חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

להמשיך לקרוא חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

נראה שהתוכנית לעידוד תלמידי התיכון לבחור בחמש יחידות לימוד במתמטיקה תפסה בשנה האחרונה תשומת לב ציבורית רבה, ואף מעוררת אמוציות. אנשים רבים הם "ממש בעד" או "ממש נגד".

נדמה שאפשר לנחש באופן מוצלח למדי את דעתו של אדם על התוכנית לאחר הכרות בת דקות ספורות, מבלי לשאול אותו אף שאלה ישירה על התוכנית. בכלל זה אפשר לזהות מהם השיקולים לתמיכה בעד ונגד, אילו נתונים נראים רלוונטים לגיבוש הדעה, ועוד יותר אילו נתונים נראים כלא נחוצים לגיבושה. חבל.

מיעוט מדוכא

אחת הטענות המרכזיות נגד התוכנית היא ההשפעה על אלו שחמש יחידות הן לא בשבילם. יש רבים כאלה.

לפי הטעון, כתוצאה מקמפיין מתוקשר ומתוזמר הם הופכים למיעוט נרדף ומושפל. המיעוט מסתכל ימינה ושמאלה, רואה את חבריו שנוהרים להבחן בחמש יחידות ומרגיש שהוא סוג ב'. כל מי ש'טוב' נמצא בחמש יחידות, והמעטים שלא רוצים או לא יכולים מרגישים מבודדים. להמשיך לקרוא קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

מקובל להציג אותנו כעניים. מאוד.

ה OECD מספר לנו שמדינת ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בארגון.

ליתר דיוק המדינה הכי ענייה, מלבד מקסיקו.

חוץ מזה, נראה מהנתונים שישראל היא אחת מארבע מדינות (יחד עם מקסיקו, ארה"ב ותורכיה) שהעוני בהן קופץ וחריג יחסית למדינות הקודמות להם במדד העוני.

אם להגר, לאן? לפי ה־OECD המדינה עם שיעור העוני הנמוך ביותר בארגון היא… צ'כיה!

2016-06-09 11_06_27-Inequality - Poverty rate - OECD Data

מרגישים שמשהו לא בסדר? עזבו את ישראל – האם באמת המצב בצ'כיה עדיף על זה שבאוסטרליה?

יש כאן עיוות. בואו ננסה להסתכל על הנתונים קצת אחרת. להמשיך לקרוא עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

Middle class is (not) shrinking?

בחינה קטנה.  ההשראה היא
אז בארה"ב מעמד הביניים נשחק. את מקומו תופס גידול בשתי הקבוצות האחרות – העשירים והעניים. לפי הוושינגטון פוסט זה נכון לאורך ולרוחב ארה"ב, על שלל מדינותיה.

 

שאלתי את עצמי האם גם אצלנו מעמד הביניים מצטמצם, ו"מפנה מקום" לעשירים ו/או לעניים.
ההגדרה של מעמד הביניים במאמר למעלה אינה סטנדרטית, אבל יש בה הגיון. לא מצאתי בקלות נתונים זהים על ישראל, אבל מצאתי תחליף הולם: טבלה מהשנתון האחרון של הלמ"ס. טבלה 2 בעמוד 7. הטבלה מספקת חלוקת ההכנסות הכספיות נטו בין עשירונים של משקי בית.

להמשיך לקרוא Middle class is (not) shrinking?

בעקבות התמיכה האבודה

24 במאי, 2016

על עמותות ותמיכת מדינה.

הקדמה 1 – למי אין טעם לקרוא

אם נכנסת לכאן בתקווה למצוא חיזוקים לטענה שהמדינה מבזבזת את כספי משלם המיסים על עמותות ללא הצדקה, הגעת למקום הלא נכון. אני חושב אחרת. הדיון הזה לא יסביר אפילו למה אני חושב אחרת, כי הוא בנושא אחר.

בעצם, מה שיש כאן מיועד לאנשים עם מעורבות בדרך כלשהי בתקציבים במגזר החברתי. דגש למגייסי משאבים, אך לא רק (כדי להבהיר את הנקודה – גם תורם עשוי למצוא במידע עניין).

במה כן נדון?  עד כמה סיוע המדינה משמעותי בתקצוב עמותות ("קלאסיות"). עד כמה הוא שונה בין עמותות עם מאפיינים שונים. עד כמה חשוב להתמקצע ולהשתפר בגיוס משאבים מהמדינה. האם וכיצד המידע הזה משמעותי גם לתורם בבחינת העמותות דרכן ינסה לתרום חברתית.

הקדמה 2 – מהסוף להתחלה

יש מלכ"רים שמקבלים את כל תקציבם מהמדינה. יש (הרבה יותר) מלכ"רים שלא מקבלים שקל אחד מאוצר המדינה. ויש, כמובן, את אלו שמקבלים חלק מתקציבם מהמדינה.

האם תוכל לנחש, לפחות באופן גס, איזה אחוז מתקציב עמותה X מגיע ממשלם המיסים (לעומת האחוז המשלים שמגיע מתרומות ומפעילות מניבה הכנסה)? להמשיך לקרוא בעקבות התמיכה האבודה