שני גרוש על האיזון בין בית המשפט העליון לממשלה ולכנסת

בית המשפט העליון עולה לכותרות בשנים האחרונות בשאלה של משילות. כשבית המשפט העליון פוסל סעיף בחוק או כשבית המשפט מחליט שלא לכבד החלטת קבינט מתעוררת השאלה האם בית המשפט מבצע הפיכה (כתבתי במקור "הפיכה" במרכאות, אך הסרתי אותן מאחר שיש הטוענים להפיכה של ממש ולא לביטוי מוקצן)? האם מספר קטן של אנשים שלא נבחרו על-ידי הציבור (ויהיו מכובדים ככל שיהיו) קובע את המדיניות של מדינת ישראל במקום ממשלת ישראל, ואת ניסוח החוק במקום הכנסת?

כהמשך לרשומה האחרונה שעוסקת בניתוח מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון איני מתאפק מלשפוך כמה מחשבות על "שאלת המשילות" והאיזון בין בית המשפט העליון לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

להמשיך לקרוא שני גרוש על האיזון בין בית המשפט העליון לממשלה ולכנסת

טריוויה על בית המשפט העליון

גיא זומר גילה לי את המאגר החדש הזה שכולל מידע רב על החלטות בית המשפט העליון בין השנים 2010 ל־2018. על המאגר צריך להודות לקרן וינשל, לי אפשטיין ואנדי וורמס.

המאגר מאפשר גם לאנשים כמוני, שלא מכירים את בית המשפט, הצצה חלקית פנימה. רוצים להציץ יחד?

להמשיך לקרוא טריוויה על בית המשפט העליון

"אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

אחוז ההצבעה לכנסת.

היום נפטפט על האנשים שיכולים להצביע לכנסת, אך לא מצביעים.
למשל, האם אחוז ההצבעה גבוה או נמוך מבעבר? נמוך, ברור. נתאר איך נראית הירידה לאורך השנים.
ספוילר? ירידה חדה. בבת אחת. כמה, מתי ולמה – בהמשך.

אצל החרדים אין בעיה של אחוז הצבעה נמוך. אצל הערבים יש ועוד איך. אם כולנו היינו מצביעים, גם אלו שהיום נשארים ביום הבחירות על הספה בבית, מה היה משתנה?

לבסוף, נראה גם באיזה שעה אנחנו מצביעים, מתי יש לנו מקומות טובים יותר להיות בהם מבקלפי, ואיך זה השתנה עם השנים.

להכין פתקים. מתחילים.

להמשיך לקרוא "אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?