ישראל 2021 – תמונת מצב לפי רשויות מקומיות

בימים מוטרפים אלה, בשעות המעטות בהן לא עוסקים בפרנסה או בעניינים ברומו של עולם, ומחפשים משהו להסחת הדעת – אני פונה לנתונים. הלמ"ס פרסמו לאחרונה את קובץ הרשויות המקומיות לשנת 2021, ולטובת המעטים כמוני שמוצאים עניין בקבצים עמוסי נתונים על מדינת ישראל – יצרתי אפליקציה להנגשת הנתונים שבקובץ.
בזכות התשתית של הכלי להנגשת נתוני גמלנט ושל הכלי להשוואת השקעות פאסיביות, שכבר עשיתי, זה היה קל.

אז עכשיו לחובבי הז'נאר, גם כלי להנגשת קובץ הרשויות המקומיות של הלמ"ס לשנת 2021 (וכן למספר שנים קודמות).
כל הכלים דורשים שימוש במחשב, ואינם מותאמים לנייד.
את הקובץ העשרתי בעוד כמה בסיסי נתונים וכלים (כמו למשל אחוז המצביעים לקואליציה בכל ישוב או אחוז המצביעים למפלגות דתיות בכל ישוב בבחירות האחרונות; או למשל אפשרות לתקנן כל נתון לקבוצות אוכלוסיה לפי גיל (למשל מקרי סוכרת מתוקנן לאוכלוסיה מעל גיל 45).

אפשר לגלות הרבה דברים עלינו. כלומר עלינו של 2021 וקודם לכן. מוזמנים לשחק. מספר דוגמאות אשפוך מייד:

נתחיל בתחבורה. הגיל הממוצע של כלי הרכב מושפע באופן די אחיד מהמדד הכלכלי-חברתי. החל מגיל ממוצע של כ 10 שנים באזורים עניים, ועד לכ־6 שנים באזורים המבוססים.

גיל ממוצע של רכב פ

מעניין לראות גם שהגיל הממוצע במגמת שינוי. הוא במגמת עליה, והיא ניכרת במיוחד בישובים העשירים יותר (כלומר משנה לשנה העשירים נוהגים ברכבים ישנים יותר). יתכן שמדובר בתופעת קורונה. נחכה לקבצי הלמ"ס של השנים הבאות.

מגמת שינוי גיל ממוצע של כלי רכב פרטי

את תופעת השינוי בגיל הממוצע של רכב פרטי אפשר לראות בדרך נוספת, לערים מרכזיות:מגמת שינוי גיל ממוצע של כלי רכב פרטי בערים מרכזיות

וכמה כלי רכב פרטיים אנחנו מחזיקים?

להמשיך לקרוא ישראל 2021 – תמונת מצב לפי רשויות מקומיות

קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

מוטרדים מהתחלואה ההולכת וגדלה בישראל, ומשתגעים איך אפשר לאפשר הפגנות בתנאים הללו? סתם סקרנים לראות עד כמה בישראל השמאלנים הם מפיצי מחלות? הרשומה הזאת בשבילכם.

רגע, יש בכלל נתונים? במפתיע, כן.

רוצים לראות מה גובה להבות התחלואה בחברה החרדית? תקופת החגים מגיעה והצורך להתפלל יחדיו בבית הכנסת ולהתכנס עם משפחה מורחבת לכבוד החג חזק ונכון מתמיד. האם נכון להתגמש או לפחות להעלים עין לאור הצורך העז? אתם עדיין במקום הנכון.

בימים כתיקונם לא הייתי כותב רשומה כזו. הפילוג ביננו כבר זועק לשמיים. עצוב.

בכל מקרה, הנה הנתונים:

להמשיך לקרוא קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

מקובל להציג אותנו כעניים. מאוד.

ה OECD מספר לנו שמדינת ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בארגון.

ליתר דיוק המדינה הכי ענייה, מלבד מקסיקו.

חוץ מזה, נראה מהנתונים שישראל היא אחת מארבע מדינות (יחד עם מקסיקו, ארה"ב ותורכיה) שהעוני בהן קופץ וחריג יחסית למדינות הקודמות להם במדד העוני.

אם להגר, לאן? לפי ה־OECD המדינה עם שיעור העוני הנמוך ביותר בארגון היא… צ'כיה!

2016-06-09 11_06_27-Inequality - Poverty rate - OECD Data

מרגישים שמשהו לא בסדר? עזבו את ישראל – האם באמת המצב בצ'כיה עדיף על זה שבאוסטרליה?

יש כאן עיוות. בואו ננסה להסתכל על הנתונים קצת אחרת. להמשיך לקרוא עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

Middle class is (not) shrinking?

בחינה קטנה.  ההשראה היא
אז בארה"ב מעמד הביניים נשחק. את מקומו תופס גידול בשתי הקבוצות האחרות – העשירים והעניים. לפי הוושינגטון פוסט זה נכון לאורך ולרוחב ארה"ב, על שלל מדינותיה.

 

שאלתי את עצמי האם גם אצלנו מעמד הביניים מצטמצם, ו"מפנה מקום" לעשירים ו/או לעניים.
ההגדרה של מעמד הביניים במאמר למעלה אינה סטנדרטית, אבל יש בה הגיון. לא מצאתי בקלות נתונים זהים על ישראל, אבל מצאתי תחליף הולם: טבלה מהשנתון האחרון של הלמ"ס. טבלה 2 בעמוד 7. הטבלה מספקת חלוקת ההכנסות הכספיות נטו בין עשירונים של משקי בית.

להמשיך לקרוא Middle class is (not) shrinking?