דלק. שיעלה כמה שיעלה

בשנים האחרונות מחיר הדלק עלה וירד – בעשרות אחוזים.

שינויים כאלה הם ניסוי מעניין. אחד הדברים המסקרנים הוא עד כמה השינוי במחיר הדלק הוביל לשינוי בכמות הדלק שרכשנו, נהגי הרכבים הפרטיים.

התשובה – הוא לא. הנתונים מצביעים לכאורה על אדישות למחיר הדלק.

אדישות

בגרף המצורף אפשר לראות, באדום, את מחיר הדלק לאורך העשור האחרון; ובכחול, את צריכת הדלק לנפש – כמה ליטרים של דלק נרכשים בחודש על-ידי אדם ממוצע (התייחסתי רק לגודל האוכלוסייה בגילים 20-80, כיוון שמחוץ לתחום זה כמעט שלא משתתפים בנהיגה). להמשיך לקרוא דלק. שיעלה כמה שיעלה

בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

ראוי לציין כשמשהו משתנה לטובה.
לפני כשנתיים עלתה טענה שטיסות אל-על לניו יורק ארוכות מהנדרש, כשהסיבה היא אופן תגמול הטייסים (טיסה ארוכה יותר = הכנסה גבוהה יותר).  בדיקה מדגמית שעשיתי בסוף 2016 הצביעה שאכן הטיסות באל-על לניו-יורק ארוכות יותר מאצל החברות הזרות, ובנוסף שכמעט תמיד הן מגיעות בעיכוב ביחס לתכנון.

החלטתי להציץ האם המצב השתנה.

להמשיך לקרוא בדיקה חוזרת: משך הטיסות באל-על לניו-יורק

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

דן בן-דוד כותב כי "מערכת הבריאות איבדה דרכה" (הארץ 6/4/17).

המאמר (וגם בגרסתו כמזכר מדיניות של מוסד "שורש") מהווה ממש קריאה לחשבון נפש, שכן המצב המצטייר עגום ו"הגיעה העת לתת מענה לשאלה הגדולה — איזו מערכת בריאות מדינת ישראל רוצה שתהיה לה בעוד עשור?"

בסמיכות ליום העצמאות, אנו מכריזים בזאת שמערכת הבריאות שלנו היא גאווה ישראלית. מערכת שממש, אבל ממש, לא איבדה דרכה. מכריזים, ותומכים בעובדות.

EPSON scanner image

כיצד רואים שמערכת הבריאות איבדה דרכה לפי דן בן-דוד? מאמרו כולל טעונים מסוגים שונים:

  • יש בישראל פחות מיטות לנפש מבעבר וביחס ל־OECD (טעוני תשומות).
  • בישראל יותר מקרי מוות מזיהומים (לנפש) מכל מדינה אחרת ב־OECD (טעוני תפוקות).
  • המספר השנתי של בוגרי לימודי סיעוד בתחתית ה־OECD (טעוני תכנון).
  • המדינה משקיעה במקומות הלא נכונים – צריך להסיט יותר לבריאות, גם על חשבון טיפול בטרור או בתאונות דרכים (טעון תקציבי).

דן בן-דוד הוא מסוג האנשים שכדאי להקשיב להם. הוא גם מלווה את דבריו בנתונים, מה שמוסיף רובד נוסף שנמצא במחסור במחוזותינו: דיון ענייני ומבוסס עובדות.

בכל זאת, הפעם לדעתי הוא החטיא.

רשומה קצת ארוכה? אולי. מדובר בבריאות שלנו.

לממהרים, הנה תמצית:

להמשיך לקרוא אנו מכריזים בזאת – יש לנו מערכת בריאות מצוינת‎

גיל ושכר ממוצע

הגיל עושה את שלו.

השכר הממוצע (והחציוני) במשק מסקרן רבים מאיתנו כדי לדעת משהו לגבי עצמנו. נו? אני מרוויח יותר או פחות מהשכר הממוצע? הרבה יותר או פחות?

כנראה שבגיל 20 מעטים מתעניינים האם השכר שלהם נמוך או גבוה מהשכר הממוצע במשק. בגיל 40 זה כבר מעניין, אבל אז (חדשות משמחות) מובטח שקוראי הבלוג יהנו מהכנסה ממוצעת גבוהה מהשכר הממוצע במשק. כן, כן, אפשר לקבוע תאריך. נתכנס יחדיו ונסתכל באושר ועושר הרחק מלמעלה על השכר הממוצע.

feeling-rich

להמשיך לקרוא גיל ושכר ממוצע

משך הטיסות באל-על לניו-יורק

האם טיסות אל-על אכן ארוכות יותר מהנדרש?

לאחר שראיתי טענות לשני הצדדים, בלי ביסוס. לאחר שחלק מציגים את לוח הזמנים המתוכנן ל JFK של אל-על לעומת זה של Delta כדי לטעון שההבדלים לא גדולים (רק שמדובר בהבדל בתכנון, ולא בטיסה בפועל), חיפשתי נתונים.

להמשיך לקרוא משך הטיסות באל-על לניו-יורק

הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

ברירת המחדל של המצטרפים לביטוח סיעודי (רובנו?) היא כיסוי לחמש שנים של הזדקקות לסיוע, בלבד.

העובדה שהביטוח הסיעודי מוגבל לחמש שנים בלבד מטרידה. למה רק חמש? מה אם אאריך חיים, אז משפחתי תצטרף להוסיף לסבל הבלתי נמנע גם הוצאה של עוד 15,000 שקלים בחודש?
לכן, מציעים לנו גם אופציה לביטוח נוסף – למקרה שבעתיד נשתכן במוסד סיעודי, ונהיה לקוחות מתמידים. הביטוח ישלם סכומים נכבדים למוסד הסיעודי כל עוד נשהה בו, החל מסיום חמש השנים הראשונות וככל שרק יהיה בכך צורך.

כמו כל ביטוח שקשור לבריאות, הנטיה שלנו היא להגיד לסוכן "כן". הרי מה יותר חשוב מבריאות? רק שאז רואים את העלות, ושואלים האם לא מפילים עלינו כפל כיסויים? האם לא מציעים לנו לבטח גם את מה שלא צריך?

להמשיך לקרוא הצורך בביטוח סיעודי מעבר לחמש שנים (ובכלל)

השקעה בדירה או בשוק ההון?

הקדמה

נניח שיש לך סכום מכובד להשקעה. מספיק מכובד כדי שיהיה אפשר לקנות בו דירה. האם, להשקעה ארוכת טווח, עדיף לרכוש דירת מגורים ולהשכיר אותה או להשקיע את הכסף בשוק ההון? נדמה שמדובר באחת מהשאלות השחוקות ביותר. רק שפעם אחר פעם חוזרים אליה.

רובנו בטוחים בתשובה. אם אתה כבר בטוח בתשובה, כמו אנשים רבים, הרשומה הזו לא מיועדת עבורך. אולי כי אתה כבר מכיר את הפרטים. אולי להפך. כך או כך הרשומה הזו לא תשנה את דעתך.

אבל אם דעתך לא התקבעה ואתה סקרן, אז בבקשה. הסתבר שלמרות שמדובר בשאלה שחוקה, לא מצאתי מן המוכן את הפרטים שחיפשתי, והיה צורך ללקט את המידע ולעבד אותו. הרשומה היא שיתוף של החיפוש שלי אחר נתונים כמותיים כדי להבין לאן נוטה הכף, ועד כמה.

לתשובה יש מרכיבים מבוססי נתונים, ומרכיבים "רכים". לאנשים רבים השיקולים הרכים מספיקים כדי לבחור בהחלטה הנכונה עבורם. בצדק. יש כאלה שעיסוק בדירה, מציאת שוכרים, טיפול בתקלות וכל שאר הנושאים הכרוכים בכך – גורם להם סבל שמניעתו שווה עבורם ויתור על תשואה, גם אם היא עודפת. יש כאלה שעבורם החלטה להעדיף להשקיע בשוק ההון אינה מוצדקת, בכלל ללא תלות בשאלה האם כלכלית היא מוצלחת. כי ההחלטה הזו תגרום עבורם לסבל ארוך ומתמשך בדיונים עם אמא ואבא, סבא וסבתא הדודה והשכן שיודעים שהם טועים – סבל שעולה עבורם על כל רווח כלכלי סביר. מי שנמנה על קבוצת ה"סובלים" – לא צריך נתונים כמותיים על תשואה כדי לבחור.

בדומה מי שיודע שאם לא יקשרו לו את הידיים הוא ישחק עם אפיק ההשקעה פעם בשבועיים, ובמיוחד בעת משבר – עדיף לו לבחור באפיק שקושר לו את הידיים מפעולות פזיזות (ספויילר: זה לא בהכרח דירה).

קדימון – הניתוח הביא אותי למסקנה שהשקעה בשוק ההון עדיפה בדרך כלל. כמותית – העדיפות גבוהה הרבה יותר משציפיתי.

כסת"ח: אינני מומחה לנדל"ן, לשוק ההון או להשקעות מכל סוג אחר. אני בטח טועה ומחמיץ דברים עיקריים וחשובים. אשמח לשמוע הערות והארות. עם זאת, שימוש במידע – על אחריותך האישית.

מספיק הקדמה? אפשר לעבור לנתונים?

"מחירי הדירות בישראל תמיד עולים"

בטח שמעתם את הטענה הזו. כיוון שהיא טענה עובדתית, אפשר לבחון אותה.

להמשיך לקרוא השקעה בדירה או בשוק ההון?

עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

מקובל להציג אותנו כעניים. מאוד.

ה OECD מספר לנו שמדינת ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בארגון.

ליתר דיוק המדינה הכי ענייה, מלבד מקסיקו.

חוץ מזה, נראה מהנתונים שישראל היא אחת מארבע מדינות (יחד עם מקסיקו, ארה"ב ותורכיה) שהעוני בהן קופץ וחריג יחסית למדינות הקודמות להם במדד העוני.

אם להגר, לאן? לפי ה־OECD המדינה עם שיעור העוני הנמוך ביותר בארגון היא… צ'כיה!

2016-06-09 11_06_27-Inequality - Poverty rate - OECD Data

מרגישים שמשהו לא בסדר? עזבו את ישראל – האם באמת המצב בצ'כיה עדיף על זה שבאוסטרליה?

יש כאן עיוות. בואו ננסה להסתכל על הנתונים קצת אחרת. להמשיך לקרוא עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

Middle class is (not) shrinking?

בחינה קטנה.  ההשראה היא
אז בארה"ב מעמד הביניים נשחק. את מקומו תופס גידול בשתי הקבוצות האחרות – העשירים והעניים. לפי הוושינגטון פוסט זה נכון לאורך ולרוחב ארה"ב, על שלל מדינותיה.

 

שאלתי את עצמי האם גם אצלנו מעמד הביניים מצטמצם, ו"מפנה מקום" לעשירים ו/או לעניים.
ההגדרה של מעמד הביניים במאמר למעלה אינה סטנדרטית, אבל יש בה הגיון. לא מצאתי בקלות נתונים זהים על ישראל, אבל מצאתי תחליף הולם: טבלה מהשנתון האחרון של הלמ"ס. טבלה 2 בעמוד 7. הטבלה מספקת חלוקת ההכנסות הכספיות נטו בין עשירונים של משקי בית.

להמשיך לקרוא Middle class is (not) shrinking?

בעקבות התמיכה האבודה

24 במאי, 2016

על עמותות ותמיכת מדינה.

הקדמה 1 – למי אין טעם לקרוא

אם נכנסת לכאן בתקווה למצוא חיזוקים לטענה שהמדינה מבזבזת את כספי משלם המיסים על עמותות ללא הצדקה, הגעת למקום הלא נכון. אני חושב אחרת. הדיון הזה לא יסביר אפילו למה אני חושב אחרת, כי הוא בנושא אחר.

בעצם, מה שיש כאן מיועד לאנשים עם מעורבות בדרך כלשהי בתקציבים במגזר החברתי. דגש למגייסי משאבים, אך לא רק (כדי להבהיר את הנקודה – גם תורם עשוי למצוא במידע עניין).

במה כן נדון?  עד כמה סיוע המדינה משמעותי בתקצוב עמותות ("קלאסיות"). עד כמה הוא שונה בין עמותות עם מאפיינים שונים. עד כמה חשוב להתמקצע ולהשתפר בגיוס משאבים מהמדינה. האם וכיצד המידע הזה משמעותי גם לתורם בבחינת העמותות דרכן ינסה לתרום חברתית.

הקדמה 2 – מהסוף להתחלה

יש מלכ"רים שמקבלים את כל תקציבם מהמדינה. יש (הרבה יותר) מלכ"רים שלא מקבלים שקל אחד מאוצר המדינה. ויש, כמובן, את אלו שמקבלים חלק מתקציבם מהמדינה.

האם תוכל לנחש, לפחות באופן גס, איזה אחוז מתקציב עמותה X מגיע ממשלם המיסים (לעומת האחוז המשלים שמגיע מתרומות ומפעילות מניבה הכנסה)? להמשיך לקרוא בעקבות התמיכה האבודה