למה החיסון (המומלץ) הוא גם אכזבה

בקצרה:

  • כי אין די בחיסונים (תוך פתיחה מלאה של המשק) להוריד את התחלואה והתמותה
  • כי המחוסנים עדיין בסיכון מהסביבה (לא מספיק לבודד להתחסן, ההגנה מושפעת מהאנשים סביב)

היום התפרסם מחקר של כללית על יעילות החיסונים, וניתן סוף סוף לראות בנוסף לאמירות בסגנון ״יש 90% יעילות״ גם מה עומד מאחוריהן.

האוירה הכללית במדינה היא של ״נצחון״. כפי שהסביר נתניהו ״אנחנו המדינה הראשונה בעולם שחוזרת לחיים בזכות מיליוני החיסונים שהבאנו״. מאוד רוצה שכך יהיה. האם זה הצפי לתקופה הקרובה? האם זה מה שאנחנו לומדים מהמחקרים? למיטב הבנתי, לא.

רגע, רגע – קודם כל תלכו להתחסן. זה חשוב, וכל מי שינסה לקחת את הכתוב כאן כתירוץ שלא להתחסן יעוות את כוונתי. אחרי ולמרות זאת – ראוי גם לכייל ציפיות לגבי ההשפעה של החיסון על חיינו.

הצלחה מלאה של מבצע החיסונים, בעיני, תהיה חזרה כמעט מלאה לשגרת החיים שלנו.

התקהלות במקומות סגורים. ללא מסיכות, ללא התלבטות אם כן או לא לקיים אירוע.
ללא המנעות מארוחות משותפות. ללא המנעות מחיבוק ילדים.
ללא סגירת עסקים. ללא סגרים.

המחקרים עד כה השוו בין אנשים שלא התחסנו לבין מחוסנים – ללא חזרה לשגרת החיים. עם מסיכות. עם מגבלות. עם סגר. עם מסעדות סגורות גם לאחר הסגר. עם עוד הרבה.
גם בתנאים הללו רואים אנשים מחוסנים שנדבקים, מתאשפזים ואף מתים. רואים לשמחתנו שהחלק היחסי שלהם קטן יותר. אך המרחק להכרזה על ״סיום המגיפה״ – אדיר.

הנה למשל בחינה של אנשים מאומתים במחקר של כללית, ונתמקד במאומתים 28 יום או יותר לאחר שהתחסנו.

מבין המאומתים יש 55 אנשים מחוסנים (4460-4405) לעומת 325 אנשים בקבוצת הביקורת. 

בדומה, אם נסתכל על מקרים קשים:

רואים 3 מקרים חדשים של מחוסנים מעל 28 יום, לעומת 17 מקרים בקבוצת הביקורת.

מה זה אומר?

ראשית, שלמרות שנדמה שמדובר במחקר על אוכלוסיה מאוד גדולה, עדיין המדגמים מאוד קטנים, ובשאיפה בשבועות הקרובים נלמד יותר, ובשאיפה נופתע גם לטובה מהתחזקות החיסון ככל שחולף הזמן ממועד ההתחסנות.

חשוב יותר, שבינתיים יש מספר לא מבוטל של מחוסנים שנדבקים, מתאשפזים, ואף מתאשפזים במצב קשה. 

אם לא היו חיסונים והיינו פותחים לרווחה את המשק, מה הייתה התוצאה? מעריך שהיינו מגלים עליה בתחלואה בעוצמה גדולה יותר מהירידה שהמחקר הזה מראה כתוצאה מהחיסונים.

מסיכות וריחוק חברתי לא הצליחו, כפי שידוע לכולנו, לחסל את המגיפה. בינתיים (מקווה שרק בינתיים) רואים שהחיסונים עובדים (מורידים תחלואה) אך הם לא אפקטיביים הרבה יותר ממסיכות וריחוק חברתי. 

יש להרבה אנשים סיבות טובות להצניע את הדברים הללו:

  • חשוב שאנשים יתחסנו, ובודאי יהיו כאלה שימצאו בדברים תירוץ שלא להתחסן
  • כולנו עייפים מהקורונה, וקצת מעדיפים להמר שיהיה בסדר מלהמשיך במגבלות
  • אנחנו בתקופת בחירות ונתניהו מפמפם כי ״אנחנו המדינה הראשונה בעולם שחוזרת לחיים בזכות מיליוני החיסונים שהבאנו״ כמוטיב מרכזי בקמפיין

אבל, בעיה, ההצנעה הזו גורמת להתנהגות מתירנית. גם בשחרור המשק וגם בהתנהגות מתירנית יותר של כל אחד ואחד מאיתנו, המחוסנים ואף הלא מחוסנים. ההתנהגות המתירנית הזו עלולה לעלות בחיי אדם ולהאט את הפוטנציאל החיובי של החיסונים.

בשנה האחרונה טעיתי כבר מספר פעמים. מקווה שאני טועה גם הפעם. 

למקרה שלא, מקווה לראות בקרוב דיון מוצלח על נקודת איזון סבירה בין התנהגות מתירנית יותר בזכות החיסונים לבין התנהגות מתירנית מדי.

7 תגובות בנושא “למה החיסון (המומלץ) הוא גם אכזבה”

  1. תודה רבה על הצלילה למחקר של כללית, בהחלט מאיר עיניים, ויהיה מעניין לדעת מה יהיה המצב של אותם 100 אלף איש שיתקדמו מה-28 יום לעבר ה-42 יום, כי אז כבר המספרים יהיו ממש מדוייקים סטטיסטית

  2. לא ברור למה זה חשוב שהמחקר בוצע כששומרים או לא שומרים על ההנחיות.

    קבוצה אחת מקבלת פלאסבו ושומרת על ההנחיות, קבוצה שניה לוקחת חיסון ושומרת על הנחיות… למה שהמחקר של פייזר ייתן תוצאה שונה מאשר אם לא שומרים על ההנחיות?

  3. כמו שאמרת, המחקר הזה לצערנו קצת מוקדם מדי ולא עונה על השאלה החשובה של מה קורה שבועיים אחרי המנה השנייה, כאשר כל מי שנדבק לפני המנה השנייה או כמה ימים אחריה כבר אובחן, בהתחשב בעובדה שיש פער של כמה ימים בין הדבקה לסימפטומים ובין סימפטומים לאבחון. צריך גם לקחת בחשבון שהיו הדבקות רבות בתור לבדיקה, גם במנה השנייה, וישנה גם אפשרות ששילוב בין הידבקות לקבלת חיסון מחמיר את המחלה, אולי גם במנה השנייה.

    אפשר לראות לזה אינדיקציות ראשוניות חיוביות גם בגרפים שהבאת. בשבוע האחרון שבין הגרף שמתחיל שבועיים אחרי המנה השנייה, מספר המאומתים בקרב הלא מחוסנים היה 47 ובקרב המחוסנים 4, ומספר הקשים היה 3 בקרב הלא מחוסנים ו-0 בקרב המחוסנים.

    לא הזכרת את המצגת של אגף האפידמיולוגיה של משרד הבריאות שטוענת להפחתה בתמותה של 94.5% שבוע לאחר המנה השנייה ו-98.9% שבועיים לאחר המנה השנייה לאחר תיקנון עפ"י גיל בלבד. זו לא השוואה מקצועית לגמרי וזה לא פורסם כמחקר, אבל אני נוטה להאמין שזה לא רחוק מהמציאות.

    אני מציע שבגרף המתחסנים שלך תסמן גם את הנקודה של שבועיים אחרי המנה השנייה. לדעתי זו הנקודה החשובה. זה קצת מתסכל, כי כבר עברו חודשיים מאז תחילת מבצע החיסונים, אבל זה אומר שנצטרך לחכות עוד שבוע שבועיים עד שנתחיל לראות נתונים ברורים מה קורה שבועיים לאחר המנה השנייה.

  4. היום משרד הבריאות מפרסם נתונים ראשוניים על מה קורה אחרי שבועיים ושלושה שבועות מהמנה השנייה בקרב מחוסנים שאומתו לפחות שבוע אחרי המנה השנייה:
    https://twitter.com/Meir_Marciano/status/1365254717266395137/photo/1

    כפי שאפשר לראות באוכלוסייה של 1.8 מיליון שכוללת את הרוב המוחלט של הקשישים בישראל, אחרי שלושה שבועות, במציאות אנדמית כיום של הקורונה בישראל, קצב התמותה הוא של כ-2 מתים ביום בערך. וזה עוד במציאות שבה רוב הציבור עוד לא נמצא שבוע אחרי המנה השנייה, כאשר זה יקרה אז יש להניח שגם הדינמיקה של הדבקות של קשישים תצטמצם, גם אם אצל ילדים המחלה תמשיך להתפשט.

    מכאן והלאה, השאלה היא פוליטית: האם הציבור ומקבלי ההחלטות מוכנים לחזור לשגרה במחיר של כמה נפטרים ביום מקורונה לכל היותר, או לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *