דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

שלושת קוראי הבלוג כבר מכירים שהקשר בין הערכות הדמוגרפיה של קבוצת אוכלוסיה לבין התפתחות המנדטים של המפלגות המייצגות אותה – כמעט שאינו קיים. אך לאחרונה עודכן גרף המנדטים ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים וראינו בשנית שאין קשר של ממש בין מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות למספר המוערך של החרדים. בפרט, מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לא משקף את גידול האוכלוסיה.

הרשומה הזו מנסה לראות מה ניתן ללמוד על שאר שבטי ישראל מהסתכלות דומה. איך נראית ההצבעה ל"ימין" או ל"שמאל" או למפלגות הערביות לאורך כל שנות המדינה?

אבל נתחיל במפלגות הדתיות האחרות (אלה שאינן חרדיות).
רגע לפני זה חשוב לציין שהקטלוג של מפלגה לקבוצה הוא סובייקטיבי, וניתן להתווכח עם החלוקה שנבחרה. יתרה מכך, בניתוח הזה כל מפלגה תהיה בדיוק בקטגוריה אחת. האם "ישראל ביתנו" של הבחירות הקודמות היא מפלגה סקטוריאלית (עולים) או מפלגת ימין? האם ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית או מפלגה חרדית? בניתוח הזה "ישראל ביתנו" נחשבת סקטוריאלית ואילו ש"ס נחשבת מפלגה חרדית. יש עוד דוגמאות רבות.

יאללה, נחזור למפלגות הדתיות. ברשומה ישנה (הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך) ראינו שהחינוך הממלכתי דתי לא גדל, למרות פריון גבוה יותר, אלא רק שומר על חלקו היחסי. איך נראית תמונת המנדטים שלהם? עד כמה המפלגות הללו היו חלק מבלוק הימין לאורך שנות המדינה? בואו נראה:

מפלגות דתיות לאומיות (לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא):

Loading

קל לראות שמספר המנדטים למפלגות דתיות לא גדל עם השנים. להפך. גם היום יש להם פחות מנדטים מאשר בשנות השישים.

בנוסף, המפלגות הדתיות היו חלק כמעט מכל קואליציה שהייתה בישראל אי פעם. לא רק עם דוד בן גוריון, גולדה מאיר או יצחק רבין בקדנציה הראשונה שלו, אלא גם עם אהוד ברק כשהחליף את בנימין נתניהו. אין אף קבוצה אחרת שהייתה שותפה בכל-כך הרבה ממשלות, ימין ושמאל. לסיעה הדתית לאומית חשוב היום להדגיש את ימינותה במקום את דתיותה. זו תופעה חדשה למדי. ראו גם את השינוי בשמות המפלגות הללו. מהמפד"ל – "המפלגה הדתית לאומית" – דרך "הבית היהודי" בעבר הלא רחוק לבחירה בשמות כמו "איחוד מפלגות הימין" ועתה ל"ימינה".

למען הסר ספק, קל לראות שלמרות השמות הימניים – המצביעים הם אותם מצביעים, חובשי הכיפות הסרוגות.

מפלגות ימין:

מה עם מפלגות הימין שאינן מפלגות דתיות? האם כוחן הולך וגדל בשנים האחרונות? גם לא.
(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

השיא של הליכוד (ושלומציון, התחיה, מולדת ועוד כמה) היה בשנות השמונים. בעשרים השנים האחרונות התמונה יציבה למדי, ולמפלגות הימין מספר מנדטים דומה לזה שקיבלו מפלגות הימין בשנות המדינה הראשונות.

רגע, אם המפלגות הדתיות לא בעליה וגם שאר מפלגות הימין אינן בעליה, אז לאן הולכים המנדטים? לפאזל הזה מספר חלקים. הראשון הוא מפלגות "מרכז".

מפלגות מרכז:

(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

התופעה הזו חדשה למדי. היא מאוד בולטת בעשרים השנים האחרונות. "קדימה" עם אהוד אולמרט, דווקא בגלל שהייתה מפלגת מרכז, זכתה ב־29 מנדטים ולהיות מפלגת השלטון (כשה"ליכוד" נפל לשפל של 12 מנדטים). בבחירות לכנסת ה־21 מפלגות המרכז זכו ב־39 מנדטים (35 ל"כחול לבן" ועוד 4 מנדטים ל"כולנו").
מפלגות מרכז, מעצם הגדרתן, יכולות לשבת גם עם מפלגות ימין וגם עם מפלגות שמאל. כך יש עתיד, בשיא כוחה, ישבה בממשלה עם נתניהו. גם "כולנו". לכן, גם כשהימין לא באמת התחזק, גם השמאל לא התחזק (לא התחזק? הצחקתם – נחלש. תיכף נציץ) ומפלגות המרכז הן שאפשרו לנתניהו לשמר את שלטונו. בדיוק כפי שכרגע הן אלה שמקשות עליו לשמר את מקומו.
לא כך משתקפת התודעה שלנו בדרך כלל, אך כל אחד ממרכיבי הימין בפני עצמו – רחוק מלהיות בשיא כוחו. בעצם, בשנים האחרונות הוא מתנדנד בין יציבות לבין ירידה במספר המנדטים.

מפלגות סקטריאליות:

מי שעוד זוכה לעדנה בעשרים השנות האחרונות (אך לא בעשרות השנים שקדמו לכך) הן מפלגות סקטוריאליות לא דתיות. מפלגת הגימלאים, ישראל בעליה וישראל ביתנו כדוגמאות בולטות.
(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

ממשלתו של אהוד אולמרט, למשל, נשענה של 18 מנדטים שניתנו לה מישראל ביתנו וממפלגת הגימלאים.
אפשר לראות שמפלגות סקטוריאליות נוטות להכנס לקואליציה. לכל קואליציה.

יש עוד סוג של מפלגות סקטוריאליות שזוכות לקטגוריה משל עצמן – המפלגות החרדיות.

מפלגות חרדיות:

במפלגות הללו כבר דנו לא מעט ברשומות אחרות. ללא ההפרדה בין ש"ס לאגודת ישראל התמונה מטעה. אבל אתם כבר מכירים אותה, נכון? המפלגה החרדית-אשכנזית יציבה, ולא גדלה עם האוכלוסיה. ש"ס היא מפלגה חרדית, אך המצביעים שלה אינם בהכרח חרדים. עם כניסתה של ש"ס לפוליטיקה זינק מספר המנדטים שמייצגים לכאורה חרדים זינוק מטאורי. מאז מספר המנדטים של החרדים קופץ ומרקד לאורך השנים, כנראה כתוצאה מתנודות של אותם מצביעים מסורתיים.
(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

מעניין לראות שבעשורים הראשונים למדינה המפלגות החרדיות נשארו באופוזיציה. לא עוד. מאז סוף שנות השבעים הם דבקים בכסאות הממשלה כמעט תמיד (גם אם כסגני שרים ללא שר), ללא תלות בשייכות הפוליטית של מפלגת השלטון. הם היו בממשלות של יצחק רבין (הראשונה וגם השניה), אהוד אולמרט ואהוד ברק. הם גם הורחקו לזמן מה מ"השותף הטבעי" בנימין נתניהו. יתכן שהיום החרדים הם חלק מ"בלוק הימין", אך אם כן – אין הדבר משקף את העבר.

מפלגות שמאל:

הימין אולי לא מתחזק, אבל השמאל נחלש. כדי להבין את העלייה שראינו של מפלגות מרכז בעשרים השנים האחרונות די להסתכל בירידת כוחן של מפלגות השמאל – קולות שאולי כבר לא משתכנעים באלטרנטיבה שמוצגת על-ידי השמאל לאחר האינתיפאדה השניה (האם מוצגת אלטרנטיבה ברצינות?) אך גם לא השתכנעו באלטרנטיבה שמציעות מפלגות הימין.
(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

כך, ניתן לראות את הצניחה של המנדטים של מפלגות השמאל בכלל ושל מפלגת העבודה בפרט לאורך עשרים השנים האחרונות. המערך שבעבר זכה למעל 60 מנדטים לבדו נותר עם 6 מנדטים, בלבד. מרצ שידעה גם 12 מנדטים ב־1992, ירדה ל־3 מנדטים כשחזר בנימין נתניהו לשלטון ב־2009.

מפלגות ערביות:

מפלגות ערביות מעולם לא היו ולעולם לא יהיו בקואליציה? זכרון קצר. מקום המדינה ובמשך כ־30 שנה המפלגות הערביות היו חלק מהקואליציה (ונחשבו למפלגות לווין של מפא"י). לבסוף נבלעו בתוכה ונעלמו כליל.
הערבים אולי לא אותם ערבים, רק הים אותו ים?
מאז שחזרו הם באופוזיציה, כשכוחם הולך וגדל עם השנים. הם היוצא מהכלל בכך שעליתם הדמוגרפית מלווה גם בעליה במספר המנדטים. אך גם היום המפלגות הערביות רחוקות מלמצות את הכוח הפוטנציאלי הטמון במספר אזרחי ישראל הערבים. לא שמפלגות אחרות זוכות בקולות הללו. גם כשהם נוהרים לקלפיות, אחוז ההצבעה של האוכלוסייה הישראלית-ערבית נמוך.
(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

הכל ביחד

בואו נסתכל על התמהיל של 120 חברי הכנסת לאורך השנים, לפי הקבוצות השונות.
(לחץ כאן לתמונה לא אינטראקטיבית, וכאן לתמונה אינטראקטיבית בחלון חדש ומלא)

Loading

הימין לא נמצא כרגע בשיא כוחו, וגם לא בצמיחה בתקופה נתניהו. רוצים לחפש את הימין החזק? התבוננו בכנסת העשירית ובממשלתו של יצחק שמיר. הליכוד אז היה עם 48 מנדטים לבדו. 51 עם התחיה. ללא אף מפלגה ערבית בכנסת ועם 9 מנדטים למפלגות הדתיות הלאומיות, יותר משהן קיבלו בבחירות האחרונות.
השינוי של עשרים השנים האחרונות הוא לא עליה של הימין אלא ירידה בולטת של מנדטים למפלגות השמאל, שמוצאים את מקומם במפלגות מרכז ובמפלגות סקטוריאליות, ובכלל זה גם בהצבעה לש"ס על-ידי מצביעים שאינם חרדים. ברצינות –  הליכוד, אגודת ישראל ומפלגות דתיות לאומיות לא התחזקו בשנים האחרונות. אך מפלגות מרכז ומפלגות סקטוריאליות ידאגו להכנס לקואליציה, בין אם מימין ובין אם משמאל. כשהשמאל כמעט אינו קיים – הקואליציה תהיה עם מי שנותר על המגרש.

הנתונים לוקטו מויקיפדיה, הקיטלוג שלי. בסיס הנתונים מצורף ושמור גם במידע לעם.

3 תגובות בנושא “דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *