עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

הפעם משהו מעט שונה. משהו ששוכב במגירה כבר שנה. בלי תרשימים בכלל. רק מלל.

קצת על עסקים חברתיים בישראל. דבר נפלא וראוי להערכה. הציניקנים שבינינו לא מודעים כמה אנשים טובים פועלים סביבם.

העסקים הללו והאנשים הבוחרים לתרום את מרצם לעסקים כאלו ראויים להכרה ולהערכה של כולנו. הרשומה הזו, ואין בכך כל ניגוד, היא רשומה ביקורתית ויש בה הצעה לאופן חשיבה ופעולה לעסקים חברתיים.

בקצרה:

  • טוּב אינה מילה נרדפת להשפעה.
  • עסקים שעוסקים בטוּב ולא משיגים השפעה בקנה מידה רלוונטי מייצרים תחושה של עשיה ומטשטשים את ההשפעה המועטה.
  • בהגדרת מטרת ארגון אין די בקביעת הבעיה בה הארגון יעסוק. נכון לקבוע מטרה חברתית המפרטת יעדים כמותיים ומדידים, שמידתם מספקת להשגת שיפור משמעותי.

  להמשיך לקרוא עסקים חברתיים – האמנם שורת רווח כפולה?

בעקבות התמיכה האבודה

24 במאי, 2016

על עמותות ותמיכת מדינה.

הקדמה 1 – למי אין טעם לקרוא

אם נכנסת לכאן בתקווה למצוא חיזוקים לטענה שהמדינה מבזבזת את כספי משלם המיסים על עמותות ללא הצדקה, הגעת למקום הלא נכון. אני חושב אחרת. הדיון הזה לא יסביר אפילו למה אני חושב אחרת, כי הוא בנושא אחר.

בעצם, מה שיש כאן מיועד לאנשים עם מעורבות בדרך כלשהי בתקציבים במגזר החברתי. דגש למגייסי משאבים, אך לא רק (כדי להבהיר את הנקודה – גם תורם עשוי למצוא במידע עניין).

במה כן נדון?  עד כמה סיוע המדינה משמעותי בתקצוב עמותות ("קלאסיות"). עד כמה הוא שונה בין עמותות עם מאפיינים שונים. עד כמה חשוב להתמקצע ולהשתפר בגיוס משאבים מהמדינה. האם וכיצד המידע הזה משמעותי גם לתורם בבחינת העמותות דרכן ינסה לתרום חברתית.

הקדמה 2 – מהסוף להתחלה

יש מלכ"רים שמקבלים את כל תקציבם מהמדינה. יש (הרבה יותר) מלכ"רים שלא מקבלים שקל אחד מאוצר המדינה. ויש, כמובן, את אלו שמקבלים חלק מתקציבם מהמדינה.

האם תוכל לנחש, לפחות באופן גס, איזה אחוז מתקציב עמותה X מגיע ממשלם המיסים (לעומת האחוז המשלים שמגיע מתרומות ומפעילות מניבה הכנסה)? להמשיך לקרוא בעקבות התמיכה האבודה