ד-מו-גרפ-יה (היא צעקה שגויה)

כבר שמעתם תומכי "רפורמה" נהנים ממשחק הצלילים ד-מו-גרפ-יה, נכון? העברת מסר שאוכלוסיית ישראל משתנה, ובהתאם הכח הפוליטי וסדרי העדיפויות.

כבר שמעתם מתנגדי הפיכה משפטית מביעים יאוש, בטענה שגם אם החקיקה הנוכחית תגנז, עתידנו שחור וזה רק ענין של זמן עד שתחזור, בגלל הדמוגרפיה.

הרשומה הזאת מציגה למה לדעתי הטעונים הללו שגויים, משני הצדדים.
על הדרך, היא גם מציגה כמה דברים מהותיים לתפיסתי ליום שאחרי גניזת החקיקה (במהרה בימנו, אמן). עם זאת, מבטיח שיהיה קל להבדיל בין העובדות לפרשנות.

הערת הקדמה: הדמוגרפיה בישראל תשתנה מאוד בעשרות השנים הקרובות ודמוגרפיה היא נושא מאוד חשוב.
על זה אין לי כל ויכוח וממליץ לא להתעלם משינויים דמוגרפיים, בפרט בתכנון וגיבוש מדיניות.
על המסר שבצעקה ד-מו-גרפ-יה, לעומת זאת, כן.

שנתחיל בחרדים? להמשיך לקרוא ד-מו-גרפ-יה (היא צעקה שגויה)

תוצאות הבחירות לכנסת ה־25

תוצאות הבחירות לכנסת ה־25 אולי דרמטיות במהות, אך זה מעט מטעה.
אין שינוי דרמטי בהצבעה שלנו הבוחרים, אלא:
1. בתרגום של ההצבעה למנדטים (תוצאה של אחוז החסימה והסכמי העודפים)
2. באופציות הבחירה שהיו לבוחר (ובפרט, בהעדר תחליף טבעי למפד"ל)

נסביר, נמחיש, נוסיף מפה אינטראקטיבית של התוצאות ונפנה לשגרת יומנו:
להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־25

תוצאות הבחירות לכנסת ה־24

גם הפעם ניתוח התוצאות לא יועיל למו״מ הקואליציוני 😉
למרות שכבר נמאס אפילו מהבחירות עצמן, קל וחומר מניתוחי בחירות, לא ניתן להתעלם לחלוטין, נכון?

בשלב זה מצ״ב מפה אינטראקטיבית של התוצאות, הערכת אחוזי ההצבעה במגזרים שונים, בחינה האם גדעון סער הצליח לקבל קולות מהליכוד, מי הרוויח מבזבוז הקולות למפלגה הכלכלית של ירון זליכה,  הסבר על קטלוג השכונות לקטגוריות של סוגי מצביעים ושלוש מפות אינטראקטיביות של השינוי בעוצמת ההצבעה (לליכוד, ל״גוש ביבי״ ול״מרכז שמאל״) באזורים שונים.
(מאז הגרסה המקורית הוספתי עוד קצת: תמונת המנדטים אם במגזר הערבי היה אחוז הצבעה דומה לבחירות הקודמות; סקרי הבחירות מול המציאות)

להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־24

קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

מוטרדים מהתחלואה ההולכת וגדלה בישראל, ומשתגעים איך אפשר לאפשר הפגנות בתנאים הללו? סתם סקרנים לראות עד כמה בישראל השמאלנים הם מפיצי מחלות? הרשומה הזאת בשבילכם.

רגע, יש בכלל נתונים? במפתיע, כן.

רוצים לראות מה גובה להבות התחלואה בחברה החרדית? תקופת החגים מגיעה והצורך להתפלל יחדיו בבית הכנסת ולהתכנס עם משפחה מורחבת לכבוד החג חזק ונכון מתמיד. האם נכון להתגמש או לפחות להעלים עין לאור הצורך העז? אתם עדיין במקום הנכון.

בימים כתיקונם לא הייתי כותב רשומה כזו. הפילוג ביננו כבר זועק לשמיים. עצוב.

בכל מקרה, הנה הנתונים:

להמשיך לקרוא קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

תוצאות הבחירות לכנסת ה־23

עתה כשהתוצאות הן סופיות (או לפחות מאוד קרוב לכך) ניתן להתבונן מה נשתנה הסבב הזה.

למרות רושם ראשוני ש"כחול לבן" נחלשה הנתונים מראים אחרת. מפלגת "כחול לבן" קיבלה יותר קולות בוחרים מבבחירות הקודמות. גם לא ניתן לראות נטישה של בוחרים (ואם יש כזו, היא אוזנה על-ידי תוספת מאנשים שהצביעו "אמת" בבחירות הקודמות).

אבל הליכוד גדל. זהו הכשלון של "כחול לבן" (או ההצלחה של "הליכוד"). למרות שהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה הייתה עשויה להוביל לירידת מספר המצביעים לליכוד, ואף לימין בכלל, בפועל המצב הפוך. בעוד שבבחירות הקודמות (לכנסת ה־22) הייתה ירידה ברורה בהצבעה לימין בכלל ולליכוד בפרט (יחסית לכנסת ה־21), בבחירות הנוכחיות המגמה התהפכה. נראה שמצביעי הליכוד נשארו בליכוד, ובנוסף הייתה לליכוד הצלחה במשיכת קולות עצמה יהודית בראשות בן גביר (שזכה לכרבע מהקולות שקיבל בבחירות הקודמות).

בנוסף, לראשונה, מצביעי הרשימה המשותפת לא נמצאים בתחתית רשימת הערכת אחוז ההצבעה בפועל מקרב התומכים. עדיין האחוזים נמוכים למדי, אך יחסית לעצמה מדובר בעליה גדולה (ועקיפה של ישראל ביתנו). בשאר המפלגות ישנם שינויים (ובכיוונים המצופים) אך לא בהיקף גדול.

מספר לא מבוטל של אנשים שינה את העדפתו בבחירות הללו. מצביעי "עצמה יהודית" לא נשארו בבית, אלא הצביעו למפלגות אחרות. קולות ערביים שניתנו בבחירות הקודמות למרצ, לעבודה או לכחול לבן עברו בבחירות הללו להצבעה לרשימה המשותפת, ותרמו גם הם להתחזקותה.

את כל זאת, ועוד, אפשר לראות באמצעות המפות האינטראקטיביות המצורפות. כרגיל – לא ניתן להתבונן בהן בטלפון הנייד, ונדרש מחשב.

המפה הראשונה מהווה מצרף של מפות שונות, שמאפשר להתמקד באזור גאוגרפי ולראות מה השתנה בו:

להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־23

אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע

הבוקר פורסמה כתבה של אלוף בן בעיתון "הארץ" הנושאת את הכותרת "אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע".

עיקרה הוא נסיון להצליב בין האשכול הכלכלי-חברתי של ישובים לבין תוצאות ההצבעה בהם.

בעבר עשיתי משחק דומה מספר פעמים, ודבר מסוים נראה בעייתי: ישובים רבים אינם הומוגניים, ולכן המדד הכלכלי-חברתי שלהם הוא ממוצע שלא ממש מייצג חלקים ניכרים מהעיר. קחו את תל-אביב כדוגמה בולטת. ניתוח המתבסס על המדד הכלכלי-חברתי של העיר כמכלול אחד מפספס. יפו מייצגת אוכלוסיה שונה מאוד מדרום תל אביב. אוכלוסיית דרום תל אביב שונה מאוד מזו של צפון תל אביב. האם באמת סביר להשתמש במדד הכלכלי החברתי הממוצע של העיר? האם נכון להשתמש בכלל תוצאות ההצבעה בעיר כמכלול אחד?

אז הנה ניתוח עם בסיס דומה שיש בו שימוש רק בישובים הומוגניים.

רגע, איך נקבע שהם הומוגניים? או, טוב ששאלתם. אבל אולי נתחיל דווקא מהתוצאות:

להמשיך לקרוא אמור לי כמה כסף יש לך, ואומר לך למי תצביע

דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

שלושת קוראי הבלוג כבר מכירים שהקשר בין הערכות הדמוגרפיה של קבוצת אוכלוסיה לבין התפתחות המנדטים של המפלגות המייצגות אותה – כמעט שאינו קיים. אך לאחרונה עודכן גרף המנדטים ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים וראינו בשנית שאין קשר של ממש בין מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות למספר המוערך של החרדים. בפרט, מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לא משקף את גידול האוכלוסיה.

הרשומה הזו מנסה לראות מה ניתן ללמוד על שאר שבטי ישראל מהסתכלות דומה. איך נראית ההצבעה ל"ימין" או ל"שמאל" או למפלגות הערביות לאורך כל שנות המדינה?

אבל נתחיל במפלגות הדתיות האחרות (אלה שאינן חרדיות).
רגע לפני זה חשוב לציין שהקטלוג של מפלגה לקבוצה הוא סובייקטיבי, וניתן להתווכח עם החלוקה שנבחרה. יתרה מכך, בניתוח הזה כל מפלגה תהיה בדיוק בקטגוריה אחת. האם "ישראל ביתנו" של הבחירות הקודמות היא מפלגה סקטוריאלית (עולים) או מפלגת ימין? האם ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית או מפלגה חרדית? בניתוח הזה "ישראל ביתנו" נחשבת סקטוריאלית ואילו ש"ס נחשבת מפלגה חרדית. יש עוד דוגמאות רבות.

יאללה, נחזור למפלגות הדתיות. ברשומה ישנה (הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך) ראינו שהחינוך הממלכתי דתי לא גדל, למרות פריון גבוה יותר, אלא רק שומר על חלקו היחסי. איך נראית תמונת המנדטים שלהם? עד כמה המפלגות הללו היו חלק מבלוק הימין לאורך שנות המדינה? בואו נראה:

להמשיך לקרוא דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

תוצאות הבחירות לכנסת ה־22

אם נכנסתם הנה בתקווה לגלות מי יהיה ראש הממשלה הבא, היכונו להתאכזב. יש כאן כלים שמאפשרים לכם לבחון את תוצאות הבחירות בצורה שונה – אך מי שכבר קרא את הניתוחים על מערכות הבחירות הקודמות בבלוג כבר מכיר את הדברים החשובים באמת.

מה בכל זאת מתווסף כאן? ניתן לראות את תוצאות הבחירות על מפה בכל מיקום קלפי. ניתן כרגיל לראות את השבטיות המאוד ברורה שלנו, אזרחי ישראל. ניתן לראות איפה אחוז ההצבעה צנח ואיפה עלה. ניתן לראות את ההבדלים בין התוצאות של שתי מערכות הבחירות של 2019, ניתן לראות איפה הצביעו לכל אחת מהמפלגות, ניתן גם לראות הערכה לאחוז הצבעה לפי מפלגה, ניתן לראות כיצד הצביעו ערביי ישראל, ניתן לראות את השפעת חוק בדר-עופר, וניתן לראות שהמפלגות החרדיות לא מתחזקות.

מפה 1: תוצאות ומפלגה דומיננטית בכל קלפי

כמיטב המסורת, רצ"ב מפת המפלגה הדומיננטית בכל כתובת קלפי. תזכורת – מותאם למחשב אישי, לא לטלפון הנייד. עוד תזכורת – כל המפות אינטראקטיביות – ניתן להקליק על קלפיות ולראות פרטים על תוכנן (וכמובן להתמקד באזור רצוי).

מרבית המפות מופיעות, בחלון חדש, רק לאחר לחיצה על הקישור בפסקת הטקסט הקודמת לכל מפה (דוגמת הקישור מפת המפלגה הדומיננטית), אך הראשונה מופיעה גם בעמוד זה:

להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־22

הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.

אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.

השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.

הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.

מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.

להמשיך לקרוא הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

 

את הקובץ המפרט את תוצאות הבחירות לכנסת ה־20 לפי ישוב ומספר קלפי בישוב הכרתי מזמן. עכשיו גיליתי קובץ אחר שבו יש את הכתובות של הקלפיות. הצרוף מאפשר להציג את התוצאות על גבי מפה. הצגה כזו אפשרה לגלות הרבה דברים שבבורותי לא הכרתי. גם בהקשר הישיר (תוצאות הבחירות) וגם ככלי המאפשר זוית ראיה מעניינת על הדמוגרפיה הישראלית. למתעניינים – מצורפות שתי מפות אינטראקטיביות וכמה דוגמאות לדברים שאפשר לראות באמצעותן.

להמשיך לקרוא מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

להמשיך לקרוא חרדים, דמוגרפיה ומנדטים