קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

מוטרדים מהתחלואה ההולכת וגדלה בישראל, ומשתגעים איך אפשר לאפשר הפגנות בתנאים הללו? סתם סקרנים לראות עד כמה בישראל השמאלנים הם מפיצי מחלות? הרשומה הזאת בשבילכם.

רגע, יש בכלל נתונים? במפתיע, כן.

רוצים לראות מה גובה להבות התחלואה בחברה החרדית? תקופת החגים מגיעה והצורך להתפלל יחדיו בבית הכנסת ולהתכנס עם משפחה מורחבת לכבוד החג חזק ונכון מתמיד. האם נכון להתגמש או לפחות להעלים עין לאור הצורך העז? אתם עדיין במקום הנכון.

בימים כתיקונם לא הייתי כותב רשומה כזו. הפילוג ביננו כבר זועק לשמיים. עצוב.

בכל מקרה, הנה הנתונים:

להמשיך לקרוא קורונה, דפוסי הצבעה והפגנות

דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

שלושת קוראי הבלוג כבר מכירים שהקשר בין הערכות הדמוגרפיה של קבוצת אוכלוסיה לבין התפתחות המנדטים של המפלגות המייצגות אותה – כמעט שאינו קיים. אך לאחרונה עודכן גרף המנדטים ברשומה חרדים, דמוגרפיה ומנדטים וראינו בשנית שאין קשר של ממש בין מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות למספר המוערך של החרדים. בפרט, מספר המנדטים של המפלגות החרדיות לא משקף את גידול האוכלוסיה.

הרשומה הזו מנסה לראות מה ניתן ללמוד על שאר שבטי ישראל מהסתכלות דומה. איך נראית ההצבעה ל"ימין" או ל"שמאל" או למפלגות הערביות לאורך כל שנות המדינה?

אבל נתחיל במפלגות הדתיות האחרות (אלה שאינן חרדיות).
רגע לפני זה חשוב לציין שהקטלוג של מפלגה לקבוצה הוא סובייקטיבי, וניתן להתווכח עם החלוקה שנבחרה. יתרה מכך, בניתוח הזה כל מפלגה תהיה בדיוק בקטגוריה אחת. האם "ישראל ביתנו" של הבחירות הקודמות היא מפלגה סקטוריאלית (עולים) או מפלגת ימין? האם ש"ס היא מפלגה סקטוריאלית או מפלגה חרדית? בניתוח הזה "ישראל ביתנו" נחשבת סקטוריאלית ואילו ש"ס נחשבת מפלגה חרדית. יש עוד דוגמאות רבות.

יאללה, נחזור למפלגות הדתיות. ברשומה ישנה (הדמוגרפיה בישראל בראי חלוקת תלמידים בין מערכות החינוך) ראינו שהחינוך הממלכתי דתי לא גדל, למרות פריון גבוה יותר, אלא רק שומר על חלקו היחסי. איך נראית תמונת המנדטים שלהם? עד כמה המפלגות הללו היו חלק מבלוק הימין לאורך שנות המדינה? בואו נראה:

להמשיך לקרוא דמוגרפיית מנדטים של שבטי ישראל

תוצאות הבחירות לכנסת ה־22

אם נכנסתם הנה בתקווה לגלות מי יהיה ראש הממשלה הבא, היכונו להתאכזב. יש כאן כלים שמאפשרים לכם לבחון את תוצאות הבחירות בצורה שונה – אך מי שכבר קרא את הניתוחים על מערכות הבחירות הקודמות בבלוג כבר מכיר את הדברים החשובים באמת.

מה בכל זאת מתווסף כאן? ניתן לראות את תוצאות הבחירות על מפה בכל מיקום קלפי. ניתן כרגיל לראות את השבטיות המאוד ברורה שלנו, אזרחי ישראל. ניתן לראות איפה אחוז ההצבעה צנח ואיפה עלה. ניתן לראות את ההבדלים בין התוצאות של שתי מערכות הבחירות של 2019, ניתן לראות איפה הצביעו לכל אחת מהמפלגות, ניתן גם לראות הערכה לאחוז הצבעה לפי מפלגה, ניתן לראות כיצד הצביעו ערביי ישראל, ניתן לראות את השפעת חוק בדר-עופר, וניתן לראות שהמפלגות החרדיות לא מתחזקות.

מפה 1: תוצאות ומפלגה דומיננטית בכל קלפי

כמיטב המסורת, רצ"ב מפת המפלגה הדומיננטית בכל כתובת קלפי. תזכורת – מותאם למחשב אישי, לא לטלפון הנייד. עוד תזכורת – כל המפות אינטראקטיביות – ניתן להקליק על קלפיות ולראות פרטים על תוכנן (וכמובן להתמקד באזור רצוי).

מרבית המפות מופיעות, בחלון חדש, רק לאחר לחיצה על הקישור בפסקת הטקסט הקודמת לכל מפה (דוגמת הקישור מפת המפלגה הדומיננטית), אך הראשונה מופיעה גם בעמוד זה:

להמשיך לקרוא תוצאות הבחירות לכנסת ה־22

הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

מה עוד לא נאמר על תוצאות הבחירות? אז זהו, הרשומה הזו עוסקת בשני דברים קטנים שאני פספסתי.

אחד מהם הוא שמספר הקולות למפלגות החרדיות קטן יחסית לכנסת הקודמת. כן, פחות אנשים הצביעו למפלגות חרדיות הפעם (למרות שבסוף יש להן יותר מנדטים). הסבר, מיד.

השני הוא שינוי בדפוס ההצבעה בקרב ערבים ישראלים. בעיני, מדובר בשינוי משמעותי יותר מאחוז ההצבעה הנמוך בחברה הערבית, אך משום מה לא נתקלתי בסיקור שלו.

הרשומה הזו מתבססת על מפה חדשה, שמשווה בין קבוצות של מפלגות: ימין, חרדיות, ערביות, מרכז ושמאל. היא עוסקת במספר תובנות שבבורותי לא היו לי ברורות לפני שהכנתי את המפה והצצתי בה.

מי שמעוניין במבט עדכני על הרשומה הקודמת בנושא (מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20) יכול להכנס לקישור של המפה ההיא, שעודכנה גם לתוצאות הבחירות לכנסת ה־21. רוב הדברים שנותחו ברשימה ההיא נותרו תקפים גם לכנסת ה־21. הם תקפים, מעניינים, אך לא יפורטו כאן בשנית.

להמשיך לקרוא הבחירות לכנסת ה־21 – מפות ותובנות שהפתיעו אותי

דיקטטורת בג"ץ?

בית המשפט העליון עולה לכותרות בשנים האחרונות בשאלה של משילות. כשבית המשפט העליון פוסל סעיף בחוק או כשבית המשפט מחליט שלא לכבד החלטת קבינט מתעוררת השאלה האם בית המשפט מבצע הפיכה (כתבתי במקור "הפיכה" במרכאות, אך הסרתי אותן מאחר שיש הטוענים להפיכה של ממש ולא לביטוי מוקצן)? האם מספר קטן של אנשים שלא נבחרו על-ידי הציבור (ויהיו מכובדים ככל שיהיו) קובע את המדיניות של מדינת ישראל במקום ממשלת ישראל, ואת ניסוח החוק במקום הכנסת?

כהמשך לרשומה האחרונה שעוסקת בניתוח מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון איני מתאפק מלשפוך כמה מחשבות על "שאלת המשילות" והאיזון בין בית המשפט העליון לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

להמשיך לקרוא דיקטטורת בג"ץ?

טריוויה על בית המשפט העליון

גיא זומר גילה לי את המאגר החדש הזה שכולל מידע רב על החלטות בית המשפט העליון בין השנים 2010 ל־2018. על המאגר צריך להודות לקרן וינשל, לי אפשטיין ואנדי וורמס.

המאגר מאפשר גם לאנשים כמוני, שלא מכירים את בית המשפט, הצצה חלקית פנימה. רוצים להציץ יחד?

להמשיך לקרוא טריוויה על בית המשפט העליון

"אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

(עודכן שנית לאחר הבחירות לכנסת ה־22, כולל שינוי שיטת הניתוח)

אחוז ההצבעה לכנסת.

היום נפטפט על האנשים שיכולים להצביע לכנסת, אך לא מצביעים.
למשל, האם אחוז ההצבעה גבוה או נמוך מבעבר? נמוך, ברור. נתאר איך נראית הירידה לאורך השנים.
ספוילר? ירידה חדה. בבת אחת. כמה, מתי ולמה – בהמשך.

אצל החרדים אין בעיה של אחוז הצבעה נמוך. אצל הערבים יש ועוד איך. אם כולנו היינו מצביעים, גם אלו שהיום נשארים ביום הבחירות על הספה בבית, מה היה משתנה?

לבסוף, נראה גם באיזה שעה אנחנו מצביעים, מתי יש לנו מקומות טובים יותר להיות בהם מבקלפי, ואיך זה השתנה עם השנים.

להכין פתקים. מתחילים.

להמשיך לקרוא "אם רק היית מצביע" – מה בעצם היה משתנה?

הצבעות באו"ם נגד ישראל

הפעם הרעיון הגיע מבועז שהתעניין בניתוח של ההצבעות באו״ם נגד ישראל והאם יש שינוי (לטובה/לרעה) לאורך השנים. 

להמשיך לקרוא הצבעות באו"ם נגד ישראל

מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

בתקופה האחרונה התפרסמו מספר דוחות המנתחים נושאים שונים בישראל באופן כמותי. בין הבולטים והחביבים עלי נמצא דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב.

הרשומה הזו היא דעה וניתוח שמסתייגים מחלק מהדברים הכתובים בפרקי הדו"ח. נכון לציין כי הדו"ח מצוין ומומלץ לקריאה, וההסתייגויות אינן מפחיתות מחשיבותו ותרומתו בעיני.

מה המסרים העיקריים ברשומה הזו?

תקציב הבריאות עולה משמעותית, בניגוד למוצג בדו"ח
זה נכון באופן כללי לתקציבים החברתיים,
וההצגה בדו"ח מטעה כתוצאה משימוש בתקציב כאחוז מהתמ"ג

כשההוצאה הפרטית שלנו גדלה זה אולי כי יש לנו יותר כסף פנוי
בניגוד להתייחסות לגידול בהוצאה פרטית כראיה לכך שאין מספיק תקצוב ציבורי

תקציב החינוך, לא הבטחון, הוא הגדול ביותר
הגידול בתקציבים החברתיים מתאפשר במידה רבה בזכות ירידת ההקצאה לבטחון

כשעוסקים ברווחה יש עיסוק מופרז בהוצאה הממשלתית, ועיסוק חסר בשתי שאלות אחרות
אולי נכון לחלק (באותו סכום ממשלתי) קצבה הרבה יותר גדולה להרבה פחות אנשים?
כיצד נוכל להפחית את מספר האנשים הזקוקים לקבלת קצבה?

הממשלה הנוכחית שינתה מדיניות ביחס לחרדים
דיון ב"מצב המדינה" בהקשר חרדים הוא חסר ללא בחינה של השפעת שינוי המדיניות
בהתחשב בה, עולות ספקות האם אנחנו עדיין במגמה של השתתפות גוברת בשוק העבודה

להמשיך לקרוא מחשבות בעקבות דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב

מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

 

את הקובץ המפרט את תוצאות הבחירות לכנסת ה־20 לפי ישוב ומספר קלפי בישוב הכרתי מזמן. עכשיו גיליתי קובץ אחר שבו יש את הכתובות של הקלפיות. הצרוף מאפשר להציג את התוצאות על גבי מפה. הצגה כזו אפשרה לגלות הרבה דברים שבבורותי לא הכרתי. גם בהקשר הישיר (תוצאות הבחירות) וגם ככלי המאפשר זוית ראיה מעניינת על הדמוגרפיה הישראלית. למתעניינים – מצורפות שתי מפות אינטראקטיביות וכמה דוגמאות לדברים שאפשר לראות באמצעותן.

להמשיך לקרוא מפת תוצאות הבחירות לכנסת ה־20

חרדים, דמוגרפיה ומנדטים

טענה מוכרת היא שכבר היום פחות ממחצית התלמידים בכיתה א' לומדים בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי.

מטריד. מפחיד.

האם זה אומר שתוך שתים עשרה שנים, כשהתלמידים הללו יגיעו לגיל שמונה עשרה, פחות מחצי מהמנדטים יהיו של מצביעים שהתחנכו בחינוך ממלכתי? הבשורה הטובה היא שלמרות שהנתון על תלמידי כיתות א' עלול לגרום לנו לחשוב כך, זה לא המצב.

לא שמומלץ להכנס לשאננות. להפך. עם זאת, הנתונים אינם כפי שדמיינתי.

להמשיך לקרוא חרדים, דמוגרפיה ומנדטים