ישראל 2021 – תמונת מצב לפי רשויות מקומיות

בימים מוטרפים אלה, בשעות המעטות בהן לא עוסקים בפרנסה או בעניינים ברומו של עולם, ומחפשים משהו להסחת הדעת – אני פונה לנתונים. הלמ"ס פרסמו לאחרונה את קובץ הרשויות המקומיות לשנת 2021, ולטובת המעטים כמוני שמוצאים עניין בקבצים עמוסי נתונים על מדינת ישראל – יצרתי אפליקציה להנגשת הנתונים שבקובץ.
בזכות התשתית של הכלי להנגשת נתוני גמלנט ושל הכלי להשוואת השקעות פאסיביות, שכבר עשיתי, זה היה קל.

אז עכשיו לחובבי הז'נאר, גם כלי להנגשת קובץ הרשויות המקומיות של הלמ"ס לשנת 2021 (וכן למספר שנים קודמות).
כל הכלים דורשים שימוש במחשב, ואינם מותאמים לנייד.
את הקובץ העשרתי בעוד כמה בסיסי נתונים וכלים (כמו למשל אחוז המצביעים לקואליציה בכל ישוב או אחוז המצביעים למפלגות דתיות בכל ישוב בבחירות האחרונות; או למשל אפשרות לתקנן כל נתון לקבוצות אוכלוסיה לפי גיל (למשל מקרי סוכרת מתוקנן לאוכלוסיה מעל גיל 45).

אפשר לגלות הרבה דברים עלינו. כלומר עלינו של 2021 וקודם לכן. מוזמנים לשחק. מספר דוגמאות אשפוך מייד:

נתחיל בתחבורה. הגיל הממוצע של כלי הרכב מושפע באופן די אחיד מהמדד הכלכלי-חברתי. החל מגיל ממוצע של כ 10 שנים באזורים עניים, ועד לכ־6 שנים באזורים המבוססים.

גיל ממוצע של רכב פ

מעניין לראות גם שהגיל הממוצע במגמת שינוי. הוא במגמת עליה, והיא ניכרת במיוחד בישובים העשירים יותר (כלומר משנה לשנה העשירים נוהגים ברכבים ישנים יותר). יתכן שמדובר בתופעת קורונה. נחכה לקבצי הלמ"ס של השנים הבאות.

מגמת שינוי גיל ממוצע של כלי רכב פרטי

את תופעת השינוי בגיל הממוצע של רכב פרטי אפשר לראות בדרך נוספת, לערים מרכזיות:מגמת שינוי גיל ממוצע של כלי רכב פרטי בערים מרכזיות

וכמה כלי רכב פרטיים אנחנו מחזיקים?

להמשיך לקרוא ישראל 2021 – תמונת מצב לפי רשויות מקומיות

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

הרשומה הזו היא תוצאה של עיון (מומלץ) ב"דמוגרפיה של הדתיות (תהליכי חילון בציבור הדתי והמסורתי)".

היה מעניין לקרוא כי "מאז תחילת שנות התשעים ועד היום, שיעור הציבור הדתי מרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת קבוע ועומד על 10-11% למרות שיעור פריון יותר מכפול מאשר הציבור החילוני".

בהמשך לרשומה מהעבר (חרדים, דמוגרפיה ומנדטים) נראה שיש כאן עוד רמזים לכך שגודלו של כל אחד מה"שבטים" במדינת ישראל בעתיד (וגם בהווה) אינו מוסבר בפשטות לפי רמת ילודה.

אחת הדרכים לבחון את השינוי המסתמן היא לראות מה אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי היהודי, בחינוך הממלכתי בשפה הערבית, בחינוך הממלכתי דתי, בחינוך החרדי (האמת – נפרט אף יותר מחלוקה זו) – ובעיקר כיצד האחוזים הללו משתנים לאורך השנים. עיקר התרומה של הרשומה הנוכחית היא חלוקת החינוך הממלכתי (המ"מ – המוסדות המוכרים) לפלחים שונים.

יש להודות שהנתונים לא לגמרי ברורים לי, וכמו תמיד – תגובות שיעזרו להבין טוב יותר את התעלומות – יתקבלו בברכה.

להמשיך לקרוא הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

הקדמה – שר החינוך

לאחרונה נושא לימודי הליבה היה בכותרות, לאור ביטול החוק שהעבירה מפלגת 'יש עתיד' בכנסת הקודמת.

שר החינוך הגיב למקטרגים ברשומה בפייסבוק שכותרתה כל האמת על "ביטול לימוד ליבה של החרדים" – הפוסט שיעשה לכם סדר ב 2 דקות.

ציטוטים עיקריים מדבריו:

יש כ440,000 תלמידים חרדים.
כ40,000 מתוכם אינם לומדים מתמטיקה ואנגלית. הם לומדים במה שנקרא "מוסדות פטור".
יתר ה400,000 כבר לומדים מתמטיקה/אנגלית ברמות שונות (בדרך כלל לא מספיק וברמה נמוכה למדי, ואגיע לכך מיד).

לפיד חוקק חוק שנוגע ל1.8% מתלמידי ישראל (40 אלף מתוך 2.3 מיליון) ופחות מעשירית (!) מהחרדים.

אני מתמקד ב400,000 החרדים (מעל 90%) שכן לומדים ליבה מסוימת.

 

האומנם? לא בדיוק. הנה פוסט אחר שינסה לעשות לכם "סדר בשתי דקות"…

להמשיך לקרוא חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה

נראה שהתוכנית לעידוד תלמידי התיכון לבחור בחמש יחידות לימוד במתמטיקה תפסה בשנה האחרונה תשומת לב ציבורית רבה, ואף מעוררת אמוציות. אנשים רבים הם "ממש בעד" או "ממש נגד".

נדמה שאפשר לנחש באופן מוצלח למדי את דעתו של אדם על התוכנית לאחר הכרות בת דקות ספורות, מבלי לשאול אותו אף שאלה ישירה על התוכנית. בכלל זה אפשר לזהות מהם השיקולים לתמיכה בעד ונגד, אילו נתונים נראים רלוונטים לגיבוש הדעה, ועוד יותר אילו נתונים נראים כלא נחוצים לגיבושה. חבל.

מיעוט מדוכא

אחת הטענות המרכזיות נגד התוכנית היא ההשפעה על אלו שחמש יחידות הן לא בשבילם. יש רבים כאלה.

לפי הטעון, כתוצאה מקמפיין מתוקשר ומתוזמר הם הופכים למיעוט נרדף ומושפל. המיעוט מסתכל ימינה ושמאלה, רואה את חבריו שנוהרים להבחן בחמש יחידות ומרגיש שהוא סוג ב'. כל מי ש'טוב' נמצא בחמש יחידות, והמעטים שלא רוצים או לא יכולים מרגישים מבודדים. להמשיך לקרוא קמפיין להצלת 4 יחידות לימוד מתמטיקה