הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.

אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.

השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.

הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.

מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.

המפה

ניתן לפתוח את המפה באמצעות הקישור כעמוד מלא. או להסתפק במה שרואים כאן:

Loading

ניתן לראות איפה הצביעו לימין בכנסת ה־20 ובכנסת ה־21. כך גם לגבי מפלגות חרדיות, ערביות ומפלגות השמאל-מרכז. ניתן גם לראות (האופציות של Diff) איפה היה שינוי בדפוס ההצבעה לכל קבוצת מפלגות כאלו בין הכנסת ה־20 לכנסת ה־21.
לחיצה על כתובת קלפי מגלה מספר פרטים.

סליחה על החפירה הקלה. נתקדם, הנה שני הדברים שהבטחתי.

מספר הקולות למפלגות החרדיות – קטן, לא גדל

איך זה יכול להיות, תשאלו? הרי תוצאות הבחירות מוסיפות מנדטים למפלגות החרדיות.

התשובה פשוטה – בבחירות הקודמות מפלגתו של אלי ישי, "יחד", כמעט הגיעה לאחוז החסימה אך נשארה בחוץ. כתוצאה, אבדו 4 מנדטים לש"ס של לפני הפיצול. חלק מהמנדטים האלה חזרו הפעם לש"ס. חלק ליהדות התורה (המלצתו של אלי ישי), אך חלק ניכר עברו למפלגות אחרות.

ראוי להדגיש – כמעט שאין קלפיות בהן אחוז ההצבעה למפלגות החרדיות עלה. לעומת זאת, יש הרבה מאוד קלפיות בהן אחוז ההצבעה למפלגות החרדיות היה קטן יותר.

לאן עברו הקולות מהמפלגות החרדיות? קודם כל – לאיחוד מפלגות הימין.
ש"ס היא מפלגה חרדית שחלק ניכר ממצביעיה אינם חרדים (יתרה מכך, כפי שראינו ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים, כוחן של המפלגות החרדיות לא עולה בעקביות עם עליית מספר החרדים).
עם פרישתה של "יחד" מהמרוץ לכנסת ה־21 היא העבירה את תמיכתה ל"יהדות התורה". עם זאת, יחד בראשות אלי ישי כללה בכנסת ה־20 גם את "עצמה יהודית" שהיא חלק מ"איחוד מפלגות הימין" בכנסת ה־21. לכן, כשחושבים על זה אין כאן הפתעה גדולה שחלק גדול ממצביעי "יחד" בכנסת ה־20 הצביעו הפעם ל"איחוד מפלגות הימין".
אולי לא הפתעה גדולה, אך בכל זאת מעניינת ומשמעותית: קולות שבעבר היו בבטחה בכיסן של המפלגות המובהקות כחרדיות, נעו אל מפלגות דתיות-לאומיות, או אל מפלגות ימין אחרות (בפרט, הליכוד).

הנה מספר דוגמאות.

בבחירות הקודמות כ־85% מהקולות היו למפלגות חרדיות, מרביתן ליחד. בבחירות הנוכחיות רק 17%, כש"איחוד מפלגות הימין" זוכה למרבית הקולות.

כך גם בכפר חב"ד. כ־2,000 קולות קיבלה "יחד" בבחירות הקודמות. כ־1,500 קולות קיבלה "איחוד מפלגות הימין" הפעם.

בבירכיה נראה שקולות רבים עברו מ"יחד" ל"ליכוד".

באמצעות המפה האינטראקטיבית תוכלו לבחור באופציית Haredim, Diff 20/21 כדי לראות בהבלטה קלפיות בהן יש שינוי משמעותי באחוז המצביעים למפלגות החרדיות. ברגע שתתמקדו בנקודה בולטת כזו תוכלו לבדוק את ההצבעה למפלגות חרדיות או למפלגות הימין בכל אחת ממערכות הבחירות, באותה כתובת קלפי.

באזורים ערביים רבים הצביעו ל"כחול לבן"

בניתוח של תוצאות הבחירות לכנסת ה־20 טענתי ש"הרשימה המשותפת" היא המפלגה הדומיננטית ביותר בישראל. באיזה מובן דומיננטית? במקומות שמצביעים לה – מצביעים כמעט אך ורק לה. באופן ניכר יותר מאשר ל"יהדות התורה", למשל.

סיקור נרחב ניתן לכך שבבחירות לכנסת ה־21 היה אחוז הצבעה נמוך במיוחד בחברה הערבית (ביחס למערכות קודמות, כשגם בהן אחוז ההצבעה בחברה הערבית נמוך לכלל החברה הישראלית). אבל כשמסתכלים על אחוז המצביעים למפלגות השונות, מגלים שינוי שהוא בעיני משמעותי אפילו יותר. חלק משמעותי מהקולות הערביים עבר ל"כחול לבן".

אם מסתכלים במפה בשתי תצורות – השוואת השינוי במפלגות ערביות, והשוואת השינוי במפלגות מרכז-שמאל, מגלים שיש חפיפה רבה מאוד. במקומות שבהם יש ירידה באחוז ההצבעה למפלגות ערביות יש בדרך כלל עליה בהצבעה למפלגות מרכז-שמאל, בד"כ ל"כחול לבן".

הנה למשל השוואה באזור אבו-גוש. מצד שמאל – קלפיות בהן יש ירידה באחוז ההצבעה למפלגות ערביות. מימין – קלפיות בהן יש עליה באחוז ההצבעה למפלגות מרכז-שמאל. הדמיון ברור.

אם נסתכל על הקלפי הימנית עליונה בתרשים הזה (שנמצאה ברחוב התמר 2, אבו-גוש) נראה שבבחירות לכנסת ה־20 כ־87% מהקולות היו ל"רשימה המשותפת", בעוד שבבחירות לכנסת ה־21 צרוף שתי המפלגות הערביות מסתכם לקצת מעל 50%, בלבד. באותה קלפי בבחירות ה־21 כ־35% מהקולות ניתנו למפלגות מרכז-שמאל. יותר מחצי מהקולות הללו, ל"כחול לבן".

מרתק להסתכל גם מה קורה ביפו ובחיפה (תופעות דומות של מעבר קולות מ"הרשימה המשותפת" למפלגות לא ערביות, כשבראשן "כחול לבן").
במקומות אחרים (דוגמת כפר קאסם) ניתן לראות מעבר גדול יותר ל"מרצ". מפתיע, גם אם מעט פחות.

האם יש כאן רמז לשינוי בהצבעה הערבית המסורתית למפלגות עימן רובנו מרגישים שהמכנה המשותף אפסי ואין כל אפשרות לשלב בקואליציה, גם של ממשלת שמאל? האם נוכל למנף את הרמז הזה לקרבה רבה יותר ולהתערות טובה יותר של כולנו כאזרחים של אותה מדינה?

פרטים טכניים

"כולנו" נכללה במפלגות הימין. לא הייתי כולל אותה ככזו בעבר, אך לאור המיתוג המקובל בימים האחרונים זו הייתה הבחירה. בדומה "כחול לבן", שאינה מפלגת שמאל בעיני, מקוטלגת כאן כשמאל, בהתאם לרוח התקופה.

קבצי נתונים, ואמצעים טכניים להכנת המפה – הכל זמין למי שמעוניין. מתעצל כרגע להעלות את כל הפרטים.

בחיבור הקלפיות בין הבחירות עיגלתי קצת פינות כדי לחסוך בזמן. כתוצאה חלק קטן מהקלפיות לא מופיע בהשוואות Diff 20/21 וחלק קטן אחר של קלפיות קרובות מאוד גיאוגרפית אוחדו.

תוספות מאוחרות

איך התפלג אחוז ההצבעה בין "מגזרים" שונים? בבקשה: התרשים הבא בוחן את אחוז ההצבעה לפי המפלגה שקיבלה הכי הרבה קולות בכל קלפי.

כך למשל, בקלפיות בהן הליכוד קיבל יותר קולות מכל מפלגה אחרת – אחוז ההצבעה היה גבוה יותר מבקלפיות בהן יהדות התורה הייתה המפלגה הדומיננטית ביותר. מפתיע, לא?

לגבי הקלפיות הערביות נשאלתי מספר שאלות, ובפרט האם בשל אחוז ההצבעה הנמוך ערביות, עלה אחוז ההצבעה למפלגות שאינן ערביות עלה, מבלי שמספר הקולות בפועל למפלגות הללו עלה. אז לא. מספר הקולות למפלגות שאינן ערביות עלה – באופן אבסולוטי.

הנה למשל התוצאות בתל-אביב בקלפיות בהן בבחירות לכנסת הקודמת המפלגה שזכתה למירב הקולות הייתה "הרשימה המשותפת".

באותן קלפיות "כחול לבן" הייתה המפלגה הגדולה ביותר בבחירות לכנסת הנוכחית.
יתרה מכך, באותן קלפיות ממש בתל-אביב היו הפעם יותר קולות לכחול-לבן + עבודה + מרצ מאשר למפלגות הערביות.
מדהים, נכון?

זו כנראה הדוגמה הקיצונית ביותר ובודאי שאינה דוגמה אופיינית למה שהתרחש ביישובים הערביים. על פני כלל הקלפיות במדינה בהן הרשימה המשותפת זכתה למרב קולות ב־2015 התופעה העיקרית היא הירידה באחוז ההצבעה (אי הצבעה לאף מפלגה). מבין אלו שכן הצביעו אך העבירו את קולם ממפלגות ערביות למפלגות ימניות יותר – מרבית הקולות שעברו היו לטובת הצבעה ל"מרצ".

אז?

בנימין נתניהו נבחר להיות ראש הממשלה פעם נוספת. ניתוחים כמותיים לא יגלו את הסוד למה ואיך, ומספיק נכתב בנושא.

ההצבעה מלמדת הרבה מאוד עלינו כישראלים, אך ויתרתי על חזרה על מה שראינו בפעם הקודמת.

מה שראינו כאן הוא שתי תופעות שהפתיעו אותי:
1. לחרדים יש יותר מנדטים, אבל פחות קולות.
2. ביפו בחיפה ובמקומות רבים אחרים בהם הצביעו בעבר כמעט רק למפלגות ערביות, חלק לא מבוטל של הקולות עבר ימינה. לא רק למרצ, אלא לכחול-לבן.

פספסתי בודאי עוד דברים מעניינים. מוזמנים לגלות ולשתף.

 

תגובה אחת בנושא “הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *