עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

מקובל להציג אותנו כעניים. מאוד.

ה OECD מספר לנו שמדינת ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בארגון.

ליתר דיוק המדינה הכי ענייה, מלבד מקסיקו.

חוץ מזה, נראה מהנתונים שישראל היא אחת מארבע מדינות (יחד עם מקסיקו, ארה"ב ותורכיה) שהעוני בהן קופץ וחריג יחסית למדינות הקודמות להם במדד העוני.

אם להגר, לאן? לפי ה־OECD המדינה עם שיעור העוני הנמוך ביותר בארגון היא… צ'כיה!

2016-06-09 11_06_27-Inequality - Poverty rate - OECD Data

מרגישים שמשהו לא בסדר? עזבו את ישראל – האם באמת המצב בצ'כיה עדיף על זה שבאוסטרליה?

יש כאן עיוות. בואו ננסה להסתכל על הנתונים קצת אחרת.

עוני יחסי ועוני אבסולוטי

כשאומרים שהעוני בישראל גבוה, לא מדברים על עוני במובן של היכולת לקנות אוכל או סל צריכה בסיסי כלשהו, או אפילו היכולת לקנות בכלל (טיסות לחו"ל ורכב מהודר).

מה שאומרים הוא קצת פלפול מתמטי, שנועד למדוד אי-שוויון: ראשית – לוקחים את ההכנסות המדווחות במדינה, ומוצאים מהי ההכנסה האופיינית (חציון ההכנסה); מחלקים את המספר הזה בשתיים. כל מי שהכנסותיו קטנות מהמספר הזה, יספר כ"עני".

(זה תאור מעט פשטני, אבל מספיק מדויק לצרכינו).

לשמחתנו, המצב בישראל טוב דיו כדי שלא יהיה טעם למדוד עוני אבסולוטי. כלומר, להשתמש בצורת המדידה הנהוגה בשיח על עוני במרבית מדינות אפריקה, למשל. טוב שכך.

מצוין (אך לא מובן מאליו) שאנחנו מודדים את עצמנו ביחס למדינות ה OECD. ההשוואה הבאה היא למדינות אחרות, רק כדי להמחיש את האבסורד שבצורה הקיימת של מדידת עוני. מה יש כאן? השוואה של שני מדדי עוני – היחסי (המקובל) ומדד אבסולוטי בין שלל מדינות שבודאי סובלות מעוני חמור מישראל.

2016-06-09 16_41_37-עוני יחסי ועוני מוחלט - Excel

נראה שבאינדונזיה שיעור העוני הוא מחצית מהשיעור בישראל. בהתיחסות לשיקולים כלכליים בלבד – מישהו רוצה להגר?

כאמור, מדובר בהמחשה של העיוות המתקבל מהתייחסות למדד המקובל כאל מצב העוני.

אז איך נמדוד את מצבנו ביחס למדינות ה OECD ?

התשובה הנכונה היא "לא יודע". אבל אציע הצעה.

אינני כלכלן, והתוצאות בסוף מגיעות אחרי רצף שלבים. תודה מראש על כל הערה ותיקון שיובילו לתוצר הגיוני יותר.

הרעיון בתמציתו:

נשווה את כח הקניה של העשירון התחתון בין מדינות ה OECD.

עדיין בתמציתיות, אבל קצת פחות: נחפש נתונים על ההכנסות של העשירון התחתון במדינות שונות. נתרגם את ההכנסות מהמטבע המקומי לדולר בינלאומי, כלומר לדולרים במונחי שווי כח הקניה. (ציטוט מויקיפדיה: "בהיות שער החליפין משקף רק את יחס המטבעות זה לזה בשוק המטבעות גרידא, אין הוא בהכרח משקף את כוח הקנייה האמיתי – בשוק המוצרים המקומי הכללי – של כל אחד מהמטבעות המושוים, ולכן אינו מבטיח השוואה בטוחה ביניהם; מאידך, שווי כוח הקנייה מאפשר השוואה מדויקת יותר בין מטבעות, שכן הוא מתבצע בעזרת הגדרת סל מוצרים בינלאומי כללי המשקף את הצרכים הכלכליים של בני אדם בעולם." )

תוצאות

התרשים הבא מפרט את הכנסות העשירון התחתון במדינות שונות במונחי שווי כח קניה. הפרוט של המקורות ואופן החישוב – מופיע בתחתית העמוד.

Decile 1a

מה רואים כאן?

מצבנו לא מזהיר.

יחד עם זאת – פולין, הונגריה, פורטוגל וצ'כיה נמצאות במקומות גרועים מאיתנו. כן, כן – זו אותה צ'כיה שככבה בראש הרשימה כמדינת ה-OECD עם העוני הנמוך ביותר.

חוץ מזה, כיוון שלא מצאתי נתונים על כל מדינות ה־OECD חסרות כאן:  אסטוניה, איסלנד, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, סלובקיה, סלובניה, שוודיה ותורכיה. אני מנחש שחלק מהקבוצה הזו במצב פחות טוב מאיתנו.

בשורה התחתונה – איננו אחרונים במונחי כח קניה של עניים, בקרב מדינות ה OECD (ואם להשוות לגרף של ה-OECD – גם קשה לכלול אותנו בקבוצה אחת קטנה ושונה מהמדינות הבאות בתור).  כנראה שלעני באוסטרליה כח קניה גדול יותר מלעני בישראל. קל וחומר לעני בדנמרק. לא כך לפולני, ההונגרי, הצ'כי והפורטוגזי.



מקורות, פרטים, אופן החישוב והסתייגויות

הנתונים על הכנסות העשירון התחתון (כמו גם עשירונים אחרים) נלקחו מקובץ נתונים של ה־OECD.

הניתוח נעשה על נתוני שנת 2008, כי על ישראל אין שם הרבה אפשרויות אחרות.

הנתונים בקובץ מפורטים במדינות שונות לפי שיטות שונות. כולל לתקופות זמן שונות. בהתאם, הם הותאמו לנתונים שנתיים (נתונים חודשיים הוכפלו ב 12, שבועיים ב 52, שעתיים ב 2196).

מעט מדינות (צרפת, איטליה, שוויץ) הופיעו בנתוני הכנסה "נטו". הונח שכשמדובר בעשירון התחתון אין הבדל בין ההכנסות נטו וברוטו. (לעשירונים אחרים, שלא מוצגים כאן, בוצע קרוב גס להפוך את הנטו לברוטו; למי ששואל – התמונה כמעט ללא שינוי גם לאחוזון 30, ובעצם – בכלל).

הערכים הומרו מהמטבע המקומי לדולר בינלאומי של שנת 2008 באמצעות נתוני הבנק העולמי.

הנתונים של איסלנד ושל שוודיה היו קיימים בקובץ המקור, אך הושמטו מהניתוח כיוון שהיו חריגים מאוד (באופן מובהק – אי הבנה שלי את הנתונים הכתובים או ניתוח שגוי).

אפשר ונכון להסתייג מהפרוש המילולי הפשוט של "שווי כח קניה", ובפרט במונחי עשירון תחתון. יחד עם זאת, החלופות המקובלות הן צרה גדולה עוד יותר.

הגרף המשווה בין עוני אבסולוטי ליחסי מבוסס על נתונים מויקיפדיה.

הדיון לא עסק כלל, במכוון, בסיבות לעוני השוני במדינות שונות, ובמדיניות שעשויה להביא לשינוי. הדיון מעניין, וטעון, גם בלי הויכוח על מדיניות רווחה מול מדיניות שתוביל לעליית התמ"ג.



הרהורים לדרך

אם מישהו שואל "אתה מנסה להגיד שאין בעית עוני בישראל?" – לא. ממש לא.

כשאנחנו מדמיינים עוני אנו חושבים על אלו שלא מסוגלים לרכוש סל מוצרים ש"היה ראוי" שיהיה להם. הניתוח הזה נכתב כדי להתמודד עם הפער, הגדול מדי לדעתי, בין מדידת העוני מהסוג שאנחנו מדמיינים לעוני שנמדד ומוצג בדרך כלל.

הפער הזה גם מייצר עיוות שמציג את ישראל במקום הלא נכון. כשיש עיוות בהצגת הנתונים, יש חשש של ממש שנמשיך גם בניתוח לא נכון של הגורמים לעוני והדרכים הרצויות להתמודדות עימו. בודאי אם התוצאה תמדד במונחי העוני היחסי, זה שלפיו ישראל צריכה לשאוף להיות כמו צ'כיה, תוניסיה או אינדונזיה.

אשמח להכיר ניתוחים דומים שנעשו; ולקבל הערות והארות על האופן הנכון לבצע השוואה של עוני בין מדינות שאינן עניות, שתתאים יותר למה שאנחנו "מתכוונים" כשאנחנו מדברים על עוני.

3 תגובות בנושא “עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות”

  1. יש נתונים לייצר את הגרף האחרון עבור הוצאות העשירון התחתון (ולא עבור ההכנסות)? טענה שחוזרת שוב ושוב היא שבישראל העשירון התחתון בהכנסות נחשב כזה כי הוא מעלים מיסים (ולכן לא מדווח על הכנסה) או חי מהכנסות שהן בהגדרה לא מדווחות (כמו צעירים שחיים על חשבון ההורים) ולכן במדידת הוצאות נקבל נתון אמין יותר

    1. לא שאני מכיר. אם יש, גם אני אשמח להכיר.
      נראה שאיסוף אמין של נתוני הוצאות בפילוח לפי עשירונים יהיה בעייתי. קל וחומר נתונים על הוצאות לפי עשירונים (או לפחות הוצאות העשירון התחתון) בכל (או לפחות מרבית) מדינות ה OECD.

  2. פוסט יפה מאוד לדעתי. בעבר התעניינתי בתחום הזה ספציפית ונתקלתי בבלוג של אורי כץ (הארץ):
    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/453/
    הוא מעלה שם כמה נושאים מעניינים (חלקם דומים למה שאתה מראה כאן), ונראה לי שיש שם לא מעט נתונים שיענינו אותך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *