בעקבות התמיכה האבודה

24 במאי, 2016

על עמותות ותמיכת מדינה.

הקדמה 1 – למי אין טעם לקרוא

אם נכנסת לכאן בתקווה למצוא חיזוקים לטענה שהמדינה מבזבזת את כספי משלם המיסים על עמותות ללא הצדקה, הגעת למקום הלא נכון. אני חושב אחרת. הדיון הזה לא יסביר אפילו למה אני חושב אחרת, כי הוא בנושא אחר.

בעצם, מה שיש כאן מיועד לאנשים עם מעורבות בדרך כלשהי בתקציבים במגזר החברתי. דגש למגייסי משאבים, אך לא רק (כדי להבהיר את הנקודה – גם תורם עשוי למצוא במידע עניין).

במה כן נדון?  עד כמה סיוע המדינה משמעותי בתקצוב עמותות ("קלאסיות"). עד כמה הוא שונה בין עמותות עם מאפיינים שונים. עד כמה חשוב להתמקצע ולהשתפר בגיוס משאבים מהמדינה. האם וכיצד המידע הזה משמעותי גם לתורם בבחינת העמותות דרכן ינסה לתרום חברתית.

הקדמה 2 – מהסוף להתחלה

יש מלכ"רים שמקבלים את כל תקציבם מהמדינה. יש (הרבה יותר) מלכ"רים שלא מקבלים שקל אחד מאוצר המדינה. ויש, כמובן, את אלו שמקבלים חלק מתקציבם מהמדינה.

האם תוכל לנחש, לפחות באופן גס, איזה אחוז מתקציב עמותה X מגיע ממשלם המיסים (לעומת האחוז המשלים שמגיע מתרומות ומפעילות מניבה הכנסה)?

הרושם שלי הוא שאנשים שעוסקים בגיוס כספים לעמותה מרגישים שהם מבינים טוב למדי את הסביבה. למשל – "נותני שירותים למדינה הם אלה שמקבלים 100%. אצלנו זה אחרת. עמותה דומה לנו תקבל לכל היותר 10%".

בסדר. בואו נבדוק. אתם מוזמנים לאתגר ניחוש אחוז התמיכה. משחק בקובץ אקסל.

בקובץ תמצאו שמות של מלכ"רים. לצד שם המלכ"ר גם את המחזור השנתי שלו (כדי להקל על המנחש). כל שנותר הוא להעריך איזה אחוז מהמחזור ממומן על-ידי המדינה.

יש שם גם תצוגה חזותית של תוצאות הניחוש. ככה, למשל, נראה הניחוש המושלם:

Perfect Guess 2016-05-24 12_39_44-Guess - Non Profit Budget - Excel

ולעומתו – ככה נראה ניחוש… פחות ממושלם:

2016-05-24 12_34_14-Guess - Non Profit Budget - Excel

מוכנים?

כאמור, הנה קישור לקובץ: Guess – Non Profit Budget

(הוא באקסל 2016. ניתן לפנות אם יש בעית תאימות לגרסאות אקסל אחרות)

שיחקתם עם הקובץ? ניחשתם את הניחוש שלכם? מצוין.

אם הצלחתם להעריך טוב – ספרו לי. אשמח להבין מה ההגיון שהנחה אתכם.

לא הצלחתם לנחש טוב? המשיכו לקרוא הלאה.

הערה לפני שממשיכים

הנתונים מתבססים על המפה החברתית של מידות , כפי שהורדו מאתר מידות במרץ 2016.

עכשיו מההתחלה

מה מקורות הכסף של עמותות? איך מגייסים כסף למטרה חברתית?

התשובה הסבירה (התמימה?) היא שבעיקר מתרומות. כדי לאפשר מימון למטרה החברתית צריך לדעת לפנות לסוגי התורמים השונים – תורמים פרטיים, תורמים מוסדיים, קרנות וכו'. כל סוג תורם עם המאפיינים שלו והאתגרים של רתימתו ושימורו.

חוץ מזה, יש גם פעילות מניבה הכנסה. ערב גאלה. מכירת מוצרים. כל מה שיכול להוסיף לחסר בקופת העמותה.

סיוע ממשלתי? כן, אבל…
זה מה שחשבתי. ואז נתקלתי בשקף הזה של יכולים נותנים שלקוח מתוך מצגת ממצאי סקר פילנתרופיה של ישראלים 2009-2011:
2016-05-24 15_29_00-ממצאי סקר פילנתרופיה של ישראלים 2009-2011 _ יכולים נותנים

מה? באמת? רק 11.4% מההכנסות של מלכ"רים הן מתרומות?

מה? באמת? יותר מ- 50% מההכנסות הן ממגזר ממשלה?

אז כל מה שחשבתי על גיוס משאבים למלכ"ר היה שגוי?

אורט (כמשל)

אולי בעצם מרוב יער לא רואים את העצים? אולי 50% מההכנסות הן מהממשלה, אבל הכנסות הממשלה הולכות לנותני שירותים שהם מוסדות ללא כוונת רווח, אך אינם דומים לעמותה שמנסה לפעול חברתית?

מלכ"ר כמו "אורט ישראל", למשל. מדובר במלכ"ר, העוסק בחינוך, וכולל מעל 200 מוסדות חינוך בישראל. תקציבו נאמד במיליארדים, ומרבית הכסף מגיע מהמדינה. בצדק, אך בצורה שלא מסייעת להבין מה אופייני כשמדובר בעמותה קטנה ושונה – כזו שמסייעת לנוער בסיכון או לקשישים.

אז אולי זה באמת הסיפור? לא. איך אפשר להיות כל-כך נחרץ? בזכות "מידות" שפרסמו את המפה החברתית. תודה, מידות.

מדובר בקובץ נתונים על קצת יותר מ- 600 עמותות. בלבד. לפי הפרסומים מידות ניסו לקחת את המספרים הגדולים של מלכ"רים בישראל, ולסנן אותם. כך העניקו לנו רשימה קטנה יחסית המתמקדת בארגונים "קלאסיים" העוסקים ברווחה, חינוך, בריאות ופילנתרופיה, במקום רשימה של אלפים רבים של מלכ"ר. זו אולי לא רשימה מושלמת, אבל סביר להניח שהיא מאפשרת דיון מוצלח הרבה יותר מהחלופה של ניתוח נתוני הכנסות של כלל הגופים המוכרים כמלכ"ר בישראל.

אז כשבוחנים את הקבוצה הקטנה הזו, בלבד, כמה מהמחזור השנתי מקורו בסיוע ממשלתי? כ־45%. המחזור הכולל של 600 העמותות הללו הסתכם לכ־9 מיליארד שקלים בשנת 2013. מתוכו, תמיכת המדינה הייתה בסך של 4 מיליארד ש"ח.

הכנסות לפי דוח מידות

כלומר, גם בקבוצה הקטנה של כ־600 העמותות סעיף ההכנסה המשמעותי ביותר הוא תמיכת המדינה.

אולי בכל זאת "אורט" (כמשל)

אבל אולי מתוך 600 הארגונים הללו יש בכל זאת מספר קטן של ארגונים גדולים שמקבלים את כל כספם מהמדינה, כשכל השאר בעצם, לא מקבלים?

בואו נבדוק.

ראשית, נפלח את 600 העמותות הללו לפי גודל המחזור השנתי שלהן:

עמותות - חלוקה לפי גודל

ברשימה של מידות אין עמותות עם מחזור של מיליארדים. מצוין. בכל זאת, יש מעט עמותות עם מחזור גדול של מאות מליוני שקלים, כשלצידן הרבה עמותות עם מחזור של מליוני בודדים עד עשרות מליוני שקלים בשנה.

איפה נמצאת תמיכת המדינה? האם בעיקר בצד ימין, אצל הגדולים יותר?

כדי לענות על השאלה הזו נוסיף עוד ציר לגרף – של אחוז תמיכת המדינה מתוך תקציב העמותה, ונפלח את העיגולים שכבר קיימים, לפי פרמטר זה (אחוז התמיכה). בבקשה:

עמותות - אחוז תמיכה מהמדינה

ראשית, כדי לוודא שהתרשים ברור, הסתכלו על העיגול שכתוב עליו 11 בראש העמודה של "25-50 מש"ח". מה שהעיגול הזה מייצג הוא את המידע שמבין העמותות, במפה החברתית של מידות, שהמחזור השנתי שלהן הוא בין 25 ל־50 מליון ש"ח בשנה יש 11 עמותות שיותר מ־90% מתקציבן הוא מהמדינה.

אז מה רואים כאן?

המצב השכיח ביותר (כמעט שליש מהעמותות) הוא ללא תמיכה בכלל. בפרט, כחמישית מהעמותות במפה החברתית הן עם מחזור שקטן מ־5 מיליון ש"ח בשנה, וללא סיוע מדינה. זה לא הסיפור המעניין.

רואים כאן שיש הרבה מאוד עמותות קטנות (יחסית) שמקבלות כמעט את כל תקציבן מהמדינה, ולא מתרומות.

שאין חלוקה לפיה "עמותות גדולות מקבלות הרבה תמיכה (באחוזים), אך עמותות קטנות לא מקבלות תמיכה". ממש אין.

שעמותות (וזה נכון לכל מחזור של עמותה) מקבלות כמעט כל אחוז אפשרי של תמיכה. 10%, 20%, 30%, … 80%, 90% (וכן, גם 100%). היה אפשר לחשוב שנגלה שתי קבוצות מאפיינות, אחת של עמותות שנתמכות בעיקר על תקציב מדינה (אולי "נותנות שירות") ושניה שכמעט לא נתמכות על-ידי המדינה. זה לא המצב שמשתקף בנתונים.

מה מסביר את אחוז התמיכה בעמותה?

את זה לא רואים בתרשים. השערות שונות שנבחנו – התבדו. כך נוצר קובץ האקסל שהוצג בפתיח. זהו נסיון לראות האם אפשר למצוא את הגורמים שמסבירים מי מקבל יותר, ולמה.

רעיונות?

מסקנות

גם כשמסתכלים על העמותות החברתיות, הקטנות, אלו שמופיעות במפה החברתית של מידות – כמעט חצי מהמחזור השנתי שלהן מקורו בתקציב המדינה. זה הסעיף הגדול ביותר בהכנסות. בהתחשב בהכנסות שיש להן מפעילות (החל מערבי גאלה ועד למכירת מוצרים ושירותים) עולה חשד שלהכנסות מתרומות יש "רייטינג" מופרז.

קשה להצביע על תקרת זכוכית במידת ההשתתפות של המדינה. עמותה שמקבלת היום 20% מתקציבה מהמדינה עשויה להגדיל את הסיוע ל 40% ואולי ל 60%. המתמטיקה כאן מבלבלת. בעברית פשוטה: הרגע אמרנו שהיא תצליח להכפיל את תקציבה!

יש לקוות שההצלחה תהיה קשורה לתרומה החברתית. לא בטוח כלל שזה המצב עכשיו. הקושי לנחש טוב (במשחק הניחוש בקובץ האקסל) מרמז שמה שנראה לנו "נכון" או "הגיוני" אינו מה שממומש בפועל.

מודעות לנושא זה בקרב מגייסי משאבים עשויה להוביל לקפיצה ביכולת של הארגון שלהם לעשות טוב (מתוך הנחה, בעייתית יש לציין, שבאמצעות יותר כסף מצליחים לעשות יותר טוב – ובגידול די קבוע). זה כמובן ידרוש שיפור המקצועיות בעמותה בקשר עם גופים ממשלתיים. חשוב, כבר אמרנו, לא פחות מהמקצועיות בפניה לקרנות או לתורמים פרטיים.

מודעות לנושא זה בקרב גופים ממשלתיים עשויה להועיל ולשפר את הקריטריונים לחלוקה ולהוביל ליותר תוצר חברתי, באותו סכום.

לבסוף, לתורמים הפרטיים, יש עוד נקודה קטנה למחשבה. לעיתים יהיה נכון יותר לתמוך דווקא בעמותות שמסיבות מובנות לא יוכלו לקבל סיוע מהמדינה, כדי לפצות על נחיתותן בפוטנציאל גיוס משאבים.

חובב דרור

hovav@hotmail.com

2 תגובות בנושא “בעקבות התמיכה האבודה”

  1. חובב, יופי של פוסט! נראה לי שכבר בסמסטר הקרוב אפנה את הסטודנטים למשחק הניחושים שלך

    מחכה לפוסט הבא
    ענבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *