אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע

הבוקר פורסמה כתבה של אלוף בן בעיתון "הארץ" הנושאת את הכותרת "אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע".

עיקרה הוא נסיון להצליב בין האשכול הכלכלי-חברתי של ישובים לבין תוצאות ההצבעה בהם.

בעבר עשיתי משחק דומה מספר פעמים, ודבר מסוים נראה בעייתי: ישובים רבים אינם הומוגניים, ולכן המדד הכלכלי-חברתי שלהם הוא ממוצע שלא ממש מייצג חלקים ניכרים מהעיר. קחו את תל-אביב כדוגמה בולטת. ניתוח המתבסס על המדד הכלכלי-חברתי של העיר כמכלול אחד מפספס. יפו מייצגת אוכלוסיה שונה מאוד מדרום תל אביב. אוכלוסיית דרום תל אביב שונה מאוד מזו של צפון תל אביב. האם באמת סביר להשתמש במדד הכלכלי החברתי הממוצע של העיר? האם נכון להשתמש בכלל תוצאות ההצבעה בעיר כמכלול אחד?

אז הנה ניתוח עם בסיס דומה שיש בו שימוש רק בישובים הומוגניים.

רגע, איך נקבע שהם הומוגניים? או, טוב ששאלתם. אבל אולי נתחיל דווקא מהתוצאות:

תרשים עמוס. לאוהבי הז'אנר.

הציר האופקי הוא סוג ההצבעה בכל קלפי. הציר האנכי הוא האשכול הכלכלי-חברתי.
למשל, הנקודה השמאלית התחתונה מייצגת קלפיות של ערביי ישראל מהאשכול הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר, אשכול 1. ניתן לראות שכמחצית מהקולות בישובים הומוגניים מאשכול 1 מגיעים מקלפיות של ערביי ישראל (והחצי השני מחרדים). ניתן במקביל לראות שמבין הקולות של ערביי ישראל, כ־11% בלבד הם מאשכול 1 (40% הם מאשכול 2, גם נמוך למדי, ועוד כמעט 40% מאשכול 3).

לפי זה באשכול 8-10 מצביעים ממש אך ורק בדפוס של "mixed-left". תיכף נראה מה זה בעצם אומר. נקדים ונגיד שזה לא אומר שאם אני יודע שאתה מאשכול 9 אז אפשר לאמר בבטחון רב שהצבעת לגנץ או שלא הצבעת לנתניהו.
אשכול 5, לכאורה האב-טיפוס של "מעמד הביניים", הוא כזה שמצביעים בו בהטיה לליברמן או ל "mixed right".
אשכול 4 ממוקד ב "mixed right" ואילו האשכולות הנמוכים יותר הן קולות של ערבים וחרדים.

איך מצביעים בכל קבוצה?

אם שרדתם את התרשים הראשון, יש להניח שיהיה מעט פשוט יותר להבין את התרשים המתאר את דפוס ההצבעה בכל אחת מהקבוצות:

כמיטב המסורת בבלוג זה, אבן היסוד לניתוח הייתה מיקום של כל קלפי (כזכור באותו מיקום, פעמים רבות בית ספר מסוים, יש קלפיות רבות – כל כיתה היא קלפי).

תוצאות בקלפיות קוטלגו ל־7 קבוצות (באמצעות שיטה פשוטה מאוד הנקראת k-means clustering ולאחר מספר פעולות בסיסיות של הכנת הנתונים לקיבוץ). השמות של הקבוצות נקבעו בדיעבד, באופן שמתאר (יש לקוות) את הממצאים של החלוקה שהתקבלה.

כך, למשל, הקבוצה העליונה משמאל זוכה עתה לכינוי Arabs. למה? בקבוצה הזו כ־90% מהקולות היו ל"רשימה המשותפת" (כלומר, למפלגה הערבית הגדולה) ואחוז ההצבעה שבקבוצה היה נמוך מבכל קבוצה אחרת.

בדומה, הקבוצה שבה כמעט כל הקולות הכשרים מתקבלים ל"יהדות התורה" או לש"ס מכונה כאן Haredim.

שתי הקבוצות הגדולות ביותר הן Mixed-Left ו Mixed-Right. בשתיהן רוב הקולות מתחלקים בין "כחול לבן" ו"הליכוד", עם דומיננטיות הפוכה בין הקבוצות. באף אחת מהן אין למפלגה הדומיננטית הרבה יותר מ־50% מהקולות.

אין אף קבוצה שיש בה דומיננטיות ל"ליכוד" ואין בה כמעט הצבעה ל"כחול לבן". זה חשוב, וישפיע על ההבדל בפרשנות בין המאמר המקורי לרשומה זו. הכי קרוב היא הקבוצה המכונה כאן Religious, קבוצה שהדומיננטיות הברורה בה היא למפלגת "ימינה", לעין שיעור יותר מהליכוד. בקבוצה זו, אגב, "עוצמה יהודית" מזנבת בליכוד.

הפוך יש. בקבוצה המכונה כאן Left יש דומיננטיות לכחול לבן. היא זוכה לכינוי כיוון שהיא היחידה בה יש אחוז הצבעה ניכר למרצ (המחנה הדמוקרטי) ולעבודה.

אה, אם תהיתם למה דווקא 7 קבוצות, אז בחינה של אפשרויות שונות העלתה שמדובר במספר מבטיח:

לטובת ההצלבה בין האשכול הכלכלי-חברתי לבין קבוצת ההצבעה סיננו את כל הישובים בהם לא היה דפוס הצבעה קבוע (השארנו רק ישובים בהם לפחות 95% מהקלפיות היו מאותה קבוצה).

וכך התקבל התרשים הראשון שהוצג כאן.

הדומה והשונה

האבחנה בין הקבוצות מאוד ברורה, וקשורה (לאו דווקא בקשר סיבתי) לאשכול הכלכלי-חברתי. בניתוח הזה 94% מהקולות בקבוצת ה Mixed-Right היו של מצביעים מאשכול חברתי בחציון התחתון (בין 1 ל־5, בדגש על 5). לעומתם, 90% מהקולות ל Mixed-Left היו ממצביעים מאשכול חברתי-כלכלי 8 ומעלה. 

אולם במאמר המקורי מייחסים למפלגה הדומיננטית בכל אשכול שליטה בו (ומגלים חוסר עניין לגבי התוצאות הפרטניות).
במציאות, רוב המצביעים (ובכלל זה ככל הנראה חלק ניכר מהמצביעים שעשויים לנוע בהצבעתם) שייכים ל mixed-left או mixed-right. אפילו אם יתרחש שינוי ענק בתוצאות הבחירות, לא צפוי שינוי של השם הבסיסי שנכון לתת לקלפי. קלפי שהוא mixed-left ישאר כנראה mixed-left והמפלגה הגדולה בו תשאר כחול לבן. ולהפך – קלפי עם הטיה ימינה יוותר עם הליכוד כמפלגה הזוכה למספר הקולות הגדול ביותר גם אם הליכוד ירד לשפל של שנים.

אבל השינוי בהחלט אפשרי. למשל, בבחירות האחרונות ב mixed-right כ־45% מהקולות הגיעו ל"ליכוד" ורק 15% ל"כחול לבן" דמיינו את ההשפעה של שינוי ל־40% מול 20% בבחירות הבאות. בתרחיש כזה הדומיננטית של הליכוד בקלפי הספציפי נותרת ברורה וקיימת. זה אותו אופי לקלפי, אותו אפיון בסיסי של המצביעים באשכול והיינו מותירים לקלפי את אותו הכינוי (Mixed-Right). תוצאות הבחירות – לא יהיו דומות בכלל. 

במאמר המקורי נכתב ש"הקרב המרכזי בין כחול לבן לליכוד מתנקז לאשכול אחד.
אשכול 7 — שבו חי המעמד הבינוני־גבוה — הוא שדה הקרב בין כחול לבן והליכוד". הם ממשיכים ומציינים ש"נמצאות בו הערים חיפה, ראשון לציון, רחובות, חולון, ראש העין ופרדס חנה כרכור, מאות מושבים, קיבוצים והתנחלויות, והיישוב הערבי המבוסס מעיליא". טועים. נפלו בפח של ישובים שבממוצע הם אשכול 7, אך כמעט כל חלק בהם הוא מאשכול אחר. זה לא הישוב – זה האיזון העדין בתוך הקבוצה. השאלה אינה איזה ישוב. השאלה אינה האם יש קלפיות בהם תשתנה המפלגה המקבלת את מספר הקולות הגדול ביותר. השאלה ממוקדת בקלפיות הרבות בהן יש גם קולות לליכוד וגם לכחול לבן – האם יהיה שינוי באיזון ביניהם.

הנה להמחשה תרשים של ההצבעה בחיפה בבחירות האחרונות (גרסה אינטראקטיבית תמצאו ברשומה תוצאות הבחירות לכנסת ה־22).

אפשר לראות שחיפה רחוקה מלהיות עיר הומוגנית שנכון לייצג לפי מדד כלכלי-חברתי אחיד שערכו 7. יש בה אזורים ערביים, ואזורים חרדים, אזורים עם הטיה ברורה להצבעה ל"ליכוד" ויותר מזה אזורים בהם ההצבעה היא באופן מובהק מאוד ל"כחול לבן". כל אחד מחלקי העיר מתאים לקטגוריה אחת ברורה – אף אחד מהאזורים אינו "מתנדנד". אך כשמסתכלים על דפוס ההצבעה בתוך אחת הקלפיות, רואים שלמרות ש 45% מהקולות בה ניתנו ל"כחול לבן" באותו קלפי ממש (המוטה שמאלה כאמור) כמעט 20% מהקולות ניתנו ל"ליכוד".

אפילו באזורים האלו, שישארו "שמאלנים" בכל תוצאה אפשרית של הבחירות הבאות, פחות ממחצית הקולות ניתנו ל"כחול לבן", והרבה מהקולות ניתנו ל"ליכוד". פה קבור הכלב.

בהמשך הכתבה יש פרשנות שאינה נובעת מהנתונים, וממליץ לא להתרשם ממנה. זה מתחיל (אך לא נגמר) ב: "התוצאות האלה מסבירות היטב את העמדות של המפלגות ותומכיהן. מפלגת המבוססים, כחול לבן, רוצה לשמור על הדברים כפי שהם […]".

הסתייגות קלה לסיום

יש להסתייג ולאמר שמרבית הקולות הם מישובים שאינם הומוגניים, ולכן לא נכללים בהצלבה שעשינו. בהחלט יתכן שאותו דפוס הצבעה ישוייך לאשכול כלכלי חברתי שונה. למשל, ביפו בקלפיות רבות דומיננטיות להצבעה ל"רשימה המשותפת" אך האשכול החברתי כלכלי גבוה יותר מאשר בישובים ערביים רבים.

 

2 תגובות בנושא “אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע”

  1. > "ניתוח הזה 94% מהקולות בקבוצת ה Mixed-Right היו של מצביעים מאשכול חברתי בחציון התחתון (בין 1 ל־5, בדגש על 5). לעומתם, 90% מהקולות ל Mixed-Left היו ממצביעים מאשכול חברתי-כלכלי 8 ומעלה."

    אילו היינו מייחסים קשר סיבתי בין הנתונים, האם היית אומר שלליכוד יש אינטרס פוליטי להשאיר כמה שיותר מצביעים באשכולות נמוכים, שם הם דומיננטים, ואילו למפלגת כחול-לבן יש אינטרס פוליטי להעביר כמה שיותר מצביעים לאשכולות גבוהים, שבהם הם דומיננטים?

    1. אין לי נתונים וניתוח שיכולים להשיב על השאלה.
      אבל מה שראינו הוא שגם באזורים "ימניים" מצביעים לשמאל, ולהפך. האינטרס העיקרי של הליכוד הוא לשכנע כמה שיותר מצביעים מאשכולות גבוהים שהוא הבחירה הטובה ביותר.

      כפי שנכתב ברשומה: בבחירות האחרונות ב mixed-right כ־45% מהקולות הגיעו ל"ליכוד" ורק 15% ל"כחול לבן" דמיינו את ההשפעה של שינוי ל־40% מול 20% בבחירות הבאות. בתרחיש כזה הדומיננטית של הליכוד בקלפי הספציפי נותרת ברורה וקיימת. זה אותו אופי לקלפי, אותו אפיון בסיסי של המצביעים באשכול והיינו מותירים לקלפי את אותו הכינוי (Mixed-Right). תוצאות הבחירות – לא יהיו דומות בכלל.

      אפשר לקרוא את השאלה גם בטון קונספירטיבי: "האם אתה חושב שהליכוד מנסה להשאיר את העניים, עניים?". לשאלה הזו תשובתי היא – לא.
      לחלק המשלים של הקונספירציה ("האם אתה חושב שכחול לבן מנסים להפוך את העניים לעשירים יותר?" אני מקווה שכן 🙂

      ולשאלה הפילוסופית – אם כולם יהיו (נניח) עשירים ומשכילים יותר, אבל הפער היחסי בין האשכולות ישאר (או יחמיר) – האם זה יטיב עם השמאל? מנחש שכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *