ד-מו-גרפ-יה (היא צעקה שגויה)

כבר שמעתם תומכי "רפורמה" נהנים ממשחק הצלילים ד-מו-גרפ-יה, נכון? העברת מסר שאוכלוסיית ישראל משתנה, ובהתאם הכח הפוליטי וסדרי העדיפויות.

כבר שמעתם מתנגדי הפיכה משפטית מביעים יאוש, בטענה שגם אם החקיקה הנוכחית תגנז, עתידנו שחור וזה רק ענין של זמן עד שתחזור, בגלל הדמוגרפיה.

הרשומה הזאת מציגה למה לדעתי הטעונים הללו שגויים, משני הצדדים.
על הדרך, היא גם מציגה כמה דברים מהותיים לתפיסתי ליום שאחרי גניזת החקיקה (במהרה בימנו, אמן). עם זאת, מבטיח שיהיה קל להבדיל בין העובדות לפרשנות.

הערת הקדמה: הדמוגרפיה בישראל תשתנה מאוד בעשרות השנים הקרובות ודמוגרפיה היא נושא מאוד חשוב.
על זה אין לי כל ויכוח וממליץ לא להתעלם משינויים דמוגרפיים, בפרט בתכנון וגיבוש מדיניות.
על המסר שבצעקה ד-מו-גרפ-יה, לעומת זאת, כן.

שנתחיל בחרדים? להמשיך לקרוא ד-מו-גרפ-יה (היא צעקה שגויה)

ישראל 2021 – תמונת מצב לפי רשויות מקומיות

בימים מוטרפים אלה, בשעות המעטות בהן לא עוסקים בפרנסה או בעניינים ברומו של עולם, ומחפשים משהו להסחת הדעת – אני פונה לנתונים. הלמ"ס פרסמו לאחרונה את קובץ הרשויות המקומיות לשנת 2021, ולטובת המעטים כמוני שמוצאים עניין בקבצים עמוסי נתונים על מדינת ישראל – יצרתי אפליקציה להנגשת הנתונים שבקובץ.
בזכות התשתית של הכלי להנגשת נתוני גמלנט ושל הכלי להשוואת השקעות פאסיביות, שכבר עשיתי, זה היה קל.

אז עכשיו לחובבי הז'נאר, גם כלי להנגשת קובץ הרשויות המקומיות של הלמ"ס לשנת 2021 (וכן למספר שנים קודמות).
כל הכלים דורשים שימוש במחשב, ואינם מותאמים לנייד.
את הקובץ העשרתי בעוד כמה בסיסי נתונים וכלים (כמו למשל אחוז המצביעים לקואליציה בכל ישוב או אחוז המצביעים למפלגות דתיות בכל ישוב בבחירות האחרונות; או למשל אפשרות לתקנן כל נתון לקבוצות אוכלוסיה לפי גיל (למשל מקרי סוכרת מתוקנן לאוכלוסיה מעל גיל 45).

אפשר לגלות הרבה דברים עלינו. כלומר עלינו של 2021 וקודם לכן. מוזמנים לשחק. מספר דוגמאות אשפוך מייד:

נתחיל בתחבורה. הגיל הממוצע של כלי הרכב מושפע באופן די אחיד מהמדד הכלכלי-חברתי. החל מגיל ממוצע של כ 10 שנים באזורים עניים, ועד לכ־6 שנים באזורים המבוססים.

גיל ממוצע של רכב פ

מעניין לראות גם שהגיל הממוצע במגמת שינוי. הוא במגמת עליה, והיא ניכרת במיוחד בישובים העשירים יותר (כלומר משנה לשנה העשירים נוהגים ברכבים ישנים יותר). יתכן שמדובר בתופעת קורונה. נחכה לקבצי הלמ"ס של השנים הבאות.

מגמת שינוי גיל ממוצע של כלי רכב פרטי

את תופעת השינוי בגיל הממוצע של רכב פרטי אפשר לראות בדרך נוספת, לערים מרכזיות:מגמת שינוי גיל ממוצע של כלי רכב פרטי בערים מרכזיות

וכמה כלי רכב פרטיים אנחנו מחזיקים?

להמשיך לקרוא ישראל 2021 – תמונת מצב לפי רשויות מקומיות

תמותה בקרב חרדים, ותמותת חגי תשרי בכלל

רשומה מעט אופטימית.

כמובן שנתוני פתיחה פסימיים עוזרים למצוא קרן אור בתמונה לא יפה במיוחד.

בכל זאת – השורה התחתונה היא שהתחלואה כתוצאה מחגי תשרי (ועוד לפני כן מתחילת ספטמבר) אכן גבוהה כמצופה – אך התמותה ממנה מסתמנת כנמוכה הרבה יותר.
[עדכון: לאו דווקא, כפי שעודכן בגוף הרשומה, למטה]

הכל התחיל מנסיון לעשות מודל חיזוי תמותה תוך שימוש בנתונים המשותפים לכלל האוכלוסיה, ולא למקורבים בלבד. הנסיון להיות יצירתי ולמצוא דרכים עקיפות להעריך מידע ששמור ליודעי ח"ן העלה תובנות שאולי יעניינו גם אותך.

יאללה, לקצת פרטים:

להמשיך לקרוא תמותה בקרב חרדים, ותמותת חגי תשרי בכלל

תמותה מקורונה – היכונו לזכיה באליפות עולם

אתם כבר כנראה יודעים שישראל מובילה בבטחה בטבלת המדינות עם הכי הרבה מקרי קורונה מאובחנים בשבוע לנפש. מקום ראשון בעולם כולו.

אבל אולי זה סתם כי אנחנו בודקים הרבה? סתם מפחידים אותנו? הרי בתמותה המצב סביר ואפילו טוב, לא? אז לא.

עד עכשיו התחרנו בקטגוריית החיוביים והצלחנו להפוך למובילים בעולם. אבל גמרנו להתעסק בקטנות – מעכשיו אנחנו הולכים על קטגריית התמותה. נפגש בנובמבר.

"ערב יום הכיפורים" הוא מטבע לשון בישראל. הוא ביטוי למבחן שבו עמדנו ערב יום הכיפורים של שנת 1973. אז ראינו, אומנם ברגע האחרון, את האסון הקרב ובא אך נכשלנו בהתמודדות המדינית והצבאית.

ערב יום הכיפורים 2020. האם אנחנו במצב דומה?

להמשיך לקרוא תמותה מקורונה – היכונו לזכיה באליפות עולם

קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

מוטרדים מהתחלואה ההולכת וגדלה בישראל, ומשתגעים איך אפשר לאפשר הפגנות בתנאים הללו? סתם סקרנים לראות עד כמה בישראל השמאלנים הם מפיצי מחלות? הרשומה הזאת בשבילכם.

רגע, יש בכלל נתונים? במפתיע, כן.

רוצים לראות מה גובה להבות התחלואה בחברה החרדית? תקופת החגים מגיעה והצורך להתפלל יחדיו בבית הכנסת ולהתכנס עם משפחה מורחבת לכבוד החג חזק ונכון מתמיד. האם נכון להתגמש או לפחות להעלים עין לאור הצורך העז? אתם עדיין במקום הנכון.

בימים כתיקונם לא הייתי כותב רשומה כזו. הפילוג ביננו כבר זועק לשמיים. עצוב.

בכל מקרה, הנה הנתונים:

להמשיך לקרוא קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

שלושת קוראי הבלוג כבר מכירים שהקשר בין הערכות הדמוגרפיה של קבוצת אוכלוסיה לבין התפתחות המנדטים של המפלגות המייצגות אותה – כמעט שאינו קיים. אך לאחרונה עודכן גרף המנדטים ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים וראינו בשנית שאין קשר של ממש בין מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות למספר המוערך של החרדים. בפרט, מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לא משקף את גידול האוכלוסיה.

הרשומה הזו מנסה לראות מה ניתן ללמוד על שאר שבטי ישראל מהסתכלות דומה. איך נראית ההצבעה ל"ימין" או ל"שמאל" או למפלגות הערביות לאורך כל שנות המדינה?

אבל נתחיל במפלגות הדתיות האחרות (אלה שאינן חרדיות).
רגע לפני זה חשוב לציין שהקטלוג של מפלגה לקבוצה הוא סובייקטיבי, וניתן להתווכח עם החלוקה שנבחרה. יתרה מכך, בניתוח הזה כל מפלגה תהיה בדיוק בקטגוריה אחת. האם "ישראל ביתנו" של הבחירות הקודמות היא מפלגה סקטוריאלית (עולים) או מפלגת ימין? האם ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית או מפלגה חרדית? בניתוח הזה "ישראל ביתנו" נחשבת סקטוריאלית ואילו ש"ס נחשבת מפלגה חרדית. יש עוד דוגמאות רבות.

יאללה, נחזור למפלגות הדתיות. ברשומה ישנה (הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך) ראינו שהחינוך הממלכתי דתי לא גדל, למרות פריון גבוה יותר, אלא רק שומר על חלקו היחסי. איך נראית תמונת המנדטים שלהם? עד כמה המפלגות הללו היו חלק מבלוק הימין לאורך שנות המדינה? בואו נראה:

להמשיך לקרוא דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.

אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.

השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.

הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.

מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.

להמשיך לקרוא הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

 

את הקובץ המפרט את תוצאות הבחירות לכנסת ה־20 לפי ישוב ומספר קלפי בישוב הכרתי מזמן. עכשיו גיליתי קובץ אחר שבו יש את הכתובות של הקלפיות. הצרוף מאפשר להציג את התוצאות על גבי מפה. הצגה כזו אפשרה לגלות הרבה דברים שבבורותי לא הכרתי. גם בהקשר הישיר (תוצאות הבחירות) וגם ככלי המאפשר זוית ראיה מעניינת על הדמוגרפיה הישראלית. למתעניינים – מצורפות שתי מפות אינטראקטיביות וכמה דוגמאות לדברים שאפשר לראות באמצעותן.

להמשיך לקרוא מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

הרשומה הזו היא תוצאה של עיון (מומלץ) ב"דמוגרפיה של הדתיות (תהליכי חילון בציבור הדתי והמסורתי)".

היה מעניין לקרוא כי "מאז תחילת שנות התשעים ועד היום, שיעור הציבור הדתי מרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת קבוע ועומד על 10-11% למרות שיעור פריון יותר מכפול מאשר הציבור החילוני".

בהמשך לרשומה מהעבר (חרדים, דמוגרפיה ומנדטים) נראה שיש כאן עוד רמזים לכך שגודלו של כל אחד מה"שבטים" במדינת ישראל בעתיד (וגם בהווה) אינו מוסבר בפשטות לפי רמת ילודה.

אחת הדרכים לבחון את השינוי המסתמן היא לראות מה אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי היהודי, בחינוך הממלכתי בשפה הערבית, בחינוך הממלכתי דתי, בחינוך החרדי (האמת – נפרט אף יותר מחלוקה זו) – ובעיקר כיצד האחוזים הללו משתנים לאורך השנים. עיקר התרומה של הרשומה הנוכחית היא חלוקת החינוך הממלכתי (המ"מ – המוסדות המוכרים) לפלחים שונים.

יש להודות שהנתונים לא לגמרי ברורים לי, וכמו תמיד – תגובות שיעזרו להבין טוב יותר את התעלומות – יתקבלו בברכה.

להמשיך לקרוא הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך

חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

הקדמה – שר החינוך

לאחרונה נושא לימודי הליבה היה בכותרות, לאור ביטול החוק שהעבירה מפלגת 'יש עתיד' בכנסת הקודמת.

שר החינוך הגיב למקטרגים ברשומה בפייסבוק שכותרתה כל האמת על "ביטול לימוד ליבה של החרדים" – הפוסט שיעשה לכם סדר ב 2 דקות.

ציטוטים עיקריים מדבריו:

יש כ440,000 תלמידים חרדים.
כ40,000 מתוכם אינם לומדים מתמטיקה ואנגלית. הם לומדים במה שנקרא "מוסדות פטור".
יתר ה400,000 כבר לומדים מתמטיקה/אנגלית ברמות שונות (בדרך כלל לא מספיק וברמה נמוכה למדי, ואגיע לכך מיד).

לפיד חוקק חוק שנוגע ל1.8% מתלמידי ישראל (40 אלף מתוך 2.3 מיליון) ופחות מעשירית (!) מהחרדים.

אני מתמקד ב400,000 החרדים (מעל 90%) שכן לומדים ליבה מסוימת.

 

האומנם? לא בדיוק. הנה פוסט אחר שינסה לעשות לכם "סדר בשתי דקות"…

להמשיך לקרוא חרדים, מתמטיקה, אנגלית ושר החינוך

חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

להמשיך לקרוא חרדים, דמוגרפיה ומנדטים