שירי שלום

אנחנו כישראלים יכולים להנות גם ממוסיקה עולמית וגם משירים מקומיים. חוץ מההנאה מהשירים העבריים, הם גם כנראה מספרים עלינו משהו.

קטגוריה מיוחדת בשירה העברית היא שירי שלום. זמזמו בהנאה – "הן אפשר שיהיה כבר מחר", "אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה", "אלוהים שלי רציתי שתדע", "נולדתי לשלום, שרק יגיע", "יונה עם עלה של זית", "אנחנו הילדים של חורף, שנת שבעים ושלוש". לרגל חג הסוכות שחל כעת, אפשר להזכיר גם ש"שלומית בונה סוכת שלום".

ברשומה הזו נציץ מתי נכתבו שירי השלום העיקריים, ונחשוב מה זה אומר עלינו.

להמשיך לקרוא שירי שלום

איך בחרתי את קופת הגמל המנייתית שלי

[עדכון: יש רשומת המשך האם יש קופות גמל "טובות"?]

חלק מהחסכון הפנסיוני שלי מופקד בקופת גמל. ככזו שאמורה לעבוד עוד שנים רבות בחרתי בקופה מנייתית.

בבחירת הקופה התחשבתי בדמי הניהול ובתשואה הממוצעת של הקופה על פני חמש שנים. הגיוני? כך חשבתי. עכשיו אני חושב אחרת.

בקצרה?

1. הסתכלות על תשואה ארוכת טווח (נניח של 5 שנים) עשויה להטעות אם היא מושפעת מאוד משנה אחת מוצלחת.

2. לפחות בקופות המנייתיות, אופייני שההבדל בדמי הניהול שולי יחסית להבדלים בתשואות בין הקופות.

עכשיו קצת יותר בהרחבה:

להמשיך לקרוא איך בחרתי את קופת הגמל המנייתית שלי

"כמותית" עוברת

כמותית עברה דירה.

מ hovavdror.wordpress.com לאתר זה ( https://quantitatively.club )

הרשומות הישנות הועתקו גם הנה.

הרבע הראשון בכדורסל

האם אפשר רק איתו? האם אפשר בלעדיו?

בסיום הרבע הראשון הפער היה מעל 10 נקודות. אפשר לכבות את הטלויזיה.

רגע. באמת? התחושה שלי הייתה הפוכה: למי אכפת מהרבע הראשון. כמעט שאין לו משמעות.
אז מה נכון? האם פער גדול ברבע הראשון כבר סוגר את המשחק, או האם אפשר להתעלם ממנו, וניתן להתחיל לראות את המשחק ברבע השני?

 

כדי לענות על השאלה הרת הגורל "גרדתי" מהאתר basketball reference נתוני NBA של מעל 45 שנים, מ־1970 ועד היום.

שורות תחתונות:
להמשיך לקרוא הרבע הראשון בכדורסל

כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

אסנת ואלי מגדילים את השתתפותם החודשית בקצבאות נכים בכ־175 ₪. מ־650 ₪ בחודש למעל 800 ₪ בחודש.

אסנת ואלי מגדלים שני ילדים ומרוויחים יחדיו 30,000 ₪ ברוטו בחודש.

הרשומה הזו אינה על קצבאות הנכים. הרשומה הזו מסייעת להבין כמה מכספי המיסים שלך משמשים, למשל, לתשלום תוספת של 4.2 מיליארד שקלים, וכך לאפשר המשגה של תקציב המדינה באופן אינטואיטיבי יותר.

באופן כללי יותר, ננסה להבין מה ההשתתפות העצמית של אסנת ואלי (ולהבדיל – שלך) בתקציב בגודל מיליארדים. בתקציב החינוך. בבריאות. בסלילת כבישים ובתחבורה ציבורית. לא כמה מיליארדים המדינה משלמת – אלא כמה שקלים, שקלים שאסנת ואלי הרוויחו ונגבו כמיסים, נותבו לכל נושא.

זה עניין אותי כי כששומעים שהתקציב לנושא כלשהו עומד על, נניח, 50 מיליארד ₪ ברור שמדובר בהרבה כסף, אבל לא ברור באמת כמה. רובינו לא חושבים במיליארדים.

להמשיך לקרוא כמה מהכיס שלי שווה מיליארד שקל בתקציב המדינה

גיל ושכר ממוצע

הגיל עושה את שלו.

השכר הממוצע (והחציוני) במשק מסקרן רבים מאיתנו כדי לדעת משהו לגבי עצמנו. נו? אני מרוויח יותר או פחות מהשכר הממוצע? הרבה יותר או פחות?

כנראה שבגיל 20 מעטים מתעניינים האם השכר שלהם נמוך או גבוה מהשכר הממוצע במשק. בגיל 40 זה כבר מעניין, אבל אז (חדשות משמחות) מובטח שקוראי הבלוג יהנו מהכנסה ממוצעת גבוהה מהשכר הממוצע במשק. כן, כן, אפשר לקבוע תאריך. נתכנס יחדיו ונסתכל באושר ועושר הרחק מלמעלה על השכר הממוצע.

feeling-rich

להמשיך לקרוא גיל ושכר ממוצע

משך הטיסות באל-על לניו-יורק

האם טיסות אל-על אכן ארוכות יותר מהנדרש?

לאחר שראיתי טענות לשני הצדדים, בלי ביסוס. לאחר שחלק מציגים את לוח הזמנים המתוכנן ל JFK של אל-על לעומת זה של Delta כדי לטעון שההבדלים לא גדולים (רק שמדובר בהבדל בתכנון, ולא בטיסה בפועל), חיפשתי נתונים.

להמשיך לקרוא משך הטיסות באל-על לניו-יורק

הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

ברירת המחדל של המצטרפים לביטוח סיעודי (רובנו?) היא כיסוי לחמש שנים של הזדקקות לסיוע, בלבד.

העובדה שהביטוח הסיעודי מוגבל לחמש שנים בלבד מטרידה. למה רק חמש? מה אם אאריך חיים, אז משפחתי תצטרף להוסיף לסבל הבלתי נמנע גם הוצאה של עוד 15,000 שקלים בחודש?
לכן, מציעים לנו גם אופציה לביטוח נוסף – למקרה שבעתיד נשתכן במוסד סיעודי, ונהיה לקוחות מתמידים. הביטוח ישלם סכומים נכבדים למוסד הסיעודי כל עוד נשהה בו, החל מסיום חמש השנים הראשונות וככל שרק יהיה בכך צורך.

כמו כל ביטוח שקשור לבריאות, הנטיה שלנו היא להגיד לסוכן "כן". הרי מה יותר חשוב מבריאות? רק שאז רואים את העלות, ושואלים האם לא מפילים עלינו כפל כיסויים? האם לא מציעים לנו לבטח גם את מה שלא צריך?

להמשיך לקרוא הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

הפעם משהו מעט שונה. משהו ששוכב במגירה כבר שנה. בלי תרשימים בכלל. רק מלל.

קצת על עסקים חברתיים בישראל. דבר נפלא וראוי להערכה. הציניקנים שבינינו לא מודעים כמה אנשים טובים פועלים סביבם.

העסקים הללו והאנשים הבוחרים לתרום את מרצם לעסקים כאלו ראויים להכרה ולהערכה של כולנו. הרשומה הזו, ואין בכך כל ניגוד, היא רשומה ביקורתית ויש בה הצעה לאופן חשיבה ופעולה לעסקים חברתיים.

בקצרה:

  • טוּב אינה מילה נרדפת להשפעה.
  • עסקים שעוסקים בטוּב ולא משיגים השפעה בקנה מידה רלוונטי מייצרים תחושה של עשיה ומטשטשים את ההשפעה המועטה.
  • בהגדרת מטרת ארגון אין די בקביעת הבעיה בה הארגון יעסוק. נכון לקבוע מטרה חברתית המפרטת יעדים כמותיים ומדידים, שמידתם מספקת להשגת שיפור משמעותי.

  להמשיך לקרוא עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

תאונות דרכים, טלפונים ניידים ואופניים חשמליים

לאחר שנים בהם מצב הבטיחות בדרכים הלך והשתפר (כן, כן) המגמה המבורכת נבלמה. בדיוק כשנכנסו לחיינו הטלפונים הניידים והאופניים החשמליים. למרות שעדיין חסרים הרבה מהנתונים, הרשומה הזו מנסה לברר איפה כדאי שיהיו הדגשים שלנו – ואיפה מסתמן שתחושות הבטן שלנו מטעות.

להמשיך לקרוא תאונות דרכים, טלפונים ניידים ואופניים חשמליים

השקעה בדירה או בשוק ההון?

הקדמה

נניח שיש לך סכום מכובד להשקעה. מספיק מכובד כדי שיהיה אפשר לקנות בו דירה. האם, להשקעה ארוכת טווח, עדיף לרכוש דירת מגורים ולהשכיר אותה או להשקיע את הכסף בשוק ההון? נדמה שמדובר באחת מהשאלות השחוקות ביותר. רק שפעם אחר פעם חוזרים אליה.

רובנו בטוחים בתשובה. אם אתה כבר בטוח בתשובה, כמו אנשים רבים, הרשומה הזו לא מיועדת עבורך. אולי כי אתה כבר מכיר את הפרטים. אולי להפך. כך או כך הרשומה הזו לא תשנה את דעתך.

אבל אם דעתך לא התקבעה ואתה סקרן, אז בבקשה. הסתבר שלמרות שמדובר בשאלה שחוקה, לא מצאתי מן המוכן את הפרטים שחיפשתי, והיה צורך ללקט את המידע ולעבד אותו. הרשומה היא שיתוף של החיפוש שלי אחר נתונים כמותיים כדי להבין לאן נוטה הכף, ועד כמה.

לתשובה יש מרכיבים מבוססי נתונים, ומרכיבים "רכים". לאנשים רבים השיקולים הרכים מספיקים כדי לבחור בהחלטה הנכונה עבורם. בצדק. יש כאלה שעיסוק בדירה, מציאת שוכרים, טיפול בתקלות וכל שאר הנושאים הכרוכים בכך – גורם להם סבל שמניעתו שווה עבורם ויתור על תשואה, גם אם היא עודפת. יש כאלה שעבורם החלטה להעדיף להשקיע בשוק ההון אינה מוצדקת, בכלל ללא תלות בשאלה האם כלכלית היא מוצלחת. כי ההחלטה הזו תגרום עבורם לסבל ארוך ומתמשך בדיונים עם אמא ואבא, סבא וסבתא הדודה והשכן שיודעים שהם טועים – סבל שעולה עבורם על כל רווח כלכלי סביר. מי שנמנה על קבוצת ה"סובלים" – לא צריך נתונים כמותיים על תשואה כדי לבחור.

בדומה מי שיודע שאם לא יקשרו לו את הידיים הוא ישחק עם אפיק ההשקעה פעם בשבועיים, ובמיוחד בעת משבר – עדיף לו לבחור באפיק שקושר לו את הידיים מפעולות פזיזות (ספויילר: זה לא בהכרח דירה).

קדימון – הניתוח הביא אותי למסקנה שהשקעה בשוק ההון עדיפה בדרך כלל. כמותית – העדיפות גבוהה הרבה יותר משציפיתי.

כסת"ח: אינני מומחה לנדל"ן, לשוק ההון או להשקעות מכל סוג אחר. אני בטח טועה ומחמיץ דברים עיקריים וחשובים. אשמח לשמוע הערות והארות. עם זאת, שימוש במידע – על אחריותך האישית.

מספיק הקדמה? אפשר לעבור לנתונים?

"מחירי הדירות בישראל תמיד עולים"

בטח שמעתם את הטענה הזו. כיוון שהיא טענה עובדתית, אפשר לבחון אותה.

להמשיך לקרוא השקעה בדירה או בשוק ההון?

תשומת לב לרעידות אדמה – הרוגים לעומת תמ"ג לנפש

רעידת האדמה שהתחוללה באיטליה השבוע וגבתה את חייהם של כ־300 איש (מספר לא סופי) זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב אצלנו.

רצ"ב השוואה, מבוססת נתוני ויקיפדיה, של רעידות אדמה שגבו מעל 100 הרוגים בין השנים 2010-2016.

להשוואה שלושה פרמטרים:

  1. מספר ההרוגים,
  2. תמ"ג לנפש של המדינה,
  3. האם יש ערך בויקיפדיה העברית המתאר את רעידת האדמה.

הבחירה בבחינת קיום ערך בויקיפדיה העברית היא בחירה פשטנית לאמידת תשומת הלב שלנו לרעידת האדמה.

להמשיך לקרוא תשומת לב לרעידות אדמה – הרוגים לעומת תמ"ג לנפש

חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

הקדמה – שר החינוך

לאחרונה נושא לימודי הליבה היה בכותרות, לאור ביטול החוק שהעבירה מפלגת 'יש עתיד' בכנסת הקודמת.

שר החינוך הגיב למקטרגים ברשומה בפייסבוק שכותרתה כל האמת על "ביטול לימוד ליבה של החרדים" – הפוסט שיעשה לכם סדר ב 2 דקות.

ציטוטים עיקריים מדבריו:

יש כ440,000 תלמידים חרדים.
כ40,000 מתוכם אינם לומדים מתמטיקה ואנגלית. הם לומדים במה שנקרא "מוסדות פטור".
יתר ה400,000 כבר לומדים מתמטיקה/אנגלית ברמות שונות (בדרך כלל לא מספיק וברמה נמוכה למדי, ואגיע לכך מיד).

לפיד חוקק חוק שנוגע ל1.8% מתלמידי ישראל (40 אלף מתוך 2.3 מיליון) ופחות מעשירית (!) מהחרדים.

אני מתמקד ב400,000 החרדים (מעל 90%) שכן לומדים ליבה מסוימת.

 

האומנם? לא בדיוק. הנה פוסט אחר שינסה לעשות לכם "סדר בשתי דקות"…

להמשיך לקרוא חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

נראה שהתוכנית לעידוד תלמידי התיכון לבחור בחמש יחידות לימוד במתמטיקה תפסה בשנה האחרונה תשומת לב ציבורית רבה, ואף מעוררת אמוציות. אנשים רבים הם "ממש בעד" או "ממש נגד".

נדמה שאפשר לנחש באופן מוצלח למדי את דעתו של אדם על התוכנית לאחר הכרות בת דקות ספורות, מבלי לשאול אותו אף שאלה ישירה על התוכנית. בכלל זה אפשר לזהות מהם השיקולים לתמיכה בעד ונגד, אילו נתונים נראים רלוונטים לגיבוש הדעה, ועוד יותר אילו נתונים נראים כלא נחוצים לגיבושה. חבל.

מיעוט מדוכא

אחת הטענות המרכזיות נגד התוכנית היא ההשפעה על אלו שחמש יחידות הן לא בשבילם. יש רבים כאלה.

לפי הטעון, כתוצאה מקמפיין מתוקשר ומתוזמר הם הופכים למיעוט נרדף ומושפל. המיעוט מסתכל ימינה ושמאלה, רואה את חבריו שנוהרים להבחן בחמש יחידות ומרגיש שהוא סוג ב'. כל מי ש'טוב' נמצא בחמש יחידות, והמעטים שלא רוצים או לא יכולים מרגישים מבודדים. להמשיך לקרוא קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

מקובל להציג אותנו כעניים. מאוד.

ה OECD מספר לנו שמדינת ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בארגון.

ליתר דיוק המדינה הכי ענייה, מלבד מקסיקו.

חוץ מזה, נראה מהנתונים שישראל היא אחת מארבע מדינות (יחד עם מקסיקו, ארה"ב ותורכיה) שהעוני בהן קופץ וחריג יחסית למדינות הקודמות להם במדד העוני.

אם להגר, לאן? לפי ה־OECD המדינה עם שיעור העוני הנמוך ביותר בארגון היא… צ'כיה!

2016-06-09 11_06_27-Inequality - Poverty rate - OECD Data

מרגישים שמשהו לא בסדר? עזבו את ישראל – האם באמת המצב בצ'כיה עדיף על זה שבאוסטרליה?

יש כאן עיוות. בואו ננסה להסתכל על הנתונים קצת אחרת. להמשיך לקרוא עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

Middle class is (not) shrinking?

בחינה קטנה.  ההשראה היא
אז בארה"ב מעמד הביניים נשחק. את מקומו תופס גידול בשתי הקבוצות האחרות – העשירים והעניים. לפי הוושינגטון פוסט זה נכון לאורך ולרוחב ארה"ב, על שלל מדינותיה.

 

שאלתי את עצמי האם גם אצלנו מעמד הביניים מצטמצם, ו"מפנה מקום" לעשירים ו/או לעניים.
ההגדרה של מעמד הביניים במאמר למעלה אינה סטנדרטית, אבל יש בה הגיון. לא מצאתי בקלות נתונים זהים על ישראל, אבל מצאתי תחליף הולם: טבלה מהשנתון האחרון של הלמ"ס. טבלה 2 בעמוד 7. הטבלה מספקת חלוקת ההכנסות הכספיות נטו בין עשירונים של משקי בית.

להמשיך לקרוא Middle class is (not) shrinking?

בעקבות התמיכה האבודה

24 במאי, 2016

על עמותות ותמיכת מדינה.

הקדמה 1 – למי אין טעם לקרוא

אם נכנסת לכאן בתקווה למצוא חיזוקים לטענה שהמדינה מבזבזת את כספי משלם המיסים על עמותות ללא הצדקה, הגעת למקום הלא נכון. אני חושב אחרת. הדיון הזה לא יסביר אפילו למה אני חושב אחרת, כי הוא בנושא אחר.

בעצם, מה שיש כאן מיועד לאנשים עם מעורבות בדרך כלשהי בתקציבים במגזר החברתי. דגש למגייסי משאבים, אך לא רק (כדי להבהיר את הנקודה – גם תורם עשוי למצוא במידע עניין).

במה כן נדון?  עד כמה סיוע המדינה משמעותי בתקצוב עמותות ("קלאסיות"). עד כמה הוא שונה בין עמותות עם מאפיינים שונים. עד כמה חשוב להתמקצע ולהשתפר בגיוס משאבים מהמדינה. האם וכיצד המידע הזה משמעותי גם לתורם בבחינת העמותות דרכן ינסה לתרום חברתית.

הקדמה 2 – מהסוף להתחלה

יש מלכ"רים שמקבלים את כל תקציבם מהמדינה. יש (הרבה יותר) מלכ"רים שלא מקבלים שקל אחד מאוצר המדינה. ויש, כמובן, את אלו שמקבלים חלק מתקציבם מהמדינה.

האם תוכל לנחש, לפחות באופן גס, איזה אחוז מתקציב עמותה X מגיע ממשלם המיסים (לעומת האחוז המשלים שמגיע מתרומות ומפעילות מניבה הכנסה)? להמשיך לקרוא בעקבות התמיכה האבודה