הרבע הראשון בכדורסל

האם אפשר רק איתו? האם אפשר בלעדיו?

בסיום הרבע הראשון הפער היה מעל 10 נקודות. אפשר לכבות את הטלויזיה.

רגע. באמת? התחושה שלי הייתה הפוכה: למי אכפת מהרבע הראשון. כמעט שאין לו משמעות.
אז מה נכון? האם פער גדול ברבע הראשון כבר סוגר את המשחק, או האם אפשר להתעלם ממנו, וניתן להתחיל לראות את המשחק ברבע השני?

 

כדי לענות על השאלה הרת הגורל "גרדתי" מהאתר basketball reference נתוני NBA של מעל 45 שנים, מ־1970 ועד היום.

שורות תחתונות:
– לא סתם המשחקים מעניינים. כדורסל התייצב על נקודת איזון נפלאה: יש טעם לראות את הרבע הראשון, יתרון ברבע הראשון יכול להיות משמעותי מאוד. אך למרות שהוא משפיע – גם אחריו הכל פתוח.
– את אוהדי קבוצה שמשחקת מול קבוצה שהייתה חלשה ממנה עד כה העונה – פיגור בסוף הרבע הראשון לא צריך להטריד מאוד.
– את אוהדי קבוצה שמשחקת מול קבוצה שהייתה חזקה ממנה עד כה העונה – פיגור בסוף הרבע הראשון כן צריך להטריד מאוד.
– יתרון הביתיות משמעותי. אם להיות בפער – אז לפחות בבית.

מהו פער גדול בסוף הרבע הראשון

מתוך קרוב ל 50,000 משחקים ניתן ללמוד שבדרך כלל הפער בסוף הרבע הראשון קטן מ־10 נקודות. סביר אם כן להתייחס לפער של 10 נקודות או יותר בסוף הרבע הראשון כהפרש "גדול". בהזדמנות זו, מעניין להבחין ביתרון הביתיות. ההתפלגות אינה סביב הערך אפס (0), כפי שהיה מאפיין משחק מאוזן, אלא מוטה. 10% התוצאות החריגות כלפי מעלה הן במשחקים עם הפרש של 11 נקודות לטובת הקבוצה המארחת. לעומת זאת פיגור של 8 נקודות לרעת הקבוצה המארחת שכיח כמו הפרש חיובי של 11 הנקודות. נדיר יותר לקבוצה מארחת להיות בפער גדול.

שכיחות הנצחון כתלות בתוצאות הרבע הראשון

אז מה השכיחות ב־45 השנים האחרונות לנצחון של קבוצת NBA מארחת שסיימה את הרבע הראשון בפיגור של 10 נקודות? גבוהה למדי – בערך בשליש מהמקרים הקבוצה המארחת עדיין ניצחה. אפילו כשהפער הוא 15 נקודות לרעתה, הסיכוי לנצחון הוא כ־20%. סיבה טובה לדאגה, אבל סיכוי מספיק גבוה כדי להמשיך לצפות במתח בהמשך המשחק.

הקבוצה האורחת? בפיגור של 10 נקודות בסוף הרבע הראשון הסיכוי שלה יורד כבר אל מתחת ל־20%, ובפיגור של 15 נקודות צונח ל־10% (כלומר לסיכוי של 90% שהקבוצה המארחת תנצח).
הסיכוי של קבוצה מתארחת קטן מ־50% אם הרבע מסתיים בשוויון, ומגיע רק ל־50% (כלומר לסיכוי שווה לקבוצה השניה) אפילו בהובלה של 3 נקודות בסוף הרבע הראשון. תמונת מראה של הקבוצה המארחת שלא יורדת מסיכוי גבוה יותר לנצח כל עוד הפיגור שלה קטן משלוש נקודות.

הפער באיכות הקבוצות

לאורך העונה מתקבלת תמונה ברורה של הקבוצות הטובות (אלה שמנצחות את רוב המשחקים) והגרועות (הקבוצות שנוטות יותר להפסיד). יש הבדל משמעותי בין מפגש של קבוצות עם מאזן דומה לקבוצות שאחת מהן ניצחה הרבה יותר.
לא מפתיע, אך ההבדל הזה משמעותי לא פחות מיתרון הביתיות.
כך נראה הגרף למעלה, המבוסס על נתוני ה NBA, כשמפצלים אותו לפי הפער בין הקבוצות:

קבוצה חלשה שמתמודדת במשחק חוץ מול קבוצה חזקה מפסידה ברוב המקרים אפילו כשהיא מסיימת את הרבע הראשון בהובלה של 10 נקודות.
קבוצה חזקה שמארחת קבוצה חלשה ומובילה בסיום הרבע הראשון ב־10 נקודות תנצח את המשחק כמעט בודאות (ב־90% מהמקרים).

ברור

בחוכמה שלאחר מעשה התוצאות הללו מובנות מאליהן, לא? קבוצה חזקה בדרך כלל מנצחת קבוצה חלשה. קבוצה חזקה שגם מובילה – כמעט חתמה את הניצחון; ולהפך, קבוצה חלשה שהתחילה ברגל שמאל כנראה איבדה את המשחק כולו.
יתרון הביתיות יכול להיות גורם מאזן (או מקצין, תלוי האם הפער לטובת המתארחת).
כשהקבוצות ברמה דומה – תוצאות הרבע הראשון אומרות הרבה, אבל לא יותר מדי. פיגור גדול ברבע הראשון הוא סיבה טובה לקבוצה המפגרת להכנס ללחץ, אך לא מספיק טובה לשאננות בקבוצה המובילה.