תמותה מקורונה – היכונו לזכיה באליפות עולם

אתם כבר כנראה יודעים שישראל מובילה בבטחה בטבלת המדינות עם הכי הרבה מקרי קורונה מאובחנים בשבוע לנפש. מקום ראשון בעולם כולו.

אבל אולי זה סתם כי אנחנו בודקים הרבה? סתם מפחידים אותנו? הרי בתמותה המצב סביר ואפילו טוב, לא? אז לא.

עד עכשיו התחרנו בקטגוריית החיוביים והצלחנו להפוך למובילים בעולם. אבל גמרנו להתעסק בקטנות – מעכשיו אנחנו הולכים על קטגריית התמותה. נפגש בנובמבר.

"ערב יום הכיפורים" הוא מטבע לשון בישראל. הוא ביטוי למבחן שבו עמדנו ערב יום הכיפורים של שנת 1973. אז ראינו, אומנם ברגע האחרון, את האסון הקרב ובא אך נכשלנו בהתמודדות המדינית והצבאית.

ערב יום הכיפורים 2020. האם אנחנו במצב דומה?

כמה מילות הקדמה.

הרע – נתוני התמותה שיוצגו (כלומר הנתונים שזמינים כעת) הם רק קדימון. השפעת פתיחת שנת הלימודים ברובה עוד לפנינו, השפעת ראש השנה ויום כיפור יהיו ברורות בעוד כחודש וחצי. בהצלחה לנו.

צרת הרבים – גם החורף עוד לפנינו, וסביר שנערכנו לקראתו כפי שנערכנו לפתיחת שנת הלימודים. צרת רבים – כי אולי גם מדינות רבות נוספות בעולם יפגינו אזלת יד דומה. תזכורת שבאירופה מתחיל כרגע גל שני מטריד, גם אם באיחור אופנתי אחרינו.

יש גם קצת טוב, נגיע גם אליו.

מזכיר כרגיל שהכותב אינו אפידמיולוג, רופא, עובד משרד הבריאות או נושא כל תואר רלוונטי אחר. אוסיף גם שפרופ' איתמר גרוטו, ראש שרותי בריאות הציבור, העריך לפני דקות אחדות שתוך כשבוע נראה ירידה בתחלואה ותוך כשבועיים נראה ירידה במספר החולים הקשים, וזאת בניגוד מוחלט למה שכתוב ברשומה זו .

נכנסנו לעשיריה הפותחת

בואו נראה איך אנחנו מתקדמים במעלה טבלת התמותה לנפש משבוע לשבוע:

[נתונים עדכניים לתרשים הזה, ולעוד רבים, תוכלו למצוא ב"דשבורד" שבבלוג]

לפני 3 שבועות היינו במקום ה־22 בטבלת 40 המדינות עם התמותה הגבוהה לנפש באותו שבוע, מכל מדינות העולם. "מכובד" להגיע לטבלת 40 המדינות הגרועות, וגם ברשימה זו – מקומנו בהחלט היה "מכובד".
(הערה: כללתי בניתוח רק מדינות עם מליון תושבים לפחות)

אבל, לא איבדנו מוטיבציה, והנה שבוע אחר כך כבר עלינו למקום ה־18. התקדמות יפה.

עוד שבוע, והנה אנחנו כבר במקום החמישי, מכל מדינות העולם. כבוד. מפוקפק.

בתרשים הבא מיקומנו היחסי על ציר הזמן:

רואים שביוני עוד היינו במצב מצוין, בערך במקום ה־100 בקרוב המדינות. מאז יולי אנחנו דוהרים למעלה, וכעת כבר נמצאים בחמישיה הפותחת.

אי אפשר לשים, להשוואה, את כל המדינות על התרשים – כי זה עמוס מדי. אבל למתעניינים: בקישור הבא אפשר לראות השוואה לארה"ב, בריטניה ואיטליה.

כאמור, כל זה עוד לפני השפעת ראש השנה ויום הכיפורים, ועם השפעה חלקית בלבד של פתיחת הלימודים. לא לדאוג, חכו בסבלנות לנובמבר.

כן, צריך קצת סבלנות. כשהצעירים נדבקים צריך כמה שבועות עד שהתחלואה מחלחלת לקבוצות הסיכון, וכשהם נדבקים צריך עוד כמה שבועות עד שרואים את ההשפעה בתמותה. סבלנות צריך, אבל מעבר לזה כבר לא צריך לעשות שום דבר. רק לחכות, והזמן יעשה את שלו – המעשה כבר נעשה.

נתוני מוות מצטבר

כדי להתעודד קצת, ראוי לזכור שעד כה הסתכלנו על מיקומנו היחסי בתמותה השבועית הנוכחית. במרבית המדינות התמותה השבועית הנוכחית כרגע נמוכה מתמותת השיא, ובכל מקרה לא מדובר בתמותה מצטברת, שם מצבנו עדיין לא רע.

עם זאת, גם בתמותה המצטברת לנפש נכנסנו כבר לרשימה הלא מכובדת של 40 המדינות הגרועות ביותר:

אך הדרך לראש הטבלה עוד ארוכה:

איטליה? עדיין לא בעקבותייך. מקווים גם לא להיות, אפילו בנובמבר כשתתברר הקפיצה בתמותה ממנה אנחנו חוששים כתוצאה מפתיחת הלימודים, ראש השנה ויום כיפור. אפילו בינואר, כשיתברר עד כמה התכוננו לקראת החורף.

צודקים, תקווה אינה תוכנית עבודה.

אפשר למות מקורונה גם בלי להדבק

כל הדיון למעלה הוא על תמותה מדווחת כתמותת קורונה. יש גם תמותה עקיפה, והיא אף עשויה להיות הסיפור הגדול.

נחזור לסגר הראשון. בתרשים הבא נתונים על הפניות למיון, ואפשר לראות את הצניחה במהלך הסגר הראשון:

מובן שאנשים חששו במרץ ובאפריל להגיע למיון, מחשש מהמגפה המפחידה והלא מובנת. לפני שנדון האם ומה זה אומר לגבי העתיד, בואו נדון במה שקרה בעבר.

כשחווים התקף לב או שבץ הסימנים לא תמיד מאוד ברורים. ככל שהחשש להגיע למיון גובר, גדל הסיכון שאנשים יגיעו למיון מאוחר מדי – והתמותה תגבר.

אז איך נראית התמותה ב־2020 בהשוואה לשנים קודמות? בבקשה (כרגע בואו נתמקד במרץ ואפריל, אחר-כך נדון גם בהמשך):

השנה התחילה בתמותה נמוכה מהתמותה בשנים האחרונות, אך בסוף מרץ ותחילת אפריל הייתה תמותה עודפת (ויש עוד 2 גלים בהמשך).

התמותה העודפת גדולה יותר, משמעותית, מתמותת הקורונה. ההסבר הסביר הוא לא שהיו הרבה מקרי קורונה לא מאובחנים שהסתיימו בתמותה, אלא בדיוק אותם אנשים ללא קורונה שנמנעו מלהגיע למיון בזמן.

בואו נחבר בין שני התרשימים האחרונים:

רואים? לסגר הראשון יש חפיפה גם לירידה בהגעה למיון, וגם לעליה בתמותה הכללית, הרבה מעבר לתמותה מתועדת מקורונה.

למרבה הצער עם תחילת העליה בתמותת קורונה בחודש יולי יש גם עליה בתמותה הכללית.

לכאורה ניתן לצפות שבסגר השני יהיו לנו הרבה פחות מקרים של מוות עקיף. הנגיף כבר מלווה אותנו מספר חודשים, ואנשים רבים כבר מבינים שהסיכון מהמנעות ממיון יכול להיות גדול בהרבה מסיכון ההדבקה בקרונה בהמתנה במיון. לכאורה.

מעשית, ככל שהתמותה תגדל, אנשים יחששו יותר ויותר להגיע לבתי החולים גם הפעם. נוסף על כך, ככל שהעומס על בתי החולים גדל – כך צפוי גידול בתמותה עקיפה מקורונה (ולצד זאת – נכויות ופגיעות שונות שגם אם אינן מקרי מוות, הן תופעות עקיפות וקשות של חוסר טיפול רפואי בזמן).

תמותה לפי דפוס הצבעה

בהמשך לרשומה קודמת (קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות) אפשר לראות את התלואה ברחובות ושכונות (וליתר דיוק ב"אזורים סטטיסטיים") לפי דפוס ההצבעה.

לפני שבועות ספורים ראינו שהתחלואה באזורים חרדיים גדולה בהרבה מהתחלואה באזורים עם דפוס הצבעה אחר, למעט אצל הערבים. בשבוע האחרון, וככל הנראה עוד לפני השפעת ראש השנה, ניכר שהתחלואה באזורים חרדיים קפצה כלפי מעלה:

אבל (הפתעה?) אין לכך עדיין ביטוי בנתוני התמותה:

ראשית, המספרים מחרידים בעיני. בכחמישית מהאזורים הסטטיסטיים עליהם יש מידע דווח על לפחות תמותת קורונה אחת ב־30 הימים שלפני ה 24/9.

עם זאת, איפה התמותה אצל החרדים? לפי שעה היא לא גבוהה מהתמותה במגזרים האחרים. יצא לי כבר לראות פרשנויות שיש כאן "עדות" לחסינות עדר. זו לא הפרשנות שלי. אני חושש שפשוט צריך עוד קצת זמן. כפי שהסברתי למעלה – נדרש זמן לחלחול התחלואה מצעירים לאוכלוסייות בסיכון, ומתחלואה ועד מוות. בואו נציץ מחדש בעוד כחודש, בתחילת נובמבר. הלואי שנתבדה.

מה לעשות?

אנחנו לפני תקופה קשה. אומנם יש סגר, ואמנם סגר אמור לסייע לירידה בתחלואה. אבל – ככל הנראה יש הרבה תחלואה בדרך, ולא ברור שעצמת הסגר מנצחת את עצמת החגים.

גם במקומות שהסגר רלוונטי (כמו בתי הספר) הוא כמו אקמול להורדת חום. כל עוד התרבות הקבועה היא לא כזו שמאפשרת R<1 אז קנינו זמן, ולא יותר. אי אפשר לצאת מהסגר לאותה שגרת קורונה בה התחלואה עלתה. העיקר צריך להיות במדיניות של הממשלה, אבל אני כל-כך מיואש ומאוכזב שנראה לי מיותר לצפות או לכתוב על זה.

ברמה האישית – הכלל הראשון נוגע למקומות סגורים.

בתוך מקומות סגורים הכלל הוא: להיות כמה שפחות זמן, עם כמה שפחות אנשים (שאינם הקבוצה המצומצמת הקבועה שלך), וכמה שפחות "יריקות" (דיבור קולני). ככל שניתן – לצמצם את היותם סגורים (חלונות, דלת פתוחה וכו').

בהנתן שהיה במקום סגור – התעקשות שהאחרים יעטו מסיכה. כולל על האף.

הרבה הרבה אח"כ יש את כל השאר.

אכיפה? כדאי שתתחיל להתמקד במקומות הבעייתיים, ולא במקומות הקלים. כלומר, במקומות סגורים ובמוקדי תחלואה. אבל אל תצפו לזה. במקום זה רצוי שנפתח תרבות שדואגת אחד לשני. לא נסתמך על אכיפה, אלא על אכפתיות. האזרחים לא אשמים. אך פתרונות יגיעו כנראה רק מלמטה, מאיתנו האזרחים.

עדכון מעט לאחר סיום הסגר (24/10)

עבר כמעט חודש, במהלכו – סגר הדוק. הגיע הזמן לבחון מה היה.
הבוקר, בשעה טובה, אנחנו מורחקים, נקווה שלא רק זמנית, מהעשיריה הפותחת של עליבות העולם בתמותה מקורונה.
כמה תרשימים, להמחשבת המצב. בראשון רואים את המודל הפשוט שאכן חזה ירידה חדה בקצב התמותה. ההסבר פשוט – בתקופת הסגר הייתה ירידה חדה בהדבקה, ושבועיים אח"כ יש ירידה חדה בתמותה.
התרשים השני הוא מיקומנו היחסי. קפצנו מהמקום הרביעי למקום ה־11. די בבת אחת מאתמול להיום.
השלישי מראה את מיקומנו היחסי ביחס למדינות בולטות. אפשר לראות את הירידה החדה שלנו, וגם שאנחנו עדיין בקצב תמותה גבוה יותר משל ארה"ב, בריטניה ואיטליה – אך שהשתיים האחרונות סוגרות פערים (כשאנחנו בירידה, והן בעליה).
הרביעי קצב התמותה השבועי על ציר הזמן. השוואה של ישראל ל־10 המדינות הגרועות ביותר כרגע (עם לפחות מליון תושבים). לראשונה זה זמן רב מופיעות 11 מדינות על התרשים (כלומר, ישראל אינה בעשיריה הפותחת).
ההישג הוא, כמובן, תוצאה של מה שהיה כאן לפני מספר שבועות, והאתגר לשמור על התחלואה נמוכה (ובהתאם על התמותה) אפשרי אבל עדיין לפתחנו. האם אני אופטימי? לא מספיק.

אפילו אצל החרדים המצב פחות נורא משחששתי (ראו את העדכון בסוף הרשומה תמותה בקרב חרדים, ותמותת חגי תשרי בכלל)

 

[נתונים עדכניים למרבית התרשימים, ולעוד רבים, תוכלו למצוא בלוח תרשימי הקרונה שבבלוג]

3 תגובות בנושא “תמותה מקורונה – היכונו לזכיה באליפות עולם”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *