קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

מוטרדים מהתחלואה ההולכת וגדלה בישראל, ומשתגעים איך אפשר לאפשר הפגנות בתנאים הללו? סתם סקרנים לראות עד כמה בישראל השמאלנים הם מפיצי מחלות? הרשומה הזאת בשבילכם.

רגע, יש בכלל נתונים? במפתיע, כן.

רוצים לראות מה גובה להבות התחלואה בחברה החרדית? תקופת החגים מגיעה והצורך להתפלל יחדיו בבית הכנסת ולהתכנס עם משפחה מורחבת לכבוד החג חזק ונכון מתמיד. האם נכון להתגמש או לפחות להעלים עין לאור הצורך העז? אתם עדיין במקום הנכון.

בימים כתיקונם לא הייתי כותב רשומה כזו. הפילוג ביננו כבר זועק לשמיים. עצוב.

בכל מקרה, הנה הנתונים:

תחלואה בקורונה לפי דפוס הצבעה

הנתונים הגרעיניים ביותר שמשחרר משרד הבריאות על התחלואה הם ברזולוציה של "אזורים סטטיסטיים". כל עיר גדולה מחולקת לדי הרבה אזורים כאלה. כל אזור הוא כמו שכונה בעיר (לעיתים קרובות חלק משכונה). בהמשך הרשומה תוכלו לראות מפה עם החלוקה לאזורים הללו (ומספר מקרי הקורונה שתועדו בכל אחד).

אז נתוני תחלואה בכל אזור – יש.

לקחתי את תוצאות הבחירות האחרונות, וקטלגתי כל אזור סטטיסטי לקבוצה. למשל אזור בו יותר מ 50% מהקולות היו לרשימה המשותפת הוגדר כערבי.

התרשים הבא מצליב את התפלגות החולים בשבוע העדכני ביותר עליו יש נתונים (שמסתיים ב 6/9) עם נתוני השיוך הפוליטי.

התוצאה לפניכם:

[איך נקבע דפוס ההצבעה של כל אזור? מה מקורות המידע? הסבר קצר תמצאו כאן]

השמאלנים מפיצי מחלות? הפוך גוטה. ככל שאתה גר בשכונה בה הצביעו יותר ימינה – כך היו סביבך יותר מאובחנים חיוביים לקורונה בשבוע האחרון. 

בשכונות בהן היה בבחירות לכנסת ה־23 יתרון ברור ל"ליכוד" התחלואה בערך כפולה מבשכונות בהן היה יתרון ברור ל"כחול לבן". באזורים דתיים (מצביעי "ימינה") התחלואה גדולה עוד יותר. התחלואה הנמוכה ביותר בנתוני משרד הבריאות היא דווקא בשכונות שבאמת אפשר לקטלג כשכונות של מצביעי שמאל.

הערבים, אך הרבה יותר מזה – החרדים – נמצאים בקטגוריה משל עצמם. הבעיה זועקת לשמיים. מי שמנסה לגזור גזירה שווה בין התפילות בבתי הכנסת לבין ההפגנות – מסיח את הדעת. מסיח מהאוכלוסיה שבה בעיית התחלואה היא הגבוהה ביותר בישראל ונותן משקל יתר לאוכלוסיה עם מינימום התחלואה בישראל.

[עדכון: מאז פרסום הרשומה, בתחילת ספטמבר, הוספתי "דשבורד" מתעדכן עם נתונים, והוספתי עוד תרשימים רלוונטיים. תוכלו למצוא בו (וכאן גם תמונה סטטית מסוף ספטמבר) נתונים עדכניים וגם, לבקשת הקהל, מתוקננים לגודל האוכלוסיה בכל אזור. יותר מזה, אפשר לראות שם גם את התוספת הבאה:]

ההפגנות הגדולות התחילו ב־14/7 במה שכונתה הפגנת "יום הביביסטיליה". אפשר לראות שלא רק שלא הייתה עליה בתחלואה בעקבות ההפגנות – חודש אחרי המגמה הייתה של ירידה. העליה מתחילה בספטמבר, ללא קשר או שינוי לחומרה במתווה ההפגנות (ובסמוך לפתיחת שנת הלימודים). מעניין לציין שאפילו באוכלוסיית מצביעי "כחול לבן" ו"עבודה-גשר-מרצ", שגם כך מתבררים כבעלי התחלואה הנמוכה ביותר, במהלך החודש שאחרי פתיחת ההפגנות המגמה הייתה של ירידה במספר המאובחנים החדשים.

נתונים עדכניים לתרשים הזה, ולעוד רבים, תוכלו למצוא ב"דשבורד" שבבלוג

תחלואה לפי אשכול חברתי-כלכלי

אין באמור כדי להסביר מדוע דווקא אצל החרדים והערבים התחלואה כה גבוהה. הסברים סבירים יש לרוב. באופן דומה לניתוח למעלה אפשר להסתכל התחלואה בקרונה בחתך של אשכול חברתי-כלכלי, במקום לפי דפוס ההצבעה:

כן, אצל העניים יש הרבה תחלואה, אצל העשירים כמעט אין תחלואה. מה הביצה ומה התרנגולת? תיאורטית, אפשר היה לחשוד שלחרדים ולערבים אין כסף לקנות מסיכות ולכן יש שם יותר הדבקה, למשל.

יש לי את ההשערות שלי, אך הן רק השערות. עם זאת, המידע על תחלואה במקומות סגורים כבר עבר סף סביר. המידע על הדבקה רבה יותר כשמדברים בקול ושרים גם הוא קיים. דעתי לאור השילוב של המידע הזה עם התחלואה הגבוהה בחברה החרדית שלא ניתן להעלים עין (קל וחומר להסדיר באופן רשמי) מתפילות בתוך בתי הכנסת, והתכנסויות אחרות במקומות סגורים.

איך קוטלגו האזורים לשיוך פוליטי?

כמובן שבכל אזור מצביעים למגוון מפלגות. גם באזור שהוא "שמאל" יש מצביעי ליכוד וימינה מהליכוד – אך במידה מועטה. כמה? בבקשה:

לגבי התצוגה, למי שלא מכיר, הקו באמצע כל מלבן מייצג את המספר ש 50% מהמקרים היו גבוהים ממנו, ו 50% היו נמוכים ממנו. אפשר להתייחס לקו שבאמצע המלבן כאל "מספר אופייני". הקצה התחתון של המלבן הוא אחוזון 25, והעליון – 75.

אני באזור חילוני ושמאלני – אז אצלנו בשכונה הכל סבבה?

לא.

נכון שהתחלואה באזורים חרדיים וערביים גבוהה בהרבה, אבל הדבקות בקורונה יש כמעט בכל מקום.

הכנתי מפה אינטראקטיבית בה ניתן לראות את התחלואה בשבוע האחרון לפי אזור סטטיסטי ("שכונה") בכל הארץ. לחיצה על הקישור או על צילום המסך המצורף יפתחו את המפה (נדרש להשתמש במחשב אישי ולא בטלפון נייד).

עדכון: קישור למפה עדכנית יותר תוכלו למצוא בחלק התחתון של הדשבורד שהוספתי.כוללת השוואה של מספר שבועות, וכן יותר מידע ב tooltips כולל פרוט הרחובות העיקריים באזור וכן דפוס ההצבעה באזור בבחירות האחרונות. הצביעה במפות העדכניות (בשונה מהמפה המקורית ברשומה זו) מבוססת על תקנון מספר המקרים לגודל האוכלוסיה בכל אזור סטטיסטי.


המפה מאפשרת גם להשוות את התחלואה בשבוע האחרון עליו יש מידע לשבוע שלפניו (כן, אפשר לראות את המגמה ההולכת ומחמירה), וכן לראות מפה של המספר הכולל של אבחונים בכל אזור סטטיסטי כפי שהצטבר מאז שהמגפה פרצה לחיינו.

הצביעה במפה, לשתי האפשרויות של ניתוח התחלואה בשבוע ספציפי בוצעה באופן הבא:

  • אפור לאזורים בהם משרד הבריאות לא מספק מידע (אזורים עם אוכלוסיה קטנה מ־2000)
  • לבן לאזורים בהם משרד הבריאות לא מספק מידע מעבר לידיעה שעד כה (מתחילת המגפה) לא נמנו בהם עדיין 15 מקרים.
  • צהוב כאשר יש 1-2 מקרים חדשים בשבוע האחרון, או שהשבוע האחרון הוא השבוע הראשון בו יש נתונים (ועד כה היו פחות מ 15 מקרי הדבקה מוכרים באזור)
  • כתום במקרה של 3-9 מקרי הדבקה בשבוע
  • אדום במקרה של 10-25 מקרי הדבקה בשבוע
  • שחור כשהיו יותר מ 25 מקרי הדבקה בשבוע

הצביעה למקרה של הצטברות המקרים מתחילת המקפה דומה, אך עם צהוב לעד 25 מקרים במצטבר, כתום עם עד 70 מקרים במצטבר, אדום לעד 200 ושחור באזור סטטיסטי עם יותר מ 200 מקרי הדבקה מתועדים במצטבר.

אגב, עוד מפה (שלא ענתה בדיוק למה שרציתי, אך בהרבה מובנים טובה, עדכנית ומקצועית יותר, תוכלו למצוא כאן ותודה למיכאל פרנקל, ובהזדמנות זו תודות גם לגיא זומר שבלעדיו לא היה לי מיפוי של האזורים הסטיסטיים ולכן כל הניתוח הזה לא היה נכתב).

[מפה עדכנית, ותרשמים נוספים, ניתן למצוא ב"דשבורד" שבבלוג]

מגמת התחלואה לאורך הזמן

מעבר למפה, בתרשים הבא ניתן לראות את רמת התחלואה לאורך הזמן, המתמקדת לא בסתם חיוביים, אלא במאושפזים בלבד, לפי החומרה המצוינת בקובץ משרד הבריאות. ניתן לראות שמספר החולים הקשים נמצא במגמת עליה (לא ברור לי למה, אבל שמעתי מספר פעמים לאחרונה ציטוטים שהמספר יציב. הוא לא), כך גם לגבי מונשמים מתוכם – אך בצורה מתונה יותר.

 

בריאות.

 

[נתונים עדכניים ותרשימים נוספים תוכלו למצוא ב"דשבורד" שבבלוג]

19 תגובות בנושא “קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות”

  1. הסיבה לכך שמספר המונשמים לא עלה דרמטית עם מספר החולים הקשים היא שינוי במדיניות, ומאמץ של המערכת להימנע ככל האפשר מהנשמה, על רקע הידע שנצבר עד כה. אני חושב שהיה מועיל יותר להציג את מספר המתים מאשר את מספר המונשמים. בכל מקרה – ניתוח יפה ומעניין מאוד!

  2. המפה יפה מאוד, אבל אין לה הרבה משמעות.
    בשביל לקבל תמונה מקיפה צריך לדעת את צפיפות האכלוסיה, הדבקה לפי בתי אב, ומספר הבדיקות לנפש.
    יתכן שבאכלוסיה החרדית והערבית יש יותר בדיקות מאשר בשאר האכלוסיה.
    ויתכן שבאזורים שמוגדרים כשמאלנים הצפיפות יותר נמוכה, וביחס לאכלוסיה ההדבקה שם יותר גבוהה (וגם יתכן שהם פשוט לא הולכים להבדק)
    התמונה שמתקבלת פה היא מאוד חלקית

    1. אלעזר, יש את אלו שאומרים שהשורה התחתונה של כל ניתוח טוב היא המלצה על מחקרי ההמשך הנדרשים.
      בקצרה לגבי ההערות:
      – אפשר לכייל בקלות למספר האנשים בכל אזור סטטיסטי. עשיתי זאת, זה כמעט לא משנה את התמונה. במכוון מציג אחרת (הסברתי למה הכיול לגודל אוכלוסיה הוא לדעתי לא הדרך הנכונה, בעבר)
      – צפיפות אוכלוסיה – יכולה להיות גורם מסביר למה לאותו מספר אנשים יש יותר הדבקה, ובהחלט רלוונטית כדי לדון איך לטפל באזור בעייתי – אך אין לה קשר להבנה איפה יש בעיה
      – הדבקה לפי בתי אב – היה נחמד אם היו נתונים. כמו בסעיף הקודם, זה חשוב מאוד לטיפול ולהבנת דברים נוספים. אבל לא להבנה איפה יש הרבה בעיה ואיפה מעט.
      – מספר בדיקות לנפש – הנושא עולה בכותרות בצורה מטעה. ככל שעולים במספר הבדיקות יהיו יותר תוצאות חיוביות – אבל אחוז התוצאות החיוביות מקרב הנבדקים צריך לרדת. כל עוד הוא לא יורד – אנחנו לא ברוויה, ויש בעיה של תחלואה יותר מאשר בדיקת יתר. לצערנו – זה המצב בארץ בכלל, אך באוכלוסיה הערבית והחרדית בפרט.

  3. 1. נישוק מזוזות אחד אחרי השני! דתיים!
    2. נשיקה על הלחי צד אחד וצד שני כאשר נפגשים, אחד אחרי השני עדות המזרח!

    למה אף אחד לא מבין את זה? למה לא עוצרים את זה? זה כלכך פשוט!!!
    זה השוני בינינו לבין שאר העולם!
    בגלל זה נדבקים במסיבות וחתונות ובתי כנסת!

  4. עבודה יפה ומעניינת. תודה רבה.
    מה שמפריע לי בה הוא שהמדד העיקרי שלך הוא מספר נדבקים אבסולוטי בכל אזור.
    נראה שאתה מתעלם מגודל האוכלוסיה בכל אזור.
    די ברור שבשכונה עם 500 תושבים יהיו פחות נדבקים מאשר בשכונה עם 5,000 תושבים.
    וגודל האוכלוסיה (או צפיפותה) הולכים יופי גם עם מדד סוציואקונומי וגם עם מאפייני הצבעה.
    האם יש מידע על מספר התושבים בכל אזור? אם כן, הייתי שמח לראות את הגרפים והמפות המתוקננים.

    תודה

  5. מסקנה מאוד מגמתית ולא מבוססת: " מי שמנסה להשוות בין תפילות לבין הפגנות מסיח את הדעת" בלי נתונים על צפיפות אוכלוסיה, הדבקה לפי בתי אב ועוד

  6. שלום,
    עשית עבודה מצויינת. ממש נהנתי לקרוא. תודה.
    1. חיפשתי ולא מצאתי למה אתה חושב שלנרמל לפי מספר תושבים באזור זה לא נכון. אודה מאוד אם תוכל לחזור על זה.
    2. אפילו שזה לא משנה את התמונה, לפי טענתך, האם תוכל לפרסם את אותם נתונים מנורמלים? אני מבין שאין קושי טכני. הרי מספר המצביעים בכל אזור הוא ידוע. בכל זאת, אם הנתון לא מפורסם, עולות שאלות על טיב המסקנות וחבל.

    1. תודה אלכס.

      הנה נתונים עדכניים ומנורמלים לגודל האוכלוסיה בכל אזור סטטיסטי:
      https://quantitatively.club/wp-content/uploads/2020/09/new-cases-by-voting-pattern-sep-27.png
      והנה נתונים עדכניים כשהם אינם מנורמלים:
      https://quantitatively.club/wp-content/uploads/2020/09/Cases-by-voting-clusters-Sep-27.png
      והנה מפה עדכנית, כשהצביעה היא לפי מספר מקרי הדבקה מנורמל למספר האנשים בכל אזור סטטיסטי:
      https://quantitatively.club/wp-content/uploads/2020/09/map-3-weeks-up-to-sep-27.html

      והנה קישור להסבר (שאני מתחיל לפקפק בו במספרים הגבוהים אליהם הגענו):
      https://quantitatively.club/%d7%97%d7%a6%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94/#clusters

      1. מרשים מאוד!
        בקשר לעלייה בחולים הקשים, שמעתי טענה שההגדרה של חולה קשה השתנתה בין הגל הראשון והגל השני ובכדי להיות מוגדר ״חולה קשה״ הסף כיום נמוך יותר משהיה בגל הראשון. אולי זה יכול להסביר את העליה שרואים.
        בכל מקרה נראה שהעלייה במספר המונשמים הרבה יותר נשלטת מאשר בגל הראשון, שם היתה מהירה מאוד.

  7. מה המקור לדפוסי ההצבעה לפי איזור סטטיסטי, ועדת הבחירות מפרסמת לפי קלפי ולפי ישוב אבל לא לפי אזור סטטיסטי.

    1. באתר וועדת הבחירות המרכזית קיימת רשימת הקלפיות בארץ. אחת העמודות היא אג"ס – איזור גאוגרפי סטטיסטי.

    2. האמת שעשיתי את הצעדים הבאים: לקחתי את הכתובת של כל קלפי (מופיעה בקובץ), הפכתי אותה לקואורדינטות (תוכל לראות שרוב ניתוחי הבחירות שעשיתי בעבר הם לפי מקום קלפי) והצלבתי את הנ"צ עם הפוליגונים של האזורים הסטיסטיים כדי לשייך לכל קלפי את האזור הסטטיסטי המתאים.

  8. היי חובב, סיכום ואגרציה ממש יפה של הנתונים. היה ממש מעניין. והרעיון של לקשר לנתונים של ההצבעה ממש יצירתי.

    משהו שאני שומע הרבה, ולהרגשתי לא מספיק הוכח באמת ופשוט שאנשים נהנו להשתמש בזה לחזק את טענתם. זה שבהפגנות הודבקו מספר אפסי של אנשים, הייתי שמח לשמוע את דעתך לגבי זה.

    זה נשמע לי סטטיסטית לא אפשרי, והטיעון של שטח פתוח גם כן לא נראה לי מספיק נכון, זכור לי מקרה שבו היה בתחילת הקורונה בן אדם באצטדיון שהדביק עשרות אנשים. אז למה הפגנות זה שונה, זה הרבה יותר צפוף, ואצטדיון הוא גם פתוח.
    האם יש לך אולי משהו שמסביר את זה? מרגיש לי שהיה חוסר של נתונים ופשוט לא הצליחו להוכיח שנדבקו, אבל שבפועל כן נדבקים שם הרבה.
    ובכללי הייתי שמח לקרוא אם יש לך גרף או נתונים שעוזרים להבין את האחוזי הדבקה בשטח פתוח ביחס לסגור, וזמן שהות לייד חולה קורונה ביחס לאחוז הדבקה. זה נתונים שיעזרו לי הרבה יותר לגבש את הדעה שלי לגבי הפעולה בקורונה.

    דרך אגב אין לי מוטיבציה כלשהי לסתור את האמרה הזאת, אני יותר שייך למחנה אנטי ביבי, פשוט קשה לי להשתמש בטענה כזו שנשמעת לי יותר מדי לא נכונה.

    1. שלום תום,

      כמוך – אני ניגש לשאלה לא מתוך אג'נדה פוליטית וכדי להוכיח משהו. הבטחתי לכמה אנשים כשניגשתי למלאכה – שאפרסם את התוצאות ללא תלות בנוחות שלהן כלפי עמדותי.

      אני לא מתייחס ברצינות לטענות של "אפס נדבקים" – כי אף אחד לא יודע את זה באמת. מקסימום יודעים שלא ידוע על נדבקים. אבל זו גם לא שאלה מעניינת. לגבי שאלת האם ההפגנות הגדולות בישראל היו "מדגרת קורונה" – התשובה היא חד משמעית לא, כפי שאפשר לראות בבלוג.

      האם הגיוני לאור מקרה האצטדיון שבשטח פתוח המצב כל-כך טוב? כן. עם הזמן ההבדל בין שטח פתוח לסגור הופך יותר ויותר ברור וחזק. יכול להיות שהישיבה הסדורה במשחק הייתה חלק מהבעיה, וצעקות (יריקות) פנים אל אותם פנים לאורך זמן בלי מסיכות כלל. אבל הניחוש שלי הוא אחר. הניחוש הוא שבמספר הקטן של היוצאים מהכלל האלה של הדבקות מפורסמות בשטח פתוח, ההדבקות היו בעצם בשטח סגור, ש"מתלווה" לחוויה. למשל, במזנון שנמצא בחלק סגור. כמו אנשים שאמרו שנדבקו מחבר בים, ואז הסתבר שנסעו ביחד עם החבר ברכב סגור וממוזג לים.

      הנה קישור למשהו רלוונטי שראיתי אך אתמול:
      https://twitter.com/CDCgov/status/1313167086995333120
      ילדה שהדביקה 11 מתוך 14 קרובים ששהו איתה בתוך מקום סגור, שהתה אח"כ עם 6 קרובי משפחה מחוץ לבית, ללא הקפדה על מסיכות ומרחק – ואף אחד לא נדבק.

      בכל מקרה, על דבר אחד כבר אין לי ספק – ההפגנות הגדולות בישראל *לא* לוו בהתפרצות תחלואה. בישראל בכלל, ואפילו לא בקרב "שמאלנים" בלבד.

  9. ניתוח מעניין.
    השליטה שלך בנתונים ובניתוח שלהם מרשימה.
    אני מבין בקושי חצי ממה שאני קורא ועדיין מקווה שלא מגיע למסקנות הלא נכונות.

    שורה תחתונה:
    1. ככל שאתה יותר ימני ויותר דתי, ככה אתה מסכן ומסתכן יותר?…
    2. ככל שאתה גר באזור שיש בו יותר מצביעים ימנים ואזור שהוא בערים יותר "דתיות", ככה אתה מסכן ומסתכן יותר?…
    נכון?
    אם נכון, אז "העליהום" על החרדים/דתיים נכון לתאריך ניתוח הנתונים הוא כן 'מוצדק'?

    תודה מראש על התשובות 🙂

    1. באזורים עם דפוס הצבעה יותר ימני ויותר דתי – יש יותר הדבקות לנפש.
      לא בהכרח יותר מקרי מוות, בטח לא בפרופורציית ההדבקות (ראה את הרשומה "תמותה בקרב חרדים, ותמותת חגי תשרי בכלל"), אך הסיכוי במפגש עם מישהו מאוכלוסיה שיש בה יותר הדבקות שגם הוא יהיה א-סימפטומטי מדבק, סביר שאכן גדול יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *