תוצאות הבחירות לכנסת ה־24

גם הפעם ניתוח התוצאות לא יועיל למו״מ הקואליציוני 😉
למרות שכבר נמאס אפילו מהבחירות עצמן, קל וחומר מניתוחי בחירות, לא ניתן להתעלם לחלוטין, נכון?

בשלב זה מצ״ב מפה אינטראקטיבית של התוצאות, הערכת אחוזי ההצבעה במגזרים שונים, בחינה האם גדעון סער הצליח לקבל קולות מהליכוד, מי הרוויח מבזבוז הקולות למפלגה הכלכלית של ירון זליכה,  הסבר על קטלוג השכונות לקטגוריות של סוגי מצביעים ושלוש מפות אינטראקטיביות של השינוי בעוצמת ההצבעה (לליכוד, ל״גוש ביבי״ ול״מרכז שמאל״) באזורים שונים.
(מאז הגרסה המקורית הוספתי עוד קצת: תמונת המנדטים אם במגזר הערבי היה אחוז הצבעה דומה לבחירות הקודמות; סקרי הבחירות מול המציאות)

מפת תוצאות לפי שכונות (אזורים סטטיסטיים)

כמיטב המסורת, מפה אינטראקטיבית מחכה בקישור הזה.

המפה גם מקטלגת את האזור (בצבע ובשם) לפי דפוס ההצבעה.

הסבר לשיטת הקטלוג, כפי שנעשתה בפעם הקודמת, ניתן למצוא כאן.
הכללים בפועל בפעם הזו, למתעניינים, הם:
1. אזורים סטטיסטיים שיותר מ־30% מהקולות בהם ניתנו ל“רשימה המשותפת” או לרעם (במשותף) מסווגים כ“ערביים”.
2. מהאזורים שנותרו (שאינם מסווגים כערביים) אם למעלה מ 20% מהקולות ניתנו ל“מרצ” אז קוטלגו כ“שמאל”.
3. מהנותרים, אם הקולות של יהדות התורה וש“ס יחדיו היו למעלה מ 40% האזור קוטלג כ”חרדי“.
4. מהנותרים, אם יותר מ־15% מהקולות ניתנו למפלגות ”ימינה" או ״הציונות הדתית״, ובהנתן שלליכוד לא היו יותר קולות מלחיבור הקולות של שתי המפלגות הללו – האזור סווג כ“דתי”.
5. מהנותרים, אם סך הקולות ל“ליכוד”, ל״ימינה״ ולמפלגות שהבטיחו את תמיכתן בליכוד (״בגוש הימין״) היה דומה לסך הקולות של כל המפלגות שבמוצהר מתנגדות להצטרפות לממשלה בראשות נתניהו (עד 15% הפרש) האזור סווג כ״מרכז (לא ביבי ולא אנטי ביבי)״
6. מהנותרות, אם סך הקולות לגוש הימין היה גדול יותר, האזור סומן כ״ליכוד״ (תשומת לב שאזורים חרדיים ודתיים סומנו עוד קודם)
7. הנותרות סומנו כ״מרכז – לא ביבי״.

כדי לראות שהתוצאות הגיוניות, ניתן לראות את התפלגות הקולות לכל אחת מהמפלגות באזורים שקוטלגו תחת כל אחד מהשמות הללו.

אחוזי הצבעה

נראה שאחד הדיונים שהתפתחו לפני וגם עתה אחרי הבחירות הוא על אחוזי ההצבעה בקבוצות השונות. הנה הערכת אחוז ההצבעה שבוצעה באותה שיטה כמו בניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה־22,

Voter turnover

מה המשמעות של אחוז ההצבעה למפלגה מסוימת?

נדמיין ישוב שבו כמעט כל מי שהלך להצביע נתן את קולו לאותה מפלגה מסויימת. אנחנו מנסים להעריך כמה מבעלי זכות הבחירה באותו ״ישוב״ בחרו לשבת בבית, ואיזה אחוז מהם הגיע לקלפי והצביע.
כלומר, איזה אחוז מבעלי זכות הצבעה שההצבעה הדומיננטית בסביבתם הקרובה היא למפלגה מסוימת, הגיעו בפועל לממש את זכותם להצביע.

איך זה לעומת הבחירות לכנסת ה 23?
מפלגת העבודה ומרצ (שבפעם הקודמת רצו יחדיו) כמעט ללא שינוי.
חוץ משתי המפלגות הללו – אצל כל המפלגות האחרות יש ירידה.
למשל, ימינה ועצמה יהודית היו השיאנים בפעם הקודמת עם הערכה לכמעט 75%. גם הפעם ימינה והציונות הדתית נמצאות בראש, אך עם הערכה נמוכה יותר של 70% בלבד.
הרשימה המשותפת עלתה בבחירות לכנסת ה 23 להערכה של כ 65% אחוזי הצבעה, עליה ניכרת מהבחירות לכנסת ה 22. אבל הפעם גם הרשימה המשותפת וגם רעם שהתפצלה ממנה מוערכות בפחות מ 45% אחוזי הצבעה. צניחה חופשית.

גדעון סער – קולות משל מצביעי ליכוד או רק מכחול לבן?

אחד הדברים שסיקרנו אותי היה מאיפה הגיעו הקולות לגדעון סער (ל״תקווה חדשה״).
האם הצליח לנגוס בקולות מהליכוד או דווקא כמעט רק מקולות מצביעי ״כחול לבן״ של הבחירות הקודמות?אז בדקתי. חלק מכובד מהליכוד:

למי ירון זליכה בזבז קולות?

המפלגה הכלכלית של ירון זליכה היתה רחוק מאחוז החסימה, והקולות שנתנו לה נזרקו. כמה קולות? כ־35,000. כן, בזבוז קולות ששווים כמנדט שלם.
שאלה מעניינת היא למי זליכה הרס. לגוש נתניהו או להפך?
מהסתכלות בגרף למטה, נדמה לי שאם לא היה רץ – לא היה משתנה הרבה בתוצאות הסופיות (בזבוז הקולות די מאוזן בין הגושים)

שינוי בעצמת ההצבעה לליכוד (ול״גוש ביבי״, ול״גוש אנטי-ביבי״)

אחרי ש״מנקים״ את ההשפעה של שינוי באחוז ההצבעה – עד כמה שונה דפוס ההצבעה בכל שכונה (אזור סטטיסטי) מדפוס ההצבעה בבחירות הקודמות?

כדאי לזכור שדפוס ההצבעה הכללי של אזור לא משתנה כמעט אף פעם. אזור שבו יש דומיננטיות לליכוד נשאר כזה, כך גם אצל החרדים, וכך גם בצפון תל אביב.
אבל העצמה של דפוס ההצבעה באזור כן משתנה.
אז איך השתנתה עצמת ההצבעה לליכוד?
תוכלו לראות במפה הבאה.

ככל שהצבע אדום יותר, אחוז המצביעים שנתנו את קולם לליכוד בבחירות היה נמוך יותר מאשר בבחירות הקודמות. ככל שהצבע כחול יותר – נתח גדול יותר מהמצביעים באזור בחרו ״ליכוד״. כשאין שינוי – שקוף.

אפשר לסנן את המפה לפי דפוס ההצבעה הכללי באזור (למשל לראות עד כמה משתנה ההצבעה לליכוד באזור בו הליכוד תמיד חזק, או כמה הוא משתנה דווקא באזור ״רק לא ביבי״ – שהרי גם שם יש מצביעים לליכוד)

מה רואים? נדמה לי שרואים שמעבר לכך שאחוז ההצבעה ירד, גם מבין המצביעים שהגיעו אחוז הקולות שניתנו לליכוד בירידה. כמעט בכל מקום – במחוזות שמאל, כמו גם במחוזות ליכוד.

ומה עם ״גוש ביבי״ (ליכוד + ימינה + ״הציונות הדתית״ + יהדות התורה + ש״ס)? בבקשה, בקישור הזה.

נדמה לי שללא שינוי ניכר, עם מגמה של ירידה קלה.

מהצד השני, המרכז-שמאל (או ״רק לא ביבי״ אם תרצו, בניקוי הצבעה למפלגות הערביות) אתם שואלים? בבקשה, בקישור הזה.

איך ביבי נכשל למרות שהערבים לא נוהרים לקלפיות

צניחת אחוז ההצבעה במגזר הערבי שיחקה לידיו של ביבי, והתוצאות הגרועות מבחינתו הן אחרי המתנה הזו.

הנה השוואה לחלוקת מנדטים שהיתה מתרחשת בשינוי אחד מתוצאות האמת – העלאת אחוז ההצבעה בחברה הערבית לרמה שהייתה בבחירות לכנסת הקודמת

סקרי בחירות

גיא זומר ליקט ואסף נתוני סקרי בחירות מהחודש האחרון.

רצ״ב תרשים קטן של אחד החתכים בהם אפשר להסתכל על תוצאות הסקרים (מול תוצאות האמת, ועל ציר הזמן).

פרשנות מהשרוול:

1. אי הודאות האמיתית של הסקרים גדולה מכדי לאפשר חיזוי לגוש המנצח (כשהגושים כה קרובים זה לזה). רוב דיוני האולפנים בעקבות סקרים אינם רלוונטיים

2. לסוקרים הטיות משותפות. כולם פספסו את מספר המצביעים הגדול ל״כחול לבן״ ואפילו לעבודה. כולם (צד שני של אותו מטבע?) נתנו הערכת יתר ל״יש עתיד״. כולם החסירו בהערכת מנדטים ל״ציונות הדתית״ ולמרצ.

2ב. כולם הגזימו בהערכת מנדטים ל״ימינה״ ו״לתקוה חדשה״ (אך כאן אולי מדובר במגמה של הימים האחרונים, ואפשר לראות את מגמת השינוי גם בסקרים)

3. כשהתוצאה לא ממש מובהקת, הם גם לא כלי להערכת הסיכוי למעבר אחוז החסימה. ההבדל בין ירון זליכה (מובהק) למרצ או רע״ם.

4. והמובן מאליו – ציון נכשל בסיקור החברה הערבית

להשלמת התמונה – הסקרים האחרונים לפני הבחירות נתנו לגוש נתניהו + ימינה 60 מנדטים, כשהמגמה היא עליה של מספר זה.
 
את הנתונים תמצאו כאן. הנה גם פרשנות מהאולפנים (עמית סגל):
״הסקר האחרון לפני הבחירות שיקף שתי מגמות מאוד ברורות. האחת, היא שנתניהו מצליח להעיר את השטח הימני. גוש הימין-חרדים מטפס בסקרים, וכך גם הליכוד. השנייה, היא שמפלגתו של לפיד קופאת בסקרים ואפילו יורדת במנדטים, וגוש המרכז שמאל מתכווץ.״
״גוש הימין מתעורר, ומנגד – מחנה המרכז-שמאל לא מתעורר, כך לפי הנתונים של מנו גבע״
 
״מהסקרים האחרונים עולה כי גוש הימין מתחזק ונתניהו נמצא על סף השגת 61 המנדטים הדרושים להקמת הממשלה״
״יכול להיות שגם הפעם נתבדה, והישראלים דווקא יצביעו בהמוניהם בניסיון להשיג הכרעה״
״על פי הסקרים האחרונים, 4 מפלגות קטנות מתנדנדות ועלולות שלא לעבור את אחוז החסימה: מרצ, רע"ם, כחול לבן והציונות הדתית.״
עד כאן הסקרים שלפני הבחירות.
מה לגבי תוצאות מדגמי הטלויזיה? בכולם לגוש ביבי (בהנתן שהוא כולל את ימינה) היו 61 מנדטים, ובכולם רע״ם לא עברה את אחוז החסימה.

העובדה שהמדגמים היו מאוד דומים זה לזה עשויה לתת בזמן אמת תחושה של אמינות לתוצאות המדגם, שלא בצדק. המסר שלנתניהו אין 61 מנדטים גם בהנחה שבנט ו״ימינה״ אצלו בכיס, לא עלה אפילו במדגמי היציאה מהקלפיות.

תגובה אחת בנושא “תוצאות הבחירות לכנסת ה־24”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.