השקעה בדירה או בשוק ההון?

הקדמה

נניח שיש לך סכום מכובד להשקעה. מספיק מכובד כדי שיהיה אפשר לקנות בו דירה. האם, להשקעה ארוכת טווח, עדיף לרכוש דירת מגורים ולהשכיר אותה או להשקיע את הכסף בשוק ההון? נדמה שמדובר באחת מהשאלות השחוקות ביותר. רק שפעם אחר פעם חוזרים אליה.

רובנו בטוחים בתשובה. אם אתה כבר בטוח בתשובה, כמו אנשים רבים, הרשומה הזו לא מיועדת עבורך. אולי כי אתה כבר מכיר את הפרטים. אולי להפך. כך או כך הרשומה הזו לא תשנה את דעתך.

אבל אם דעתך לא התקבעה ואתה סקרן, אז בבקשה. הסתבר שלמרות שמדובר בשאלה שחוקה, לא מצאתי מן המוכן את הפרטים שחיפשתי, והיה צורך ללקט את המידע ולעבד אותו. הרשומה היא שיתוף של החיפוש שלי אחר נתונים כמותיים כדי להבין לאן נוטה הכף, ועד כמה.

לתשובה יש מרכיבים מבוססי נתונים, ומרכיבים "רכים". לאנשים רבים השיקולים הרכים מספיקים כדי לבחור בהחלטה הנכונה עבורם. בצדק. יש כאלה שעיסוק בדירה, מציאת שוכרים, טיפול בתקלות וכל שאר הנושאים הכרוכים בכך – גורם להם סבל שמניעתו שווה עבורם ויתור על תשואה, גם אם היא עודפת. יש כאלה שעבורם החלטה להעדיף להשקיע בשוק ההון אינה מוצדקת, בכלל ללא תלות בשאלה האם כלכלית היא מוצלחת. כי ההחלטה הזו תגרום עבורם לסבל ארוך ומתמשך בדיונים עם אמא ואבא, סבא וסבתא הדודה והשכן שיודעים שהם טועים – סבל שעולה עבורם על כל רווח כלכלי סביר. מי שנמנה על קבוצת ה"סובלים" – לא צריך נתונים כמותיים על תשואה כדי לבחור.

בדומה מי שיודע שאם לא יקשרו לו את הידיים הוא ישחק עם אפיק ההשקעה פעם בשבועיים, ובמיוחד בעת משבר – עדיף לו לבחור באפיק שקושר לו את הידיים מפעולות פזיזות (ספויילר: זה לא בהכרח דירה).

קדימון – הניתוח הביא אותי למסקנה שהשקעה בשוק ההון עדיפה בדרך כלל. כמותית – העדיפות גבוהה הרבה יותר משציפיתי.

כסת"ח: אינני מומחה לנדל"ן, לשוק ההון או להשקעות מכל סוג אחר. אני בטח טועה ומחמיץ דברים עיקריים וחשובים. אשמח לשמוע הערות והארות. עם זאת, שימוש במידע – על אחריותך האישית.

מספיק הקדמה? אפשר לעבור לנתונים?

"מחירי הדירות בישראל תמיד עולים"

בטח שמעתם את הטענה הזו. כיוון שהיא טענה עובדתית, אפשר לבחון אותה.

להמשיך לקרוא השקעה בדירה או בשוק ההון?

תשומת לב לרעידות אדמה – הרוגים לעומת תמ"ג לנפש

רעידת האדמה שהתחוללה באיטליה השבוע וגבתה את חייהם של כ־300 איש (מספר לא סופי) זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב אצלנו.

רצ"ב השוואה, מבוססת נתוני ויקיפדיה, של רעידות אדמה שגבו מעל 100 הרוגים בין השנים 2010-2016.

להשוואה שלושה פרמטרים:

  1. מספר ההרוגים,
  2. תמ"ג לנפש של המדינה,
  3. האם יש ערך בויקיפדיה העברית המתאר את רעידת האדמה.

הבחירה בבחינת קיום ערך בויקיפדיה העברית היא בחירה פשטנית לאמידת תשומת הלב שלנו לרעידת האדמה.

להמשיך לקרוא תשומת לב לרעידות אדמה – הרוגים לעומת תמ"ג לנפש

חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

הקדמה – שר החינוך

לאחרונה נושא לימודי הליבה היה בכותרות, לאור ביטול החוק שהעבירה מפלגת 'יש עתיד' בכנסת הקודמת.

שר החינוך הגיב למקטרגים ברשומה בפייסבוק שכותרתה כל האמת על "ביטול לימוד ליבה של החרדים" – הפוסט שיעשה לכם סדר ב 2 דקות.

ציטוטים עיקריים מדבריו:

יש כ440,000 תלמידים חרדים.
כ40,000 מתוכם אינם לומדים מתמטיקה ואנגלית. הם לומדים במה שנקרא "מוסדות פטור".
יתר ה400,000 כבר לומדים מתמטיקה/אנגלית ברמות שונות (בדרך כלל לא מספיק וברמה נמוכה למדי, ואגיע לכך מיד).

לפיד חוקק חוק שנוגע ל1.8% מתלמידי ישראל (40 אלף מתוך 2.3 מיליון) ופחות מעשירית (!) מהחרדים.

אני מתמקד ב400,000 החרדים (מעל 90%) שכן לומדים ליבה מסוימת.

 

האומנם? לא בדיוק. הנה פוסט אחר שינסה לעשות לכם "סדר בשתי דקות"…

להמשיך לקרוא חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

להמשיך לקרוא חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

נראה שהתוכנית לעידוד תלמידי התיכון לבחור בחמש יחידות לימוד במתמטיקה תפסה בשנה האחרונה תשומת לב ציבורית רבה, ואף מעוררת אמוציות. אנשים רבים הם "ממש בעד" או "ממש נגד".

נדמה שאפשר לנחש באופן מוצלח למדי את דעתו של אדם על התוכנית לאחר הכרות בת דקות ספורות, מבלי לשאול אותו אף שאלה ישירה על התוכנית. בכלל זה אפשר לזהות מהם השיקולים לתמיכה בעד ונגד, אילו נתונים נראים רלוונטים לגיבוש הדעה, ועוד יותר אילו נתונים נראים כלא נחוצים לגיבושה. חבל.

מיעוט מדוכא

אחת הטענות המרכזיות נגד התוכנית היא ההשפעה על אלו שחמש יחידות הן לא בשבילם. יש רבים כאלה.

לפי הטעון, כתוצאה מקמפיין מתוקשר ומתוזמר הם הופכים למיעוט נרדף ומושפל. המיעוט מסתכל ימינה ושמאלה, רואה את חבריו שנוהרים להבחן בחמש יחידות ומרגיש שהוא סוג ב'. כל מי ש'טוב' נמצא בחמש יחידות, והמעטים שלא רוצים או לא יכולים מרגישים מבודדים. להמשיך לקרוא קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

מקובל להציג אותנו כעניים. מאוד.

ה OECD מספר לנו שמדינת ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בארגון.

ליתר דיוק המדינה הכי ענייה, מלבד מקסיקו.

חוץ מזה, נראה מהנתונים שישראל היא אחת מארבע מדינות (יחד עם מקסיקו, ארה"ב ותורכיה) שהעוני בהן קופץ וחריג יחסית למדינות הקודמות להם במדד העוני.

אם להגר, לאן? לפי ה־OECD המדינה עם שיעור העוני הנמוך ביותר בארגון היא… צ'כיה!

2016-06-09 11_06_27-Inequality - Poverty rate - OECD Data

מרגישים שמשהו לא בסדר? עזבו את ישראל – האם באמת המצב בצ'כיה עדיף על זה שבאוסטרליה?

יש כאן עיוות. בואו ננסה להסתכל על הנתונים קצת אחרת. להמשיך לקרוא עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

Middle class is (not) shrinking?

בחינה קטנה.  ההשראה היא
אז בארה"ב מעמד הביניים נשחק. את מקומו תופס גידול בשתי הקבוצות האחרות – העשירים והעניים. לפי הוושינגטון פוסט זה נכון לאורך ולרוחב ארה"ב, על שלל מדינותיה.

 

שאלתי את עצמי האם גם אצלנו מעמד הביניים מצטמצם, ו"מפנה מקום" לעשירים ו/או לעניים.
ההגדרה של מעמד הביניים במאמר למעלה אינה סטנדרטית, אבל יש בה הגיון. לא מצאתי בקלות נתונים זהים על ישראל, אבל מצאתי תחליף הולם: טבלה מהשנתון האחרון של הלמ"ס. טבלה 2 בעמוד 7. הטבלה מספקת חלוקת ההכנסות הכספיות נטו בין עשירונים של משקי בית.

להמשיך לקרוא Middle class is (not) shrinking?

בעקבות התמיכה האבודה

24 במאי, 2016

על עמותות ותמיכת מדינה.

הקדמה 1 – למי אין טעם לקרוא

אם נכנסת לכאן בתקווה למצוא חיזוקים לטענה שהמדינה מבזבזת את כספי משלם המיסים על עמותות ללא הצדקה, הגעת למקום הלא נכון. אני חושב אחרת. הדיון הזה לא יסביר אפילו למה אני חושב אחרת, כי הוא בנושא אחר.

בעצם, מה שיש כאן מיועד לאנשים עם מעורבות בדרך כלשהי בתקציבים במגזר החברתי. דגש למגייסי משאבים, אך לא רק (כדי להבהיר את הנקודה – גם תורם עשוי למצוא במידע עניין).

במה כן נדון?  עד כמה סיוע המדינה משמעותי בתקצוב עמותות ("קלאסיות"). עד כמה הוא שונה בין עמותות עם מאפיינים שונים. עד כמה חשוב להתמקצע ולהשתפר בגיוס משאבים מהמדינה. האם וכיצד המידע הזה משמעותי גם לתורם בבחינת העמותות דרכן ינסה לתרום חברתית.

הקדמה 2 – מהסוף להתחלה

יש מלכ"רים שמקבלים את כל תקציבם מהמדינה. יש (הרבה יותר) מלכ"רים שלא מקבלים שקל אחד מאוצר המדינה. ויש, כמובן, את אלו שמקבלים חלק מתקציבם מהמדינה.

האם תוכל לנחש, לפחות באופן גס, איזה אחוז מתקציב עמותה X מגיע ממשלם המיסים (לעומת האחוז המשלים שמגיע מתרומות ומפעילות מניבה הכנסה)? להמשיך לקרוא בעקבות התמיכה האבודה