בכ־4,000 ₪ לשנה לכל אחד (לפי חלקם היחסי במס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי), ושעבור העשירון התחתון מדובר בהשתתפות עצמית של מעל 300 ₪ לשנה (לא זניח בכלל לעשירון הנמוך ביותר) למרות שאינו משלם מס הכנסה.

אז הנה:

תקציב המדינה כפי שהסברתי ל… עצמי

אלה שהתאוריה לא מעניינת אותם מוזמנים לקפוץ קדימה, ולראות את התוצאות. מי שמתעניין בדרך החישוב יגלה שהיא נעשתה כך: נמפה את נתח ההכנסות בתקציב המדינה שהוא ממיסים (כי לא כל הכנסות המדינה הן ממיסים), ומתוכו את הנתח שהוא ממיסים של משקי בית (ולא, למשל, מיסי חברות). מהסכום שנותר נמפה את הנתח היחסי של ההשתתפות במיסים כתלות בהכנסות של משק הבית (איזה אחוז מהמס שנאסף נלקח מכל עשירון). נחלק במספר משקי הבית בכל עשירון הכנסה. חוץ מזה נפריד מהעשירון העליון (שהוא מאוד לא הומוגני בהכנסותיו) את המאיון העליון, כדי להמנע מלהציג גביה מוגזמת מ־90% משקי הבית האחרים מהעשירון העליון.

כמה מהכנסות המדינה הן ממיסים? יש כ־323 מיליארד ש"ח של הכנסות רלוונטיות בתקציב 2017, מתוכן רק 295 מיליארד ש"ח הן ממיסים ועוד 28 מיליארד מהכנסות אחרות. כלומר המיסים הם רק כ־90% מההכנסות. כאמור, נשתמש רק בחלק היחסי שהוא ממיסים.

כמה מהמיסים מגיע ממשקי בית? הערכתי לפי נתוני שנת 2014 בלוח א-2 במסמך האוצר על הכנסות המדינה ממיסים ואגרות שלאחר שמנקים את מסי החברות ושלל המיסים על הוצאות שכר נותרים עם כ־60% מהמס הישיר שמגיע ממשקי הבית ו־80%  בהסתמך על כלל המיסים.

כיוון שכך, במצטבר בינתיים נראה שמשקי הבית משלמים רק כ־70 אגורות מכל שקל של הוצאה ממשלתית.

כיצד נעריך כמה מ־70 האגורות הללו מגיעות מכל עשירון הכנסה (כמה מהעשירון העליון, כמה מהעשירון התשיעי וכו')? מרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב (מזמן, בשנת 2011) מחקר שכותרתו "בחינת נטל המס לפי עשירוני הכנסה". לפי המסמך הזה כמעט 75% ממס ההכנסה משולם על-ידי עשירית מהאנשים (כלומר על-ידי העשירון העליון). התופעה הזו קיימת, אם כי במתינות יותר, גם עבור תשלומים לביטוח הלאומי ולמס בריאות. במקרה הזה 45% מהכספים שנאספים מקורם באותו עשירון.

Direct Tax

השנים חלפו, הסכומים השתנו, אך סביר להניח שהאחוזים עדיין דומים.

בשקלול המיסים הללו כשני שליש (64%) מהמס הנגבה הוא מ־240,000 משקי הבית שבעשירון העליון, רק 1.2% מסכום המיסים מקורו במיסים שמשלמים 240,000 משקי הבית שבעשירון החמישי, ורק 0.1% מהסכום שנאסף מקורו בתשלומי המיסים של 240,000 משקי הבית שבעשירון התחתון.

רגע. מה עם מיסים עקיפים? אסנת ואלי משלמים גם מע"מ כשהם קונים חלב, בלו על הדלק כשהם מתדלקים, מכס על הזמנות גדולות מחו"ל ואגרות (למשל רשיון רכב אחת לשנה). יש כמובן עוד. אלה מיסים, גם אם הם לא מקוזזים מראש מתלוש המשכורת. אם מתחשבים גם במיסים הללו אזי שיעור המס של העשירון העליון מתגלה כנמוך יותר ואילו המס על העשירונים האחרים גדל. טבלה 15 במסמך שהוזכר מהווה הערכה לכלל נטל המס בעשירוני ההכנסה השונים, בשקלול של המיסים הישירים והעקיפים יחדיו.

table 15

לפי הכתוב שם הטבלה מוטה כיוון שלא כללה את כל המיסים העקיפים ו"בחינה של המיסים שלא בחנו היתה מעלה את חלקם של העשירונים הגבוהים בתשלום המסים העקיפים ובסך תשלומי המיסים". נניח שבכל זאת מדובר בהערכה סבירה.

לגבי העשירון העליון צריך להזהר. הוא עשירון מאוד לא הומוגני. כדי לא ליצור מצג שוא של תשלום יתר למי שבעשירון העליון אך לא במאיון העליון, נוציא מהתוצאות שיוצגו את המאיון העליון. כלומר נציג את 90% התחתונים של העשירון העליון, בלבד. כיצד יודעים איזה חלק יש למאיון העליון? בלוח ה-10 של אגף הכלכלן הראשי ניתן למצוא מספר נתונים על מאיון זה.  מהנתונים עולה כי המאיון העליון משלם לבדו מעל 21% מהמס הישיר, כלומר כשליש מהמס המשולם על-ידי העשירון העליון כולו. נניח שזה אכן היחס. וכיצד ניתן להעריך את הסף (ההכנסה ברוטו למשק בית) בה מתחיל המאיון העליון? בחרתי במודל של הכנסה עולה אקספוננציאלית לכל משקי הבית בעשירון העליון, וקבעתי את המקדמים של המודל באמצעות שילוב של הרמזים שניתנו כנתוני לוח ה-10 ונתוני הלמ"ס על העשירון העליון כולו. אין לראות בחישוב זה אלא הערכה גסה. לפניכם התוצאה:

upper quantile

יש להעיר שהשערוך הזה לא מתיימר להיות שערוך סביר למאיון העליון עצמו (ולמשל להכנסות של האלפיון העליון בתוכו). מטרתו לשפר את הדיון בעשירון העליון (ליתר דיוק – ב 90% ממשקי הבית שבעשירון העליון).

זהו, עברנו על אבני הבנין להערכה. אפשר לבדוק מה גובה ההשתתפות במס של אסנת ואלי.

השתתפות עצמית בהוצאה ממשלתית של 1 מיליארד ₪

עד עתה הנחנו שהאחוז היחסי של עשירון הכנסה בנתח המיסים המשולמים נשאר יציב בין השנים. מה שבודאי השתנה מהמספרים למעלה הוא סכום ההכנסה החודשית שקובע באיזה עשירון נמצאים אסנת, אלי, ואת/ה. כל מי שרוצה לדעת כמה מס הוא משלם, כדאי שידע קודם באיזה עשירון נמצא משק הבית שלו. אז בבקשה (לפי נתוני הלמ"ס):

Income Quantiles

כך למשל אסנת ואלי, שסך ההכנסות ברוטו במשק הבית שלהם הוא 30,000 ₪ לחודש, שייכים לעשירון התשיעי.

אז מה חלקו של תשלום המיסים של אסנת ואלי בתוספת? עכשיו כבר אפשר לחשב. תוספת של 4.2 מיליארד ₪ לשנה, שכ־90% ממנה יכוסה באמצעות מיסים, שכ־80% מהם יגיעו ממשקי בית ממומנת בכ־3 מיליארד ₪ לשנה בכספי מיסים שמקורם במשקי בית. מתוכה חלקם של אנשים כמותם (בעשירון התשיעי) הוא כ־16.6%, כלומר כ־500,000,000 ₪ לשנה. בכל עשירון אוכלוסיה כ־240,000 משקי בית (למעט העשירון העליון ממנו הוצאנו את המאיון העליון ולכן הוא קטן יותר). מכאן שחלקם של אסנת ואלי הוא כ־2,100 ₪ לשנה שהם כ־175 ₪ לחודש.

הרבה כסף. כדי לעשות לעצמנו סדר בואו נתייחס להוצאה ממשלתית של 1 מיליארד ₪ בשנה כבסיס. אם נדע כמה אנחנו משלמים עליה, נדע גם כמה אנחנו משלמים על הוצאה של 4.2 מיליארד (בדיוק פי 4.2) או על הוצאה של 20 מיליארד (בדיוק פי 20, כמובן).

billion 3

כפי שרואים נדמה שהעשירון העליון משלם יותר מיסים מהמצב בפועל אם מתחשבים במיסים העקיפים. מצב משקי הבית בעשירון העליון הפוך מכל יתר העשירונים בהם שערוך המס לפי מס ההכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות מביא להערכת חסר של ההשתתפות בפועל (בפרט האחוזונים התחתונים כמעט לא משלמים מיסים ישירים, אבל בהחלט משלמים מיסים דוגמת מע"מ).

אסנת ואלי משלמים כ־42 ₪ כל חודש על הוצאה ממשלתית שנתית של 1 מיליארד ₪. אם נכפיל 42 ₪ פי 4.2 נקבל כ־175 ₪ לחודש, בדיוק כפי שראינו קודם לכן.

חינוך, בריאות, כבישים וגם תוספת לנכים

עכשיו כשיש לנו דרך להמיר את המיליארדים לחלק שיוצא מהכיס שלנו כדאי להציץ במספר הוצאות מרכזיות, שנאמדות בסכומי עתק.

לפי אתר התקציב הפתוח בתקציב 2017 הממשלה משקיעה בחינוך כ־65 מיליארד ₪ (כולל השכלה גבוהה). בבריאות (כולל תקציב בתי החולים הממשלתיים) כ 43.3 מיליארד ₪. בפיתוח תחבורה כ 17.5 מיליארד ₪. לפי הביטוח הלאומי תקציב 2017 כולל קרוב ל־16 מיליארד ₪ כתשלומי הביטוח הלאומי לקצבאות נכות. לסכום זה מיועדת התוספת שהיתה לאחרונה בכותרות (אחריה מדובר בכ־20 מיליארד ₪ לשנה).

Budget Examples

אז מה השווי של כל אחד מהסכומים הללו כשהוא מתורגם לכספי המיסים שלך? בבקשה.

השווי מופרד לשני תרשימים – הראשון לעשירונים גבוהים (שביעי ומעלה) והשני לעשירונים נמוכים (ראשון עד שביעי). ללא ההפרדה, קשה לראות את גובה ההשתתפות של העשירונים התחתונים. הנתונים מחושבים לפי שקלול של מיסים ישירים ועקיפים יחדיו.

לא בטוח שאסנת ואלי ידעו, למשל, שלסכום שהממשלה מוציאה על נושא חשוב כחינוך (כ־65 מיליארד ₪ בשנה) הם יכולים להתייחס כשימוש במעל 2,500 ₪ מכספם מדי חודש. סביר שבעוד עשור אסנת תקודם והם יהיו בעשירון העליון – ואז המיליארדים הללו יהיו שקולים להשתתפותם במעל ל־5,000 ₪ בחודש בתקציבי החינוך.

examples 7-10 B

בדומה, מהמיסים שמקורם במשפחה מהעשירון השישי, כזו שההכנסה הכספית שלה היא כ־15,000 ₪ בחודש, מעל 900 ₪ מופנים לחינוך.

examples 1-7 B

השוואת ההוצאה הציבורית להוצאה הפרטית בנושאי מפתח

בחינוך, בבריאות ובתחבורה ניתן גם להשוות בין ההוצאה הישירה שלנו בתחום להוצאה הממשלתית.

בבריאות, למשל, רובינו משלמים על ביטוח משלים, על טיפולי שיניים, יתכן שעל התייעצות עם רופא מומחה ועוד. מעניין להשוות בין ההוצאה הישירה הזו לבין השתתפותנו בתקציבים הציבוריים (בלעדיהם לא היו לנו בתי חולים או קופות חולים).

הלמ"ס מספק לנו גם נתונים על הוצאה לתצרוכת של משקי בית בתחומים שונים. כך, למשל, אסנת ואלי (כמייצגי העשירון התשיעי) מוציאים מכספם באופן ישיר כ־1,250 ₪ שקלים בחודש על צרכי בריאות. סכום זה מתווסף על כ־1,800 ₪ בחודש מכספי המיסים שלהם שמופנה לתחום הבריאות.

האם זהו יחס מוצלח? החלק שהם מוציאים לצרכי בריאות דרך ההוצאה הממשלתית גדול ב 50% מהחלק שהם מנתבים (קצת יותר) לפי שיקול דעתם. אינני יודע מה התשובה, ולכן אוסיף בשאלה. האם כשיבקרו בחדר המיון בפעם הבאה ישאלו עצמם למה לא מנתבים יותר מ־1,800 ₪ בחודש מכספי המיסים שלהם לטובת קיצור התורים? יתכן.

אם בעוד שנים ספורות אסנת ואלי יהיו בעשירון העליון הפער בין ההוצאה האישית להוצאה הממשלתית יגדל. ההוצאה האישית של משק בית בעשירון העליון בתחום הבריאות היא 1,675 ₪ בחודש לפי נתוני הלמ"ס. זאת מול השתתפות במיסים של מעל 5,000 ₪ בחודש (והרבה יותר למי שבמאיון העליון).

בתרשים הבא השוואה של ההוצאה מכספי המיסים להוצאה הישירה של משקי בית בעשירונים שונים בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה.

הערה: נתוני ההוצאה האישית לקוחים מלוח 3 של הלמ"ס שהוזכר קודם, כשחינוך נלקח כ"שירותי חינוך", ותחבורה נלקח ככל סעיפי "תחבורה ותקשורת" להוציא נסיעות לחוץ לארץ ושירותי דואר, טלפון ותקשורת.

private vs government expense B

תשומת לב שהערכים בציר האנכי (ציר הכסף) בתרשים שונים לכל עשירון. התרשים הזה נועד להשוות את היחס בין ההוצאה הישירה להוצאה במיסים, ולא את ההוצאה האבסולוטית בין משקי בית בעשירונים שונים. כך, למרות שבעשירון העליון ההוצאה הישירה על תחבורה גבוהה מכל עשירון אחר – ההוצאה היחסית להוצאה הממשלתית קטנה יותר מהעשירונים האחרים.

מעניין לראות שההוצאה הישירה שלנו על תחבורה גבוהה, בכל העשירונים, מזו הממשלתית. בשונה מההוצאה על בריאות, בה החלק האישי גדול מהחלק הממשלתי בשבעת העשירונים התחתונים, וקטן יותר למשקי בית בעשירונים העליונים. בשונה עוד יותר מההשקעה בחינוך, בה ההוצאה הממשלתית גדולה יותר מההוצאה הישירה עבור מרביתנו.

הסתייגויות

ראשית, אני כותב על תחום שאיני מכיר. איני כלכלן ואיני איש כספים. אם טעיתי, והסיכוי גדול, אשמח ללמוד.

שנית, התקציב עצמו כולל גם גירעון. תקציב מגבלת ההוצאה השנה (מה שהממשלה מחלקת לנושאים השונים, להבדיל מהחזר חובות) הוא כ־360 מיליארד ש"ח, בעוד ההכנסות הרלוונטיות הן רק כ־323 מיליארד ש"ח. ההפרש, אתם שואלים? להבנתי חלקו יהיה בחוסר ניצול מלא של התקציב בפועל על-ידי המשרדים, וחלקו האחר הוא הגירעון. או בניסוח אחר – הלוואה על חשבון המיסים שנשלם בעתיד. לענייננו, החישוב למעלה מתייחס לכל הסכום (גם לכספי מיסים שלא יאספו השנה אלא בעתיד), אבל מי שמאמין שהגירעון ישולם על-ידי הכנסות חדשות ומפתיעות (נפט בכמות מסחרית בהרצליה?) מוזמן להכפיל את המספרים בעוד 0.9.

שלישית, אני חש חוסר נוחות עם ההערכות לגבי גביית המס בעשירונים הקיצוניים – העשירון התחתון והעשירון העליון. בעשירון העליןו נעשה תיקון גס, אך יש להזהר מלהשתמש בו כדי להעריך את מסי המאיון העליון. לגבי העשירון התחתון תחושתי, שאינה מבוססת דיה, היא שהטבלאות עליהן הסתמכתי מפרסום מרכז המחקר והמידע של הכנסת שגויות (והשייכים לעשירון זה משלמים פחות מיסים).

לבסוף, הרבה מספרים הופיעו למעלה בדיוק רב. בפועל יש לראות את המספרים כהערכה גסה בלבד.

אז מה בעצם אמרנו?

בפעם הבאה שאשמע על דיון בשינוי סכום בתקציב במדינה אחזור לתרשים הבא, ואנסה להבין מה גודל הסכום במונחי המיסים שלי. השיטה פשוטה – אכפיל את הסכום מהתרשים במספר המיליארדים המדובר.

billion 3

יותר אינטואיטיבי לחשוב על 65 מיליארד ₪ בשנה לחינוך כעל 2,700 ₪ בחודש של השתתפות אישית במיסים; ועל תקציב הבריאות (43 מיליארד ₪ בשנה) כעל 1,800 ₪ בחודש מהכספים המופרשים כמיסים; ושהממשלה משקיעה בפיתוח תחבורה לא 17.5 מיליארד אלא כ־750 ₪ בחודש מכספי המיסים של אסנת ואלי.

מעניין גם לגלות שבשני העשירונים העליונים המימון במיסים של ההוצאה על בריאות גדול בהרבה מההוצאה הפרטית על בריאות או שההוצאה הפרטית שלנו על תחבורה גבוהה בהרבה מההוצאה הממשלתית בפיתוח הכבישים והתחבורה הציבורית.

hovav@hotmail.com

13 תגובות בנושא “כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה”

  1. תודה. נחמד מאוד. שאלה לגבי סוגיה שעלתה יחסית בשולי הדברים – עלות התחבורה למשק בית – יש הסבר לתופעה שאתה מציג? כלומר אני יודע משמועות שמס הרכב בארץ יקר מאוד וכנל גם על הדלק, שהתחבורה הציבורית איומה, שיש הרבה מאוד עובדים שנוסעים לעבודה מפרבר וחוזרים אליו. השאלה היא האם זה המקור לתופעה הזו והאם היא חריגה ביחס למדינות אחרות?

    1. לא התעמקתי בתחבורה, אורי.
      תשומת לב שאפשר למצוא כאן רמזים למגוון דברים לבדיקה. למשל, אולי ההשקעה בתחבורה ציבורית קטנה מדי? למשל, אולי זה משקף את המצב הרצוי – וטוב שהממשלה ממעיטה בהשקעה בתשתיות תחבורה ומותירה את הנטל על האזרחים עצמם?
      בהקצנה – טוב שההשקעה הכספית הממשלתית ברכישת טלפונים חכמים לאזרחים היא אפסית, ושהנטל נופל על האזרח שמחליט האם לקנות וכמה מבחינתו שווה להשקיע. כלומר, לא בכל מקרה בו ההוצאה הממשלתית נמוכה יחסית להוצאה הפרטית יש בעיה.
      ספציפית – רבים יטענו שהמיסוי הגבוה בארץ (בכלל זה המס על קניית רכב ומס הבלו שמכפיל את מחיר הדלק) מוצדק כאמצעי להפחתת השימוש ברכבים פרטיים מזהמים.

  2. יש סייג נוסף, במה שקשור למס בריאות ולדמי ביטוח לאומי: זה כסף "צבוע". על הנייר לפחות, מס בריאות מממן רק את תקציב הבריאות, וביטוח לאומי, רק את מה שמקבלים מבוטחים (קצבאות זקנה, דמי אבטלה וכדומה). בפועל אמנם האוצר מלווה כסף מבט"ל או מוסיף סכומים נוספים, אבל עדיין, אם מעלים את דמי ביטוח לאומי, זה לא יגיע להוצאות ביטחון, ואם מעלים דמי אבטלה, נטל המס הנוסף יהיה על כל מי שמשלם דמי ביטוח לאומי (כך שהעשירון העליון יממן רק 45% מזה).

  3. מאוד מעניין.
    שאלה קטנה, האם בהכרח ההוצאה ליחיד היא חצי מההוצאה למשק בית? למשל, האם אדם יחיד בעשירון ה9 משלם בממוצע 21 ש"ח על כל תוספת של מיליארד שקל לתקציב? או שנדרש חישוב אחר לכך?

    1. לא. יש משקי בית עם אדם יחיד. יש משקי בית עם מפרנס יחיד. יש משקי בית עם שלושה מפרנסים. יש משקי בית ששני המפרנסים מרוויחים באופן שונה מאוד. לכן – ממש לא בהכרח.

  4. לדעתי ההתייחסות רק ל 80% מהסכום שנגבה במיסים היא שגויה, כי גם שאר ה 20% (מיסי חברות וכדומה) משולמים בסופו של דבר בעקיפין על ידי משקי הבית, אין מישהו אחר שישלם אותם.

  5. נקודה שצריך לשים לב אליה- המס שמשלמים לביטוח לאומי הוא נמוך פי 3 מהמס שמשלמים למס הכנסה בעשירונים הגבוהים) – לביטוח לאומי משלמים לכל היותר 12%, בזמן שעל משכורת מ20000-50000 משלמים 33% מס הכנסה. לכן איפ אפשר לעשות ממוצע פשוט של 75% עם 45% וגם המספר של 66% הוא לא מדויק- הוא פחות מ60%

    1. המספר הזה הוא לא אחוז המס השולי שלך, אלא אחוז הכסף מכלל המיסים שנאספו שמגיע מאנשי אותו עשירון. המספר 64% בטבלה 3 של מרכז המחקר של הכנסת (https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02909.pdf) אינו ממוצע פשוט של שני המספרים האחרים, ובכל מקרה הוא נלקח כאן כנתון ולא חושב באופן עצמאי.

  6. דרך אגב, יש כמה הנחות והערכות שעשית שהן לא מדוייקות ואפשר כנראה לשלוף את הנתונים מאיפשהוא ולקבל סכום כמעט מדויק: אולי יש פה סטראט אפ- אתר שבו אתה מכניס את המשכורת שלך (וגם בני המשפחה) ויתן לך את הסכום המדויק שאתה משלם כל חודש על כל הוצאה ממשלתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *