"אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

(עודכן שנית לאחר הבחירות לכנסת ה־22, כולל שינוי שיטת הניתוח)

אחוז ההצבעה לכנסת.

היום נפטפט על האנשים שיכולים להצביע לכנסת, אך לא מצביעים.
למשל, האם אחוז ההצבעה גבוה או נמוך מבעבר? נמוך, ברור. נתאר איך נראית הירידה לאורך השנים.
ספוילר? ירידה חדה. בבת אחת. כמה, מתי ולמה – בהמשך.

אצל החרדים אין בעיה של אחוז הצבעה נמוך. אצל הערבים יש ועוד איך. אם כולנו היינו מצביעים, גם אלו שהיום נשארים ביום הבחירות על הספה בבית, מה היה משתנה?

לבסוף, נראה גם באיזה שעה אנחנו מצביעים, מתי יש לנו מקומות טובים יותר להיות בהם מבקלפי, ואיך זה השתנה עם השנים.

להכין פתקים. מתחילים.

השינוי באחוז ההצבעה עם השנים

בעשרים השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל אחוז ההצבעה היה הגבוה ביותר. מעל 80%.

מאז 1973, ולמשך כ־20 שנה אחוז ההצבעה התייצב על (טיפה מתחת ל) 80%.

ואז, שנתיים לאחר שאהוד ברק נבחר לתפקיד ראש הממשלה בראשות מפלגת "ישראל אחת" (העבודה-גשר-מימד) חל שינוי שנשמר עד היום – אחוז ההצבעה צנח. בשמונה מערכות הבחירות הבאות אחוז ההצבעה היה בן 60% ל־73% בלבד.

Loading

הבחירות בהן בבת אחת צנחו אחוזי ההצבעה היו הבחירות לרשות הממשלה בהן התמודדו אריאל שרון ואהוד ברק, בשנת 2001. בחירות שהיו לראשות הממשלה בלבד (ללא בחירות לכנסת).

יתכן שהצניחה חלה כתוצאה מריבוי מערכות בחירות. הרי שנתיים לפני התקיימו בחירות, והבחירות שאחרי גם הן היו אחרי שנתיים נוספות בלבד.

סביר בעיני יותר שהמשבר האידיאולוגי בשמאל שנוצר בין השאר כתוצאה מהאינתיפאדה השניה הוא שקיבל ביטוי גם באחוז ההצבעה הנמוך. בבחירות של 2001 הנצחון של אריאל שרון על אהוד ברק היה סוחף וברור. כשנראה לאדם שהתוצאות ידועות מראש, תחושת הצורך להשתתף ולהצביע – קטנה. החשש ש"הצד השני" ינצח בבחירות בגלל שאנשים כמוך לא עשו את המאמץ להגיע לקלפי – כמעט נעלם. אין דמיון לבחירות לכנסת ה־14 בהן הלכנו לישון עם פרס והתעוררנו עם נתניהו.

ומאז? מאז המצב דומה.
ב־2006 נצחונה של מפלגת "קדימה" ברשות אולמרט היה ברור מאוד ("קדימה" זכתה ב־29 מנדטים, כשהמפלגה השניה בגודלה, מפלגת ה"עבודה", הייתה עם 19 מנדטים בלבד).
ב־2009 "קדימה" בראשות ציפי לבני הייתה המפלגה הגדולה ביותר, אך ללא יכולת ריאלית להקים קואליציה מול בנימין נתניהו שחזר לשלטון לאחר שכמעט נעלם (הוא ומפלגת ה"ליכוד" כאחד) בבחירות 2006.
ב־2013 וב־2015 לא היה שינוי דרמטי, כלומר לא היה איום של ממש על יכולתו של נתניהו בראשות ה"ליכוד" להקים את הקואליציה.
שתי מערכות הבחירות של 2019 היו יכולות לקרוא תיגר על התזה הזו. נדמה שהשאלה "כן/לא נתניהו" הגיעה לנקודת רתיחה (אך אחוז ההצבעה לא עלה).

במילים אחרות בעוד שבמשך שנים רבות היה מאבק צמוד מאוד בין ה"ליכוד" ל"עבודה", ולא היה ברור מי ינצח בבחירות, מאז 2003 ועד היום די ברור עוד לפני הבחירות שמנדט בודד שינוע מכאן או לשם לא יהפוך את המפסיד למנצח. במקביל, אחוז ההצבעה נמוך למדי.

בבחירות 2015, אגב, אחוז ההצבעה עלה מעט. אמנם רק מעט, אך לראשונה זה שש מערכות בחירות אחוז ההצבעה היה גבוה מ־70%. יתכן שיש לזה קשר לתעמולה הרבה במערכת הבחירות שניסתה לתת תחושה ש"המחנה הציוני" עשויה לזכות במספיק קולות כדי להקים את הממשלה.

רגע? אולי זו לא תעמולה? אולי התעמולה האפקטיבית הייתה דווקא של בנימין נתניהו כשאמר ביום הבחירות כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"? אולי מצביעי הימין שנהרו במהירות לקלפי בעקבות אמירתו של ראש הממשלה הם הסיפור האמיתי? גם של העליה באחוז ההצבעה וגם של אי-נצחון המחנה הציוני?

לא.

מה היה קורה אם כולם היו מצביעים?

לא יודע.

אבל נעריך.

ראשית, נרצה להעריך מה אחוז ההצבעה של אוהדי כל אחת מהמפלגות. כיצד?
בכל אחת מהקלפיות נבחן את אחוז ההצבעה הכולל. לכל מפלגה נשתמש רק בקלפיות בהן הצביעו עבורה לפחות 25 קולות ו־5% מכלל הקולות (כדי לסנן אנומליות). נעשה ממוצע משוקלל (שמתחשב במספר המצביעים הפוטנציאליים של אותו קלפי ובאחוז הקולות שקיבלה המפלגה). כלומר – הערכת אחוז ההצבעה של מפלגה מושפע בעיקר מקלפיות בהן היא הייתה דומיננטית.

מה מקבלים? בבקשה (גם לגבי הכנסת ה־20, וגם לכנסת ה־22):

אם חשבתם שהמפלגות החרדיות בעלות אחוז הצבעה מושלם – טעיתם. יתרה מכך, מצביעי המפלגות שמימין לליכוד מצטיינים בהגעה לקלפי. בתחתית הרשימה נמצאת המפלגה הערבית הגדולה "הרשימה המשותפת". שיפור ניכר מהבחירות לכנסת ה־21 (אז היו פחות מ־50% ממצביעיהם הגיעו לקלפי בפועל, בחישוב דומה) אך עדיין נמוך מאוד (אפילו ביחס לשנת 2015).

למען ההמשך, בואו נזכר בתמונת המנדטים שהתקבלה:

התוצאות הללו מציגות את מספר המנדטים של כל מפלגה, לאחר סינון מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה ולפני התחשבות בהסכמי עודפים ובצורך לקבוע מספר מושבים עגול לכל מפלגה.

האם התמונה הזו הייתה משתנה מהותית אם לא היה הבדל באחוז ההצבעה בין המפלגות השונות? אם מישהו היה מעורר את כולם, למשל, האם משהו היה "מתהפך" או לפחות משתנה באופן דרמטי?

רגע. רוצים שיהיה מעניין? נסו לנחש את התוצאות, לפני המשך הקריאה. אל תסתפקו בחכמה שלאחר מעשה. איזו מפלגה תתחזק? מי תחלש? לאיזו מפלגה זה לא כל-כך משנה?

בתרחיש הזה, אגב, אין מפלגות שפתאום עוברות את אחוז החסימה (או להפך). השינוי במספר המנדטים של המפלגות השונות, אתם שואלים? הנה:

ככל שאחוז ההצבעה האמיתי של מפלגה רחוק יותר מאחוז ההצבעה הממוצע – ההשפעה חזקה יותר. אין פלא שה"רשימה המשותפת" תהיה המרוויחה הגדולה מקמפיין מוצלח לעידוד הצבעה. בדיוק כמו שאין הפתעה גדולה ש"יהדות התורה" תפסיד מכך.
מעניין לראות שכתוצאה מכך ש"כחול לבן" קרובים מאוד לממוצע, ביחס ל"ליכוד", מתקבל שה"ליכוד" מרוויחים משינוי כזה, בעוד שב"כחול לבן" היו מפסידים ממנו.

ואם ההתעוררות היא רק במגזר שלי?

איתן שאל "עד כמה התמונה תשתנה אם מחנה אחד יגיע להצביע באחוזים גבוהים משמעותית ממחנה אחר. למשל – מה תהיה היעילות של קמפיין לעידוד הצבעה שמרוכז גאוגרפית בצפון תל אביב או מרוכז רק בקהילה הדתית-לאומית (סתם שתי דוגמאות ספציפיות)."

ה"חוכמה" של מפלגה היא לגרום למצביעיה להגיע לקלפי יותר ממצביעי המפלגות האחרות. כלומר, לא להעלות את אחוז ההצבעה באופן כללי, אלא מצביעים מסויימים בלבד (קשה לחשוב על משהו חזק יותר מ"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" להשגת מטרה כזו).

בעצם, בשלב הזה זה די פשוט. יש לנו כבר את כל המרכיבים כדי לייצר את התמונה. אנחנו יכולים בכל פעם לשנות את אחוז ההצבעה של מפלגה אחת בלבד, ולראות את השינוי בתמונת המנדטים של כלל המפלגות.

לשם הפשטות, נניח שהמפלגה הנבחנת מעלה את אחוז ההשתתפות של מצביעיה ל־85% (מספר שלא ידענו כדוגמתו משנות המדינה הראשונות) בעוד שאר המפלגות אינן משנות את שיעור ההצבעה שהיה להן בפועל בבחירות. בתרשים הבא נציג את מספר המנדטים שכל מפלגה הייתה מרוויחה אם היא הייתה זו שמעלה את אחוז ההשתתפות, לבדה.

"הרשימה המשותפת" יכולה להרוויח כ־5 מנדטים מתרחיש כזה, ולעלות לכ־18 מנדטים.

עם זאת, ואולי מפתיע, המרוויחות הגדולות ביותר יהיו המפלגות הגדולות ביותר – "כחול לבן" וה"ליכוד". פשוט, כי יש להן הרבה מאוד קולות – ואותו שינוי באחוזים הופך בפועל ליותר מנדטים. באותה נשימה – למפלגות הגדולות קשה הרבה יותר להעלות את אחוז ההשתתפות בצורה ניכרת. בבחירות לכנסת ה־20 אולי אין לדעת מה היה אחוז ההצבעה ל"ליכוד" ללא אמירתו של ראש הממשלה – אך אחוז ההצבעה בפועל היה רחוק מאוד מ־85% (בהערכה למעלה – מתחת ל 67% למפלגת הליכוד) ובפרט היה נמוך משל מפלגות אחרות רבות.
השאלה הזו רלוונטית בעיקר למפלגות קטנות. ככל שהמפלגה גדולה יותר היא תלויה בהצבעה בפריסה גאוגרפית רחבה יותר כדי להשיג שינוי יחסי, וזה פחות סביר להשגה. מפלגות גדולות שנשענות כבר היום על מצביעים מכל רחבי המדינה לא יראו שינוי אמיתי מהנעת תושבי צפון תל אביב, למשל.

לאור ההשפעה הנמוכה למדי של השקעה בשיפור אחוז ההשתתפות של מצביעי המפלגה מוזר עד כמה נושא זה מקבל מיקוד, בפרט לצד נושא בעל פוטנציאל השפעה גדול הרבה יותר – משיכת מצביעים שהצביעו בעבר למפלגה אחרת לעבור ולהצביע למפלגה שלך.

תנו לישון בבוקר

לסיום, אפשר לראות את אחוז ההצבעה המצטבר בחתך שעות. ההצגה היא באופן יחסי (כלומר בכל בחירות האחוזים מסתכמים ל־100%, במכוון).

לפני שנים רבות שיא המצביעים היה בבוקר מוקדם, עם פתיחת הקלפיות. המגמה הזו הלכה והתמתנה עם השנים. דווקא בשנים האחרונות יש מגמת חזרה ליקיצה המוקדמת.

מה שעוד משתנה עם השנים הוא הצבעה ערה גם לאחר שמונה בערב, לקראת סגירת הקלפיות. לאחר מערכות בחירות רבות בהן השעות הללו היו שעות מתות למדי בקלפי – בבחירות לכנסת ה־20, לא הייתה דעיכה ואף הייתה עליה קלה. בכל זאת "אוטובוסים"? בשתי מערכות הבחירות שלאחר מכן התופעה נעלמה.

מקורות

נתוני ההצבעה על פי קלפיות הם אותן נתונים מהרשומות "מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20" ו־תוצאות הבחירות לכנסת ה־22 . אחוז מצביעים בבחירות קודמות ואחוז ההצבעה המצטבר בחתך שעות נלקחו מאתר ועדת הבחירות המרכזית.

אז מה היה לנו?

לאחר שנים בהם תוצאות הבחירות היו צמודות מאוד, מאז 2001 עיקר התוצאות ידוע מראש, ופחות בוחרים מגיעים לקלפי.

המצביעים הערבים ממעטים להגיע לקלפי יותר מכל מגזר אחר. החרדים – בדיוק ההפך. בעצם המפלגות שמימין לליכוד הן אלה שמצליחות להביא את הבוחרים באחוזים הגבוהים ביותר לקלפי. אלה הקבוצות העיקריות שמושפעות מהתנודתיות באחוז ההצבעה. המפלגות הגדולות – הרבה פחות.

אנחנו פחות נמרצים בבוקר מלפני 40 שנה, אבל יותר אנשים מגיעים לקלפי גם בשעות הפעילות האחרונה.

אך בעיקר – בשורה התחתונה – מי שרוצה להשיג שינוי של מנדטים רבים צריך לשכנע יותר אנשים שהמפלגה שלו היא הבחירה הנכונה. הפוטנציאל משכנוע מצביעי הכסא שלו לצאת ולהצביע קטן ומוגבל.

 

 

 

 

 

 

5 תגובות בנושא “"אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?”

  1. הי
    איני יודע אם בסקרים שעושים לפני בחירות משקללים את אחוז המצביעים שעורכי הסקר מעריכים שיצביעו לכל מפלגה.
    אם לא, ובהנחה שהרוב לא משקרים בסקרים, אז הסקר האחרון לפני כל בחירות נותן אמדן מקורב למה שהיה צפוי אם כולם היו הולכים להצביע. למיטב זכרוני, ההבדלים בין הסקרים לבין התוצאות בפועל לא היו שונים משמעותית ממה שאתה מצביע עליו בניתוח שלך, כלומר, לכל היותר חלקי מנדטים או מנדטים ספורים לכאן או לשם.
    החיסרון בניתוח שלך הוא אי יכולת להתייחס להשפעה של מפלגות חדשות, שלא היו קיימות בבחירות קודמות. יתכן שמפלגות כאלה "מקלקלות" את ההנחה שהנחת בניתוח על ההומוגניות בתוך מוקדי הבחירות.
    הדוגמה הבולטת לדעתי היא מפלגת הגמלאים. ההשערה המקובלת היא שרבים מאד שחשבו להישאר בבית באותו יום בחירות בשל אכזבתם מהמפלגות שהיו קיימות, קמו באותו בוקר והצביעו לגמלאים כהצבעת "מחאה". נדמה לי שמשהו דומה קרה עם עוד כמה מפלגות חדשות.
    כלומר, אם 10% מהמצביעים תכננו לא להצביע, ובבוקר יום הבחירות הם החליטו בכל זאת להצביע, ו-80% מהם יחליטו לנסות משהו חדש, אז היחס בין המפלגות ה"ישנות" כנראה שכמעט לא ישתנה, אבל כל אחת מהן עשויה לרדת במספר מנדטים, ולא רק בחלקי מנדטים.
    בקיצור, בניגוד למה שנגזר כביכול מהניתוח שלך… לכו להצביע !!

    1. נתחיל מהסוף – מסכים להמלצה: לכו להצביע.
      למרות זאת:
      1. הסקרים טועים בהרבה יותר מזה, ממגוון סיבות (אשמח לפרט, אבל זה נושא ארוך משתי שורות).
      2. אני לא חושב שהסיפור של מפלגת הגמלאים הוא סיפור של "התכוונו לשבת בבית, ובסוף באקראי הצבענו מחאה למפלגת הגמלאים והופ – היא נכנסה לכנסת". לב הסיפור הוא מה קורה כשיש מסר ברור שמפלגה קטנה צפויה לעבור את אחוז החסימה. אנשים לא אוהבים לבזבז את הקול שלהם על מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה (בצדק). מרגע שהתובנה היא שמפלגה מסויימת עוברת בודאות את אחוז החסימה, אנשים רבים (שלא רוצים להצביע למפלגות הגדולות) שוקלים אותה ברצינות. בסוף, מרביתנו מצביעים.

  2. חייב, אבל פשוט מוכרח להדביק פה קישור למורי ורבי (וכנראה האדם היחיד שאני מעריץ בכנות גמורה מלבד מאיר אריאל) על מדוע הוא לא מצביע:
    https://www.youtube.com/watch?v=xIraCchPDhk

    מי שמצביע – שלא יתלונן על התוצאות לא משנה מה יהיו… הוא חלק מהן 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *